מה הייתם עושים?

[dina199]

אם בהווה אין סיבה להסיר -

למה לבלבל את המוח עם משהו שיכול לקרות בעתיד ?
הרי אף אחד לא יודע את העתיד

ולקויות למידה יכולות לבוא יחד עם אוטיזם - אחד לא שולל את השני.

 

[dina199]

מה הכוונה ש'אלוטף יהיה "חריף" מדי בשבילו' ?

באיזו שיטה הם עובדים ?

 

[TikvaBonneh]

מה הייתי עושה

אם המשלבת יכולה להמשיך איתו בשנה הבאה, ואם אין לי בכלל בעיה כלכלית, הייתי ממשיכה ככה עוד שנה, כמובן בתנאי שהמשלבת נמצאת איתו כל הזמן בגן, ושאם קשה לו היא יכולה לצאת איתו למקום בו הוא יכול להיות לבד.
אם לא הייתי בטוחה שהתנאים האלו מתקיימים, הייתי מעבירה לאלוטף. גם באלוטף יש עוד כמה ילדים שאפשר לשחק איתם... ויש צוות ענק של מבוגרים שהוא יכול ליצור איתם קשר.

 

[shani008]

תקווה, המשלבת תמשיך עוד שנה וכלכלית

מסתדרים. היא תהיה איתו 4 שעות. לא יותר. בשעות הקריטיות כמובן בבוקר. הוא משתלב יופי בגן, טוב לו ואני מניחה שגם בגן החדש יהיה.
המשלבת נמצאת כדי לתווך ולתעל את הזמן שלו באופן יותר איכותי כמובן. והיא גם עובדת איתו פעם-פעמיים ביום זמן פרטני לבד על הדגשים של הקלינאית והמרפאה בעיסוק.

העניין הוא כזה. מה שעשינו עד עכשיו קידם את הבן שלי. הוא לומד דברים- אוכל לבד בכפית, מבין שפה היטב, מתקדם יפה במיומנויות המשחק שלו, משחק קצת משחק סימבולי מותאם לגיל- וכאילו אין לי ספק שייגמל מטיטולים בטווח סביר, שימשיך לרכוש מיומנויות מהסוג הזה, ימשיך להתפתח בתקשורת. הוא עכשיו אפילו מצביע על עצמו או מסתכל במראה ואומר את השם שלו. הוא לומד, מתקדם, חמוד. מתקשה מאוד ליזום, יש ימים שהוא עצבני, סף תסכול נמוך, לא מאורגן, קצת תבניתי, קצת חזרתי- הכל קצת מזה וקצת מפה וקצת משם...אתם יודעים איך זה.
בשורה התחתונה אני תמיד תוהה האם אפשר יותר. כשמישהי כותבת כאן-הבן שלי התקדם- אני תוהה- מעניין מה האינדיקציה מבחינתה להתקדמות. כי אצלי ההתקדמות לא מהירה, אבל מתרחשת. ויש בי איזה תהייה האם באלוטף יקרה איזה פלא ופתאום הילד "ירביץ" התקדמות משמעותית. תהייה....
עוד תהייה האם מה שאנחנו עושים מספיק. בתחושה מרגיש שכן- קלינאית, ריפוי בעיסוק, משלבת, מנחת שילוב, דיווח יומי מהמשלבת, מעורבות מוחלטת שלנו כהורים, חשיבה משותפת...כן יש את כל אלו. ותוהה האם זה מספיק. האם האלוטף ייתן לו משהו שאנחנו לא מסוגלים לתת...

 

[TikvaBonneh]

אני זוכרת בדיוק את נקודת הזמן הזו

סוף השנה הגיע, הילד היה משולב בהצלחה בגן פרטי קטן והתחיל להתקדם, והייתי צריכה להחליט מה הלאה.
האם לפרק את כל הפרוייקט המצליח שהתחלנו בו ולקפוץ אל הלא נודע?
אכן שאלה קשה.
אני יכולה לספר לך איך אנחנו החלטנו.
סיפרנו לצוות המטפל והמאבחן על ההתלבטות - הקלינאית הפרטית, הקלינאית המרפאה בעיסוק הרופא ההתפתחותי והפסיכולוגית מהתפתחות הילד. הם עשו ישיבה והגיעו למסקנה שעדיף לבן שלנו לעבור למסגרת של גן תקשורת.
הנימוקים שלהם היו שהוא מקובע ותבניתי ומאוד קשה לו עם *הזרימה* הקיימת בגן רגיל. אם הוא הגיע וסדר הרהיטים בגן שונה - זה מוציא אותו מאיפוס לכמה שעות. הוא ממש רוצה להאחז בסדר יום קבוע.
את צריכה לברר עם הצוות שלך מה הם חושבים.
מנחת השילוב צריכה להיות מסוגלת לתת לך תשובות לגבי קצב ההתקדמות . היא צריכה לעקוב באופן שיטתי וממש למדוד את כל הפרמטרים התפקודיים - השפה, התקשורת, החברתיות. אחרי שלושה חודשים היא יכולה להגיד לך אם קצב ההתקדמות טוב.
אם היא לא יכולה לעשות את כל זה, או שאת לא סומכת עליה , משהו לא תקין כאן.
ואז או שתחליפי מנחה, או שתעברו לאלוטף, תראו איך זה, ואחרי שלושה חודשים תחליטי אם להמשיך שם או להוציא אותו לגן פרטי.

