מה הייתם עושים

[itzik shpitzik1]

מה הייתם עושים

יש לי אשה רוב הזמן די נפלאה .אבל לפתע קורה משהו בערך פעם בשבוע ליום או יומיים, לא ברור מהו הדבר הזה אבל כשזה קורה והיא הופכת קרה ורעה מנוטרלת רגשות . פתאום לא בא לה לדבר,נמלטת אל צפיה של שעות מול הטלויזיה. שוכחת פתאום שצריך להאכיל ארוחת ערב לילדים. חושבת שאני לא קיים ואין שום סיבה להתאמץ כדי להחזיר את התקשורת בינינו לתקשורת תקינה. היום במקרה חזרתי רק בשבע בערב הביתה ומה שהיא רצתה זה ללכת לחברה. להשאיר לי את הילדים ואני מותש לגמרי זה לא יום נורמאלי בשבילי ויש לי עוד שעה לפחות של עבודה מהבית אבל היא לא מרגישה כלום. הילדים בוהים בטלויזיה למרות שכבר עשר בלילה. לא ניגשת אליהם להרעיף עליהם כמה מילות אהבה לפני שהם נרדמים פשוט נתקעת בסלון . בערב שכזה אני מצטער על זה שאני נשוי לה אבל תמיד נזכר שהיו לנו כמה ימים יפים שבהם היא טרחה על דברים מסוימים יותר ממני וקידמה את הילדים ודאגה לעבודות הבית השגרתיות והמתסכלות. אז מה אני אמור להרגיש ????

 

[כבר יודעת משהו]

לילדים שלה

יש גם אבא? שמעתי על אבות שמכינים ארוחות ערב ומרעיפים על ילדיהם מילות אהבה לפני השינה. גם סיפור. יש גם אבות ששותפים בקידום הילדים ואפילו טורחים להשתתף בעבודות הבית השגרתיות והמתסכלות. התקשורת ביניכם, איציק שפיציק, היא לא רק לא תקינה, היא דפוקה. אם היא מנסה להגיד לך משהו דרך ישיבה של שעות מול הטלוויזיה ו'משאירה' לך את הילדים ובורחת לחברה, כנראה שיש לה המווון מה להגיד, אבל היא לא יודעת איך. אתה יכול להפסיק להיות נשוי לה, ואז, תצטרך לחזור בשבע, להכין לילדים ארוחת ערב בעצמך, לקלח ולהשכיב אותם לישון לבד (עם מילות אהבה וסיפור) ורק אחר כך להמשיך את עבודתך. רק שאז, לא תוכל לספר לעצמך שיש לך אישה שרוב הזמן היא נפלאה... (מתי, כשהיא מטפלת בילדים ובעבודות הבית השגרתיות והמתסכלות?) יקירי, במילים פשוטות, על פניו נראה שנמאס לה מהסדר הקיים. הדבר החשוב ביותר שכנראה כדאי לכם להתחיל איתו זה ללמוד לדבר, לשתף, להגיד, לבקש, לשאול, להתעניין ולהיות שם גם ביחד, לא רק לחוד.

 

[itzik shpitzik1]

אבל זה מה שקורה בימים רגילים

נתתי דוגמא ליום לא רגיל שהיה לי ושהייתי צריך את תמיכתה . ביום רגיל אני מגיע הביתה בחמש מעסיק את הילדים כמוה דואג לבית מאפשר לה לצאת לעשות ספורט מרדים את הילדים ומרעיף אהבה על הילדים,הם קשורים אלי מאוד ויש לנו יחסית נפלאים. בעצם הכל אחלה עד שקורה משהו לגברת שלי ומשאיר אותי בהלם מהניתוק ומחוסר האיכפתיות והרגישות.

 

[כבר יודעת משהו]

ובכל זאת

על פי התיאור שלך, היא כועסת על משהו או מבולבלת. המציאות מלמדת שהיא לא מספרת לך בדיוק מה מציק לה. אולי כדאי לך לשאול אותה. אולי אם תתבונן על הניתוק וחוסר האכפתיות שלה לא ממקום שפוגע בך, אלא ממקום שאומר שמשהו עובר עליה, תוכל לשים לרגע בצד את הכעס והפגיעה שלך ולנסות לברר איתה מה קשה לה. ייתכן שיהיה לה קשה לספר לך, אין לי מושג על מערכת היחסים שלכם ועד כמה יש בה מקום לפתיחות ושיתוף. אבל אני מניחה שגם לה המצב הזה איננו עושה יותר מדי טוב. לכן, אם היא לא תרצה לשתף, הייתי מנסה לזוז קצת הצידה ולתת לה להתבשל עד שהיא תבוא אליך ותגיד משהו.

