מה הייתן עושות אם הייתן מגלות

[anatina]

בעלך ממש בסדר

כל הכבוד לו שהוא התעמת עם ההורים שלו והשאיר אותך מחוץ לסיפור.

 

[אפולינה]

מכעיס נורא

אני בדרך כלל משתדלת להיות בעד החמות. לפחות אצלי הם לא נוראיים כמו בסיפורים פה. אבל אם הם היו עושים דבר כזה הייתי מתפוצצת וצורחת. יחד עם זאת לאחר שנרגעים, מבהירים להם שלא יעשו דברים דומים וממשיכים. אפשר "להעניש" אותם קצת, נניח לא לבוא בשבת אבל אל תעשו מזה עילה לנתק במשפחה, כי זה באמת נורא, ואחרי כמה שנים כשתנסו להיזכר למה אתם כל כך כועסים, זו תיראה סיבה טפשית...

 

[שירי של טל]

הייתי מאד מאד כועסת ולוקחת אותם

לשיחה שתבהיר בדיוק היכן עובר הגבול. אתם ההורים שלה ואתם המחליטים הבלעדיים על דרך גידולה. הם יכולים לייעץ אבל לא לעשות שום דבר ללא אישורכם. לא הייתי מתנקת יחסים, אבל מבהירה היטב את עמדתי.

 

[אני אישתו של בעלי]

הבת לא תיראה באמה דמות סמכותית ../images/Emo70.gif

עם כל הציניות אומנם זה רק שער וזה גודל אבל יש פה עיקרון גם לפני הילדה זה להקטין את הסמכות של האמא מול ביתה

 

[shirly33]

וואי וואי וואי. אם זאת היתה אמא שלי

הייתי הורת אותה. אם זה היו הורים של בעלי, חבל על הזמן.... אבל, את הנידנוד בעניין (מ-2 הצדדים), אני מכירה טוב טוב וזה לבד יכול להטריף אותי...

 

[mevav1]

זו באמת חוצפה..אין להם שום זכות

לעשות את זה. היום זה שיער,מה מחר? ונכון שזה "כולה שיער" אבל זה לא השיער שמחר ייארך,אלא הכוונה. העיקרון שהם מצפצפים על האמא ואבא של הילדה. זה לא צריך לקרות ואסור לשתוק על זה. אם האמא לא רוצה לספר את בתה,אף אחד לא ייגע בשערה. ונכון לידור,את כועסת ובצדק. אבל אני חושבת שאחרי יעבור זעם,תדברו איתם ותבהירו אי אילו עניינים שזה לא יקרה יותר. ואם הם באמת לא לומדים "לקח" אז שיראו את הנכדה רק כשאתם איתם(אם אין ברירה) ולמרות שהם לא עשו עבירה,אבל זה לא הוגן ללכת נגד רצון ההורים ולכן זה מה שקורה אח"כ כנראה.

 

[lilend]

את לא מגזימה.

זה בכלל לא קשור לשיער אלא לעצם העניין שמדובר במשהו שקשור לבתך ואת מסרבת לעשות. זה לא עניינם הסיבה ולא להם להחליט אם לגזור או לא. שאלת איך הייתי מגיבה אם היו גוזרים לה את השיער- לי אישית גזירת שיער לא מפריעה, שיער צומח חזרה נורא מהר ולא קרה כלום. א-ב-ל- נוצר פה משבר אמון רציני מאוד עם הורי בעלך, אני הייתי כועסת בטירוף על כך שהם עשו מעשה שאני לא מסכימה לו (רק שבמקרה שלי זה בטח לא היה שיער). מה שכן- לא נראה לי שיש לך יותר צורך לפעול בעניין, נשמע שבעלך עשה עבודה טובה, את תשארי בצד, עדיף ככה.

 

[אמאדובה]

את בכלל לא מגזימה!