 

[shani008]

תקווה תודה. הצוות

כולו חד משמעי לגבי גן רגיל. חד משמעי, וגם הצוות המאבחן בתל השומר המליץ על גן רגיל- נפרד מהגן של אחיו התאום, וזה כנראה מה שנעשה.
תשמעי אבל קצב התקדמות של כל ילד הוא לא לינארי...אנחנו "מודדים" התקדמות לפי תחושה ודברים נוספים שהוא עושה. לא סופרים את המילים שהוא הוסיף, אבל כן כמה הוא הרחיב את המשחק שלו, את העניין שלו בילדים, ולמעשה כל פעם רואים שיש עוד קצת ועוד קצת. כלומר, אם המגמה חיובית..אז היא חיובית, לא?

 

[יפחוצית מצויה]

תראי, כל אחד כותב מהניסיון שלו

את יכולה לנחש מה התשובה שלי כרגע, נכון?
ברור שאני, נכון ל-7/7/13 בשעה 10:27, לא הייתי שולחת לאלוטף שום ילד שמסתדר יפה בגן רגיל, מכיוון שנכון לרגע זה רק המילה ״אלוטף״ עושה לי רע.
אבל ברור גם שאת מדברת על ילד אחר, עם הורים אחרים, בנסיבות אחרות, וחשוב לציין גם - באלוטף אחר (אגב, בדקת קצת את האלוטף המדובר, ספציפית?)

בכל מקרה, אם אני מנסה להתנתק קצת מהסיפור שלי (בלי להשלות את עצמי שזה אפשרי), אני עדיין לא לגמרי רואה למה ההתלבטות הקשה.

באלוטף לא עושים קסמים.
במקרה הטוב ביותר, הם נותנים לילד תנאים טובים לגדול ולהתפתח ועוזרים לו להתגבר על כמה מחסומים נקודתיים.
במקרה הפחות טוב, את מוצאת את עצמך מכלה את כוחותייך שנה שלמה בוויכוחים פילוסופיים עם אנשים שחושבים שתכלית קיומם היא לגרום לילד שלך לדפדף בספר תמונות מימין לשמאל ובקצב אחיד.

וזו נקודה אחת שאולי את לא לוקחת בחשבון מספיק: ברגע שהילד שלך נמצא במערכת ציבורית, אין לך הרבה שליטה על מה שקורה איתו. הם לא עובדים בשבילך, הם עובדים בשביל אלוט.

מעבר לזה, הכול אי-וודאות, מזל, מאמצים וכוונות טובות...

שיהיה בהצלחה בכל מקרה!

 

[shani008]

תודה. וקראתי את

מה שסיפרת. מצטערת נורא שזאת החוויה שלך ושל ביתך.
אני מקווה שהמסגרת הבאה תתאים לשתיכן הרבה יותר.
ואת צודקת, קסמים לא עושים.
אני חושבת שהחלטנו. נמשיך בגן רגיל. זה הולך טוב, טוב לילד, אלוטף לא יעלים את הבעיות שלנו, ואני מאמינה מספיק בנו כהורים ובצוות שלנו להתמודד עם הבעיות שלו ולקדם אותו.
מקווה שזאת ההחלטה הנכונה...ימים יגידו. ואולי בעצם לעולם לא נוכל לדעת...

תודה מכל הלב

 

[dina199]

אם המגמה היא חיובית אז היא חיובית

למה היית קוראת מגמה שלילית ?

 

[TikvaBonneh]

אם אנשי המקצוע מתרשמים שגן רגיל יתאים לו

אז הם כנראה צודקים.
הם מכירים את הילד הספציפי שלך ויודעים מה מתאים לו.
בהצלחה.

 

[dina199]

" האם אפשר יותר ?" - שאלת השאלות

של ההורים (ובמיוחד האמהות

). אז קודם כל ללא קשר למה ולכמה עושים , לאמהות תמיד יש רגשי אשמה והרגשה של 'לא עושים מספיק'. . אז התשובה היא כן, עושים מספיק . ולתחושה 'האם אפשר יותר' - אין גבול.

כתבת שאצלך 'ההתקדמות לא מהירה, אבל מתרחשת'. העיקר שהיא מתרחשת. איך בדיוק את מודדת מהירות ? ולמה בכלל צריך למדוד את המהירות ? הרי זה בלתי אפשרי . נניח אם הילד התחיל לדבר בגיל שלוש או ארבע או אפילו בגיל שש הוא כבר ידבר כל החיים

. בגיל 18 אף אחד לא יתעניין אם הוא התחיל לדבר בגיל 3 או 6 . גם הורים שמדברים על 'ילד שהרביץ התקדמות משמעותית' לא מדדו שום דבר. הם מספרים על זה אחרי ש'ההתקדמות' (בכל נושא שהוא) קרתה והם שמו לב לזה. שהיא קרתה .

לכן גם לשאלה הישירה ' האם אנחנו עושים מספיק' (שזה בדיוק הכיוון של השאלה הראשונה 'האם אפשר יותר' ). - התשובה - עושים מספיק.

העיקר לזכור שאין נוסחה ישירה : "כמות השקעה הכי עצומה האפשרית = הילד יתקדם הכי הרבה והכי מהר ". אז לא. כל ילד מתקדם לפי הקצב והאופי שלו.

 

[shani008]

תודה ונכון מגמה חיובית היא מצוינת