הכעס שלך ברור.
לגיסתי קרה מקרה דומה עם הבת שלה. היא השאירה אותה אצל אמא שלה לכמה שעות וכשהיא חזרה הילדה היתה קצוצת שיער. ההלם, הכאב והאכזבה שהיא הרגישה היו עצומים והיא רתחה מזעם למשך כמה ימים. בסופו של דבר כשניסיתי לעזור לה להרגע הצלחנו ללמוד ולהבין שהמקור של התנהגות הסבתא נובע מחוסר הצבת גבולות ומהעובדה שאמא שלה הרגישה שהיא "יותר מסתם סבתא", אולי היא קיוותה אפילו להיות קצת "אמא". לאור העובדה שאת כותבת שבעלך "ירד אליהם", אני מניחה שהם גרים בקרבה רבה אליכם, יתכן והם מסייעים רבות, מעורבים בחיי הנכדה ולכן גם הם רוצים להיות "יותר מסתם סבא וסבתא". כמובן שכל אלו אינם מקנים להם את הזכות לעשות את מה שהם עשו אבל זה יכול להסביר חלק מטשטוש הגבולות הזה עבור סבים וסבתות רבים הנכדים הם אפשרות "לנסות ולתקן" חלק מהטעויות שנעשו עם ילדיהם שלהם, להרגיש צעירים ומלאי כוח מחדש ובכלל להתרגש ולהתאהב מחדש. מהמקום הזה אפשר לעשות הרבה טעויות, למשל כמו זו שהם עשו היום. אני מציעה לך לנשום עמוק ליום- יומיים - חודש, כמה שאת צריכה. לנסות בכל זאת ללמוד מדוע הדבר הזה קרה (אולי יש מקום להצבת גבולות מחודשת? אולי יש סיבה להעזר בהם פחות ולפתח עצמאות רבה יותר?), ואז לשוחח איתם על הנושא. להבהיר את הדברים שכנראהלא היו מספיק ברורים ולראות איך ממשיכים הלאה, כי למרות הכאב, העלבון והזעם הם תמיד ימשיכו להיות ההורים של האיש שאת אוהבת.