מה הייתן עושות?
אז אחרי שבוע מחלה של הקטן, אתמול הגדול לא הרגיש טוב. לא היה לו חום אבל כאב לו הראש והוא נראה די מעוך. התפנק על הספה מול הטלויזיה כל אחר הצהריים... בערב התלבטנו אם לשלוח אותו לסבתא, כי אחרי שבוע מחלה של הקטן לא אני ולא בעלי יכולים להשאר. ומחר כנראה ממילא לא יהיה בי״ס בגלל השלג, אז גם לזה צריך למצוא פתרון. אבל ראינו שכשהוא לא שם לב הוא מתנהג כרגיל ואין לו חום והחלטנו לחכות לבוקר. בבוקר התעורר הפצוע האנגלי גוסס וכואב שממש חבל שפיספס את האוסקר. אין חום וראיתי שזה לא אמיתי. הסברתי שבלי חום הוא הולך לבית הספר ושלא יעמיד אותנו במצב לא נעים מול העבודה אם זה לא אמיתי. הוא התחיל לבכות שזה לא פייר שכולנו קיבלנו חופש השבוע (ממש, דלקת ריאות הקטן זה הכי חופשה בקריביים) ושהוא רוצה להשאר. אם לא הייתי עובדת אין לי ספק שהייתי נותנת לו להשאר. במקום זה נאמתי לו נאום על אחריות ועל כנות ושלחתי אותו בוכה ועצבני ליום ארוך של 8 שעות (עם חוגים וחדר אוכל באמצע. לא כזה נורא). אני די בטוחה שאקבל טלפון מבית הספר כי הוא לא יוותר כל כך בקלות (כבר הכין אותי לזה) ואני מתלבטת אם לשתף את המורה בהרפתקאות או שאולי פתאום באמת יהיה חולה ולא יאמינו לו בגללי... וכמובן שמרגישה אשמה ששלחתי אותו בכח. אבל מצד שני ממילא מחר סופ״ש (הם לא לומדים בשישי וכאמור כנראה גם מחר לא).
אז אחרי שבוע מחלה של הקטן, אתמול הגדול לא הרגיש טוב. לא היה לו חום אבל כאב לו הראש והוא נראה די מעוך. התפנק על הספה מול הטלויזיה כל אחר הצהריים... בערב התלבטנו אם לשלוח אותו לסבתא, כי אחרי שבוע מחלה של הקטן לא אני ולא בעלי יכולים להשאר. ומחר כנראה ממילא לא יהיה בי״ס בגלל השלג, אז גם לזה צריך למצוא פתרון. אבל ראינו שכשהוא לא שם לב הוא מתנהג כרגיל ואין לו חום והחלטנו לחכות לבוקר. בבוקר התעורר הפצוע האנגלי גוסס וכואב שממש חבל שפיספס את האוסקר. אין חום וראיתי שזה לא אמיתי. הסברתי שבלי חום הוא הולך לבית הספר ושלא יעמיד אותנו במצב לא נעים מול העבודה אם זה לא אמיתי. הוא התחיל לבכות שזה לא פייר שכולנו קיבלנו חופש השבוע (ממש, דלקת ריאות הקטן זה הכי חופשה בקריביים) ושהוא רוצה להשאר. אם לא הייתי עובדת אין לי ספק שהייתי נותנת לו להשאר. במקום זה נאמתי לו נאום על אחריות ועל כנות ושלחתי אותו בוכה ועצבני ליום ארוך של 8 שעות (עם חוגים וחדר אוכל באמצע. לא כזה נורא). אני די בטוחה שאקבל טלפון מבית הספר כי הוא לא יוותר כל כך בקלות (כבר הכין אותי לזה) ואני מתלבטת אם לשתף את המורה בהרפתקאות או שאולי פתאום באמת יהיה חולה ולא יאמינו לו בגללי... וכמובן שמרגישה אשמה ששלחתי אותו בכח. אבל מצד שני ממילא מחר סופ״ש (הם לא לומדים בשישי וכאמור כנראה גם מחר לא).
