ההבדל שבין פ.ת.ח. ו - פ.צ.ח.
הוא במשמעות הבסיסית של השורשים. פ.ת.ח. הוא שורש שמשמעו פתיחה, בלי תופעות לוואי. פ.צ.ח., לעומתו, מכיל תופעת לוואי של עוצמה וכוח, עוז ועזוז. בבניין פיעל רואים את הכוח הזה בבירור: בבנק פותחים את הכספת כדי להכניס לתוכה את הכסף, אבל מי שלא מוסמך להוציא את הכסף (חוקית) צריך לפצח את הכספת / הקוד, כי יש כאן אלמנט של כוח (לא רק פיזי, אגב, גם מנטלי, כי מפצחים חידות, למשל). אנחנו מפצחים גרעינים ואגוזים, לא פותחים אותם, כי יש כאן צורך בכוח, ויש מפצח אגוזים, מכשיר שמפעיל כוח על המפוצח. (לא נעים כבר להזכיר פיצוח ראשים וכו´...) בבניין פעל, לעומת זאת, האלמנט של הכוח הופך להיות שונה, לא פיזי ולא מנטלי. זה כוח בעצם הפעולה: פצח בשירה, למשל, אומר שמישהו התחיל לשיר בעוז, בבת אחת, בקול גדול. מי שמתחיל לשיר בשקט, ברוך, לא פוצח בשירה. הוא סתם מתחיל לשיר. וכנ"ל: פצח בקינה - קונן בקול גדול. פצח בוויכוח - התחיל להתווכח בעוז, בקולניות.