מדובר פה על כמה דברים: - הם לא כיבדו את רצונך לגבי איך שאת רוצה לגדל את הבת שלך. היום מדובר בתספורת, מחר בממתקים שאת נותנת או לא נותנת, וכו'. חייבים להסביר להם שיש גבול ברור בין ההורים שמחליטים לבין סבא וסבתא. - מעבר לזה, גזירת שיער זה לא כמו להלביש לה סוודר כשאת לא מעוניינת... אמנם זה שיער שצומח אבל זו ממש התערבות בגוף של הילדה וזה בעיניי מצמרר. (אגב, הסיפור הזה מצמרר אותי כי הוא מזכיר לי משהו שקרה לי לפני שנים - היה לי חבר רציני ואמא שלו סיפרה לי איך היא "בכיף" סיפרה ילד של קרובת משפחה שהיה לו שיער ארוך ויפה, בלי לשאול את אמא שלו, בתור הפתעה לאמא... כששמעתי את זה חשבתי בליבי "את לא תגעי לי בילד" וזה בכלל לפני שהייתי נשואה וילדים לא היו בתכנון. מזל שהיא לא חמותי היום

).

 

[ImaAvaza]

בעיקרון את צודקת

אני מניחה שהייתי מרגישה כמוך, אבל בהנחה שהם יבינו את טעותם ויתנצלו הייתי נרגעת בסוף. מה שחשוב שדבר כזה לא יחזור שנית, כי באמת מדובר במשבר אמון רציני. זה נכון ששיער גדל וזה לא מהות הבעיה. המהות זה הזלזול בכם כהורים של הילדה וכסמכות בהחלטות בנוגע אליה. זה גם בעייתי ברמה המעשית (היום זה שיער ומחר זה אוכל שהיא אלרגית אליו) וגם ברמה הרגשית שלכם. עצה - אולי תדפיסו להם את השרשור הזה (אפילו התגובות שלא תומכות בכם) ותראו להם איך מדגם כלשהו של הורים היה מתיחס למקרה כזה.

 

[לימיצ]

יש לי דפיקות לב מהמחשבה (ומעצבים)..

שיער באמת גדל, אבל זה העיקרון. היום זה שיער מחר זה במבה, או שוקולד או לא יודעת מה שלא תרצו שתעבור לילדה במסגרת החינוך שלכם ... והם ישימו פס ארוך. אני הייתי רותחת מוציאה את עצביי ברמה שבעלך עשה כנראה (תגידי תודה שהוא עמד לצידך, יש בעלים שלא) ופשוט לא הייתי משאירה אותם איתה לבד יותר. נקודה. וגם אומרת להם את זה, שיהיה ברור מה קורה מעכשיו והלאה. לא בצרחות, לא בקריזה, פשוט באסרטיביות מוחלטת. חוצפה כזאת זה..אין מילים, מצטערת.

 

[גלשני]

הכעס שלך ברור.

לגיסתי קרה מקרה דומה עם הבת שלה. היא השאירה אותה אצל אמא שלה לכמה שעות וכשהיא חזרה הילדה היתה קצוצת שיער. ההלם, הכאב והאכזבה שהיא הרגישה היו עצומים והיא רתחה מזעם למשך כמה ימים. בסופו של דבר כשניסיתי לעזור לה להרגע הצלחנו ללמוד ולהבין שהמקור של התנהגות הסבתא נובע מחוסר הצבת גבולות ומהעובדה שאמא שלה הרגישה שהיא "יותר מסתם סבתא", אולי היא קיוותה אפילו להיות קצת "אמא". לאור העובדה שאת כותבת שבעלך "ירד אליהם", אני מניחה שהם גרים בקרבה רבה אליכם, יתכן והם מסייעים רבות, מעורבים בחיי הנכדה ולכן גם הם רוצים להיות "יותר מסתם סבא וסבתא". כמובן שכל אלו אינם מקנים להם את הזכות לעשות את מה שהם עשו אבל זה יכול להסביר חלק מטשטוש הגבולות הזה עבור סבים וסבתות רבים הנכדים הם אפשרות "לנסות ולתקן" חלק מהטעויות שנעשו עם ילדיהם שלהם, להרגיש צעירים ומלאי כוח מחדש ובכלל להתרגש ולהתאהב מחדש. מהמקום הזה אפשר לעשות הרבה טעויות, למשל כמו זו שהם עשו היום. אני מציעה לך לנשום עמוק ליום- יומיים - חודש, כמה שאת צריכה. לנסות בכל זאת ללמוד מדוע הדבר הזה קרה (אולי יש מקום להצבת גבולות מחודשת? אולי יש סיבה להעזר בהם פחות ולפתח עצמאות רבה יותר?), ואז לשוחח איתם על הנושא. להבהיר את הדברים שכנראהלא היו מספיק ברורים ולראות איך ממשיכים הלאה, כי למרות הכאב, העלבון והזעם הם תמיד ימשיכו להיות ההורים של האיש שאת אוהבת.

