מה הייתם מייעצים?

[dify]

מה הייתם מייעצים?

בהמשך לשאלה בפורום אחר, אני תוהה מה אפשר לענות והאם יש מקום להתערב,
מה הייתם מייעצים לאדם שאחד האחים שלו "חולב" את ההורים? ברמה כזו שהוא מרוקן את חסכונותיהם לעת זיקנה. האם יש לו זכות להתערב? מה הוא יכול לעשות? מה הייתם עושים בעצמכם במצב דומה?

ובהקשר של זוגיות- האם הייתם נכנסים לזוגיות עם אדם מקסים ונפלא שאתם ממש ממש אוהבים אבל במשך הזמן הבנתם שמשהו בהתנהלות הכלכלית של משפחת המוצא ממש ממש לא תקין, חלוקת כסף לא שיוונית בין האחים (באופן קיצוני), כניסה לחובות גדולים שמביאה לבקשת עזרה כלכלית מבן זוגכם? הורים של בני זוג שחיים באופן כל כך בזבזני שהם יגיעו עם חובות לזיקנה ושזה עלול להיות יום אחד אתם שתצטרכו לטפל בהם. האם הייתם מוותרים על זוגיות עם אדם שמגיע ממשפחה שכזו?

 

[פרפרי אהבה]

שני מצבים לא פשוטים

לגבי ה-1- במקום אותו אדם, הייתי מתערבת כי מדובר בהוריו והאח מתנהג בצורה מחפירה וחייבים להתערב כדי להגן על ההורים.

לגבי 2- זה כל כך נכון מה שאומרים שמתחתנים עם המשפחה

אבל אני חושבת שאפשר ללמוד ביחד התנהלות כלכלית נבונה ואולי אפילו זה ישפיע על המשפחה המורחבת. בנושא הזה צריך מאוד לעבוד על גבולות בהיבט הכלכלי. לא חושבת שהייתי מוותרת על זוגיות עם אדם שהמשפחה שלו מסובכת בפן הכלכלי, אבל כן הייתי כל הזמן עם היד על הדופק ואולי פועלת בחשבונות נפרדים.

אני יכולה להעיד עלינו שבעלי לימד אותי המון על התנהלות כלכלית נכונה ונבונה-הפסקתי לפזר צ'קים, הפסקתי לעשות הכל בתשלומים, התחלתי יותר לעקוב אחרי ההוצאות שלי.

 

[nate2000]

כל מקרה לגופו

ראיתי את ההודעה המקורית בפורום ואני אישית הייתי מנסה להתערב ולדבר עם הנפשות הפועלות על מנת להטיב את המצב.
מצד שני במקרים כאלה יש מצב של רווח לכולם. גם לאמא שיש לה חברה בבית וגם לבנות שהתרגלו שאפשר להתעלק על ההורה שלך ולחיות על חשבונו גם כשאתה מרוויח משכורת.
האמת אני אולי דיי קיצונית בדעתי אבל ברגע שמתחילים לעבוד בצורה מסודרת והמשכורת נכנסת לבנק זה הזמן לעזוב את הבית של ההורים ולהתחיל בחיים עצמאיים- משכירים דירה עם שותפים/לבד ומנהלים משק בית.
לא חושבת שזה תקין שהילדים חיים עם ההורה ולעיתים מאוד קרובות על חשבונו כשהם מרוויחים משכורות שבהחלט מאפשרות חיים מחוץ לבית.

לגבי המקרה השני- בפירוש לא. הדברים האלה זולגים לזוגיות בסופו של יום ובקלות יכולים להרוג את הקשר. גם ככה לא קל לרובנו ויש מספיק בעיות כלכליות בתוך הזוגיות, ככה שאין שום סיבה לקבל גם את הבעיות הכלכליות של המשפחה המורחבת. המקרה של אתי אלון הוא דוגמא קיצונית לאיך בעיה כלכלית עקב התמכרות של האח יכולה למוטט את כל המשפחה. אני אישית לא הייתי רוצה גם משהו הרבה פחות קיצוני.

 

[dify]

ממממ...

לגבי הראשון, אני לא לגמרי רואה איתך באותה צורה. אני חושבת שיש אנשים שמסתדר להם לגור יחד. ואין דין גיל 22 כדין גיל 29... אני מאמינה שעדיף להתייצב כלכלית לפני שיוצאים מהבית (בעיקר אחרי שראיתי אנשים שחזרו הביתה בגלל שלא היה להם גב וכל החלטה מיוחדת הכניסה אותם לבור כלכלי שהכריח אותם לחזור הביתה).

אני מאמינה שאם היחסים תקינים ויש אפשרות פיסית, אז אפשר להשאר לגור יחד גם בשלב יותר מאוחר. תלוי בעיקר בכבוד ההדדי בין הצדדים. ושזה נעשה מתוך מטרה לעתיד ולא כאמצעי לחיות את הרגע ולמצוא את עצמך בגיל 30 בבית ההורים באותו מצב כלכלי שהיית בגיל 21..