 

[רפסודיה]

../images/Emo45.gif

 

[מריוס זכריה]

ואתה לא אמור להיות עם הילדים?

אתה מדבר על זה שהיא משאירה אותך עם הילדים כאילו שהיא מועלת בתפקידה ומבריזה לך. הילדים גם שלך, לא? אולי זאת הסיבה שהיא כועסת עליך - זה שאתה מרגיש שהיא חייבת הכל ואתה רק צריך לעבוד? אני לא יודע, אני רק מנחש ושואל, כי כתבת כל כך מעט.

 

[itzik shpitzik1]

אני לא חושב שהיא כועסת

כי כמו שכתבתי בתגובה קודמת בימים רגילים אני עם הילדים,ואין לה טענות. אני מדבר על מצב רוח מסוים שתופס בן אדם וגורם לו לניתוק וניכור מהסביבה האהובה שלו מיום האתמול ושלשום.

 

[מריוס זכריה]

הבנתי... וגם לא כל כך הבנתי.

ברור שאין פה מספיק מידע כדי להבין מה הסיפור. זה יכול להיות כל דבר, ומה ש"אתה אמור להרגיש" תלוי בעיקר בשאלה מה באמת קורה. השלב הראשון הוא שיחה, לא כשהיא במצב רוח אלא דווקא במצב רוח טוב. לשמוע מה היא אומרת על זה - הרי אתה אומר שרוב השבוע בסדר. אם לא הצלחת להבין - אולי ללשכת לשיחה אחת עם יועץ - זה כבר יסביר הרבה יותר. ואם היא לא רוצה - לך לבד. אבל כרגע זה נשמע כאילו שאתה מגשש בחושך. באופן עקרוני כשקורה משהו שאנחנו לא מבינים, אני חושב שכדאי תמיד להניח את ההנחה הכי מתחשבת (בה) - שאולי היא עוברת סוג של משבר או קושי, ולנסות להיות מה שיותר חיובי. למה? כי אתה הרי לא יודע מה העניין. אולי חו"ח היא חולה במשהו קשה ולא סיפרה לך? אז אם תיקח את זה למקום של כסאח, ובסוף יתברר שהיא הייתה צריכה תמיכה, אתה הרי תצטער, נכון? לכעוס ולפוצץ תמיד אפשר... תתחיל בטוב עד שתדע יותר.

 

[גארוטה]

אני אגיד לך מה אני הייתי עושה במקומך

דבר ראשון, תוציא את הטלויזיה מהבית, תדרש ממנה לנתק קשר מחברות, תעמוד על כך שכשאתה מגיע הביתה היא מקבלת אותך עם חיוך על הפנים, לבושה בבייבי דול חושפני, האוכל חם וממתין לך על השולחן והילדים? הם כבר מזמן במיטה אחרי מקלחת, ארוחה וגם סיפור... איך עכשיו אתה מרגיש????

 

[I C E M A N 7]

את נורמלית?

מה פתאום להוציא ת'טלויזיה??!

 

[itzik shpitzik1]

לא נשמע טוב .....

 

[אייבורי]

יש בדיחה בדיוק למצבך

אוניה טבעה בים ואמא והילד תקועים בלב ים ומתחילים לשחות אחרי כמה שעות הילד שואל אמא, מתי מגיעים ? היא עונה לו שתוק ותמשיך לשחות. אז תרגיש איך שאתה רוצה, תשתוק ותמשיך לשחות.

 

[czar]

אולי מנסה לברר מה עובר עליה ??!!

אם תצליח להבין מה עובר עליה במקום לשבת מהצד ולרגוז, תוכל להרוויח אולי כפליים, גם מעט יותר פתיחות ורוגע, וגם אישה שמאמינה בך וביכולת שלך לעזור לה כשרע לה. תחשוב מה יכול לקרות אם אתה בערב הרוג ומותש, ובכז אתה רואה אותה ככה, בא ונותן לה נשיקה ואומר, "היה לך יום קשה יקירה? לכי לישון אני אסגור כאן הכל" סוגר הכל בשקט ומסייע לה להרגע. מה יקרה אחרי חמש-עשר פעמים כאלו....היא תשאל את עצמה, "רק...מה הולך כאן?" אתה תמשיך כרגיל והיא תמצא כנראה את הדרך אליך או לעומתך ואז אם היחסים שלכם טובים, לאט לאט תקלף את הבצל ותבין כמה חריפה העטיפה אבל כמה טעים הלב. זה דורש המון התעלות, סבלנות, לפעמים בהתחלה תחטוף על הראש, אבל ההתמדה כנראה תשתלם. כל חלופה אחרת תהיה כואבת יותר מהמאמץ הלא נורא הזה שאולי תעשה.