 

[galiaS]

איזו תשובה ../images/Emo62.gif

כתבת כל כך יפה וכל כך נכון, כהרגלך.

 

[טלי בארץ הלמה]

../images/Emo45.gifאין כמוך!

 

[הגרי3]

../images/Emo45.gif כתבת כל כך מדויק שני

 

[פוּ]

אני רק מתארת לעצמי איך הייתי עצבנית

במקרה כזה! וכמובן לא בגלל השיער אלא העיקרון - זה ממש לא לעינין

אין מצב שהייתי משאירה אותה איתם לבד! היה להם מאוד קשה לרכוש את האמון שלי בהם שוב, למזלי באמת זכיתי בחמות נהדרת! וטוב שלפחות בעלך לצידך (אם כי לא רואה איך אפשר מצב אחר

)

 

[סרט סגול]

ואי ואי ואי אם זאת היתה הבת שלי!!!

באמת לא הייתי נותנת להם יותר להשאר לבד איתה אפילו דקה. ובנוסף לזה הייתי מבהירה להם חד וחלק מי כאן ההורים של הילדה. איזו חוצפה - חבל על הזמן!!!

 

[shirili]

../images/Emo59.gif הייתי הורגת אותם!!

אני הייתי מחרימה אותם עד שיתנצלו

 

[קלמרית]

הזעם שלך מוצדק לחלוטין

ואת בהחלט צריכה להבהיר להם עד כמה את כועסת ועד כמה פסולה בעיניך ההתנהגות הזו - במיוחד כאשר נעשתה מאחורי גביך ובהסתר. יחד עם זאת, אני חושבת שחבל על הילדה שתפסיד ביקורים אצל סבא וסבתא בגלל התקרית הזאת. אני מציעה שקודם כל תרגעי ואח"כ תשבו את ובעלך ותגדירו גבולות ברורים שתוכלו להציב בשיחה עניינית עם הסבא והסבתא. ממש תכיני רשימה. אמא שלי כל הזמן אומרת לי - "היא שלך, את תחליטי לגביה" ואני חוזרת ואומרת גם לך - בתך היא שלך - את תחליטי לגביה. סבא וסבתא הם בשביל פינוקים, כדי לשמור ולעשות בייביסיטר - אבל לא כדי לעשות שינויים במראה, בתזונה, בהרגלים שאתם משרישים לילדה וכו'.... ואת זה אתם צריכים להדגיש. אתם ההורים, הם הסבא והסבתא.

 

[כרמיון]

הייתי כועסת בדיוק כמוך

אחרי שהבהרת להם שאני לא מעוניינת לספר את הילדה, הם הולכים ועושים את זה בפירוש נגד רצונך? איזה חוסר כבוד כלפייך. אבל כמו שמישהי כאן כתבה - בעלך לצדך, והוא הגיב בחומרה המתבקשת, וטוב שכך. נראה לי שהוא הבהיר להם יפה את הנקודה, וכרגע אין צורך להוסיף עימות על העימות שכבר היה להם עם בעלך. רק לשבת בשקט כרגע, ולקוות שהם הבינו והפנימו.

 

[tunalover]

../images/Emo46.gifאני איתך בכל מילה - נכון לעכשיו

ובמבט מהצד - צריך להבין שבגלל דבר שכזה אתם לא תתנתקו. אני סביר להניח הייתי נותנת תקופת צינון ולא באה אליהם איתה ולאחר מכן רק בנוכחותך או בנוכחות בעלך עד שיעברו מספיק מים בנהר ושהם יסבירו מה עבר עליהם בדיוק.