קלישאות של פציפיזם
1. למנוע מהם לשדוד לאנוס ולרצוח בדרכים ישירות יותר ופחות. אני לא בעסקי עולם הנדמה לי, אני חושב שצריך לעצור אנשים שמנסים לפגוע באנשים אחרים, גם באמצעות כוח. ההבחנה היא שהראשונים הם אלימים, משתמשים בכוח כדי לפגוע, והשניים הם לא אלימים, הם משתמשים בכוח כדי למנוע פגיעה. אמנם יש שיטענו שגם בזה יש מן הפגיעה אבל זה עדיין מרחק שנות אור מהמצב כיום שבו בשם ההגנה מבצעים מעשים מחרידים בקנה מידה מזעזע. איך עושים את ההבחנה, מי קובע מה זה אלימות ומה לא, זה הכל שאלות בעייתיות אבל לא חסרות פתרון. 2. הגישה היא של אקטיביזם, של אחריות חברתית. פעילות נגד אלימות לא מתבצעת רק ברמה של הפעלת כוח והגבלת האלימים, היא מתבצעת ברמת התפיסה, היחס לאלימות ולמבצעיה, ברמה של יצירת תנאים שבהם אלימות היא מאוד לא מקובלת, מאוד לא נפוצה ומאוד לא נדרשת כי יש לאנשים דרכים אחרות להתמודד עם קשיים, כל זה בניגוד משווע למצב כיום שבו רק משלמים מס שפתיים של התנגדות לאלימות. 3. אני מאמין בטוב שבבני אדם אבל לא שבני אדם הם טובים מטבעם או שהם רק טובים או יותר טובים מרעים. דווקא משום כך הפציפיזם חשוב, כדי להתמודד עם האלימות שהיא מרכיב מרכזי בכל חברה (אבל לא בכל חברה באותה מידה). פציפיזם כמו שאני רואה אותו לא טוען שאפשר להכחיד את האלימות והשנאה והרוע מהעולם, הוא טוען שצריך כלים טובים יותר ומאמץ אמיתי של התמודדות עם התופעות הללו. אלימות היא לא הכרח במובן שחברה לא יכולה להתקיים בלעדיה, היא הכרח במובן שבמקום שבו יש יותר מאדם אחד יש פוטנציאל לאלימות (ולפעמים גם פחות מזה מספיק) ולכן חשוב כל כך להתמודד איתה.