לגבי זוגיות...
פעם קראתי מישהו ששאל את השאלה הזו, הוא התלבט כי אבא של זוגתו היה חולה במחלה קשה, מהסוג שקשה מאד לשליטה ושדורש התגייסות של כל המשפחה. אנשים כתבו לו שאהבה תנצח הכל, אבל זה לא נכון, במו עיני ראיתי את המחירים שמשפחות משלמות על מצבים שכאלו, עד כדי התפוררות.

מצד שני, אוי, אני מאמינה שחיבור אמיתי זה זכיה בלוטו של החיים, באמת אפשר בכלל לבחור לנתק בגלל גורמים חיצוניים? זה סוג כזה של מצב שאתה עוצם עיניים חזק חזק ומקווה שיהיה טוב, ובסוף כנראה שהאהבה תשחק, זה בלתי נמנע, ואולי תתפורר, ואז כנראה יהיה יותר קל להפרד... עצוב.

אני מכירה מישהו שבחר לא להעמיד אף אחת במבחן הזה. הוא חי כל חייו כערירי רק כדי שלעולם אף אחת לא תצטרך לחיות את התסכול של הבעיות שלו. החלטה אמיצה מאין כמוהה בעיני.

 

[לשבור את בנימין]

אפשר לדבר עם ההורים אם הוא גם צאצא שלהם

ולנסות לפתוח את עיניהם שהם לא באמת עוזרים לבן אדם שלא רוצה להתקדם ולהתפתח בחיים, אלא רק לנצל כמה שיותר.
יכול להיות שהוא בחוב בעצמו, יכול להיות שההורים בחובות אותם יורישו לילדיהם, יכול להיות שהאח שמצביע על האשם מקנא ומרגיש מקופח כל חייו, או סתם רוצה להתפנק למרות שהוא עצמאי לגמרי.

מה שלא יהיה זה צריך להסגר בתוך המשפחה. לא מתערב אלא אם יש לי הסמכה מקצועית בנושא כלכלה...והם מבקשים עצה בעצמם.

 

[j a s t i n]

הייתי מייעץ

להתחתן רק עם אחד הילדים של נוחי דנקנר ...בעצם הוא פשט את הרגל ,
אז הבת של גאידאמאק .. אבל היא כבר התחתנה...
אז הברונית רוטשילד , אבל היא לא רוצה להתגייר ... ונשואה ...
אז כל אחת או אחד אחר מהרצליה פיתוח שמוותר על הסכם ממון

 

[maybesure]

המצב אצלנו לא השאיר לי מקום לבחירה

כי שני מקרים שתיארת קרו הרבה הרבה שנים אחרי שכבר הייתי נשואה:
1. אחד האחים כנראה חלב את חשבון הבנק של חמותי ולאחר מותה לא נשאר כלום נזיל לירושה. הוא גם איים עליה שאם לא תוריש לו את הבית+שטח של דונם ושליש - הוא יפסיק לטפל בה.
2. האח התאום של בעלי מעולם לא הצליח לנהל את עסקיו כראוי, וכל חייו חי בחובות - אלא שהוא היה נשוי פעמיים וזה נפל בעיקר על הנשים שלו ומשפחותיהן.
עכשיו שהוא גרוש פעם שניה הוא מבקש מבעלי עזרה מפעם לפעם למרות שהוא באמת משתדל להסתדר בעצמו. המצב הזה שלו מאוד מאוד מטריד את בעלי. מצד אחד הוא רוצה לעזור לו, מצד שני הוא כועס שהאחיו מתעקש להיות עצמאי בעל עסקים שכושלים שוב ושוב.
הוא עוזר לו כשהמצב ממש חמור, וגם זה בהלוואות.

אני לא חושבת שהייתי נמנעת מזוגיות עם בעלי רק בגלל הנתונים האלו גם אם היו קורים לפני שהכרתי אותו או בתחילת דרכנו המשותפת. אני בעד לעזור למי שזקוק אבל לא כסעד קבוע וגם זה תוך הצבת תנאים.
לגבי הירושה - כנראה אבוד..והשלמנו עם זה.

 

[dify]

לגבי הירושה האבודה

אני מבינה שמשלימים עם זה, בבחינת- נתייחס לזה כאילו זה מעולם לא היה (עם כל כמה שאי אפשר לבטל רגשות).

אבל, אם במקום אחים שנוטים לחובות ההורים שלו היו כאלו, ולקראת סוף חייהם הם היו כל כך שקועים בחובות שלא היתה ברירה אלא לשלם ולעזור להם באופן משמעותי/קבוע אחרת הם היו מוצאים את עצמם ברחוב. האם גם עם זה את יכולה להשלים?
(ולפעמים החובות של ההורים הם בגלל עזרה שלהם לא פרופורציונאלית לאחד האחים שניצל אותם כל השנים ועכשיו הם עצמם זקוקים לעזרה לכסות את מה שהם נתנו)

 

[maybesure]

זו כבר נישה של חמלה

וכן - אני מניחה שאם יש לי את האמצעים המצפון שלי לא היה מאפשר לי שלא לסייע, אבל! הייתי מעדיפה לסייע בציוד/מגורים ולא בכסף נזיל שילך שוב ושוב לאח המנצל.