נצח ואינסוף
שאלה מעניינת. אבן שושן מפרש את "אינסוף" כ"חלל שאין לו שיעור וגבול", ואת "נצח" כ"אורך ימים עד אין-סוף, קיום מתמיד, אלמוות" ו"לעולם, תמיד, תדיר". נראה, שהמשותף לשניהם הוא היעדר הגבול, אבל אני חושב שמשתמשים ב"אינסוף" יותר במובן של מידה (או היעדר מידה), מובן מתמטי, וב"נצח" יותר במובן הקיום.