מה ההבדל בין...

[RonenYi]

מה ההבדל בין...

מה ההבדל בין כינוי קניין לכינוי שייכות? לפי ספר אנקורי, נדמה שיש הבדל בינהם. פעם נעשה שימוש בזה, ופעם בזה... תודה רבה. ואם אני כבר כאן: "למטרה הומאנית זו מוכנים אזרחים רבים לתרום כספים רבים". מדוע "רבים" מציין ש"ת ולא תיאור כמות? ואם תגידו לי שזה ש"ת המציין כמות, אז מדוע באנקורי ייחדו שימוש ספציפי לכל אחד מהם? למשל: "כל אוצרות הטבע שלנו...": את "כל" הגדירות כתיאור כמות, ולא הסתפקו בש"ת, כנ"ל גם ב"אלפי" של "המקום הזה בדרום העיר עשוי להכיל אלפי אנשים". אם תוכלו לעשות לי סדר בדבר, אני אשמח מאוד

 

[אישל חורף]

עד כמה שידוע לי

כינוי שייכות וכינוי קניין הם אותו הדבר. לגבי תיאור הכמות אני יכול אולי לשער, כי "כל" וגם "אלפי" הם בצורה מסוימת מדויקים, מוגדרים, בעוד "רבים" לא מוגדר, ולכן הוא לא מצביע על כמות בעות הראשונים כן?

 

[RonenYi]

אם הם אותו דבר...

אז אני תוהה מדוע אנקורי השתמשו פעם בזה, ופעם בזה, כאילו יש הבדל בינהם. "מפאת עייפותך צא לנוח!": "עייפותך" - כינוי קניין. "מהיכן מקורות המימון הרבים שלכם?": "שלכם" - כינוי שייכות. כך ע"פ אנקורי, לפחות. ואני מניח שהשערתך בעניין האחר הוא נכון. תודה

 

[RonenYi]

"השערתך בעניין האחר היא נכונה"

 

[אישל חורף]

אולי הם התכוונו

לכך שיש כינוי חבור המציין שייכות = כינוי קניין ולכן שיש מילה שמתארת שייכות - "של" ומטים אותה בלי קשר, והם מכנים כינוי שייכות? כלומר במקרה הפרוד - שייכות, ובחבור - קניין? נשמע לי מאולץ משהו, ואם אני לא טועה היה מישהו (כתוב לי את זה איפשהו אם זה קריטי) שניסה להוכיח שיש הבדל למשל בין סמיכות חבורה לסמיכות פרודה, משהו שקשור לבעלות לעומת שייכות או דברים כאלה. אני חושב שלא ממש הלך לו...

 

[שבולת ירוקת העין]

אתה מערבב

או אנקורי מערבבים מושגים משני תחומים. וגם לא מדייקים. שם תואר - מושג השייך לחלקי הדיבר תיאור כמות (==לוואי כמות!) - תפקיד תחבירי. "רבים" ו"אלפי" מתארים את שם העצם ולכן הם לוואים (לא תיאורים). מבחינת חלקי הדיבר הראשון הוא ש"ת והשני שם מספר. אז מלבד הטעות לקרוא לזה תיאור ולא לוואי, אין בעיה בכותרת הכפולה. למעשה רוב הלוואים הם שמות תואר, מעצם הגדרתו של הלוואי.

 

[or99]

וגם ב...

"כל אוצרות הטבע שלנו", "כל" הוא לוואי, נכון?

 

[RonenYi]

אכן כך, אור

"כל" הוא לוואי מסוג תיאור כמות.

 

[RonenYi]

שיבולת...

בתרגיל אני אמור לציין לצד כל לוואי מהו סוגו, מכאן אני תוהה האם הוא ש"ת, תיאור כמות וכן הלאה. בפתרון לתרגיל אני רואה שכך הלוואים מנותחים בספר

 

[שבולת ירוקת העין]

אה, עכשיו הבנתי את השאלה

קודם כל לדעתי לקרוא ללוואי תיאור כמות עלול לבלבל. (שהרי תיאורים בתחביר הם משהו אחר), אבל אם מדברים על אחד מבין סוגי הלוואי ניחא. רבים הוא שם תואר (שהרי יש לו נטיית זכר, נקבה, יחיד, רבים). נכון שמבחינת משמעותו הוא שייך לקטגוריית הכמות, אבל ההבחנה פה היא מבחינת המבנה התחבירי (או: אופן השימוש): לוואי שהוא תיאור כמות בא לפני גרעינו (כל הדרכים, רוב האנשים, אלפי אזרחים וכו'). ובזה הוא שונה מכל שאר הלוואים. המילה "רבים" היא כמו כל שם תואר אחר, מבחינת צורתה ומבנה המשפט: היא באה אחרי הגרעין ומתאימה אליו במין, במספר וביידוע.

 

[RonenYi]

לא יכולת להסביר לי יותר טוב ../images/Emo13.gif

תודה רבה, שיבולת.

 

[שבולת ירוקת העין]

מי אמר שלא יכולתי?

בטח שאני יכולה אבל אין לי זמן להוכיח לך את זה

 

[תה צמחים]

בכלליות

הספר של אנקורי לא מומלץ במיוחד, המורה שלי ללשון אמרה לנו שלא כדאי להתכונן ממנו...

 

[RonenYi]

עכשיו אתה נזכר לומר לי זאת...

אז איזה ספר לבגרות כן מומלץ?

 

[תה צמחים]

לא ממש יכולה לעזור

כי זה היה בתקופה שאנשים קנו ספרים לקראת הבגרות, עם המיקוד והכל. למישהו היה ספר בשם מיקוד 2005, והמורה אמרה שהוא עדיף, אבל בתור ספר לימוד כללי, לא נראה לי שכדאי ספר מיקוד

.

 

[RonenYi]

אהה...

אם המורה התכוונה שלא עדיף אנקורי בגלל שאינו ממוקד אלא מקיף ויסודי מדי, אז אני שלם עם בחירתי ללמוד ממנו

 

[תה צמחים]

לא לזה היא התכוונה ../images/Emo4.gif.

 

[SimsY]

זה רק מוכיח שבתי ספר

עסוקים יותר מידי בללמד זבל שלא יעזור לתלמידים בהמשך החיים שלהם ושהם ישכחו רגע אחרי שהם יסיימו את בחינת הבגרות מאשר ללמד דברים יותר שימושיים כמו כישורי חיים, איך למצוא עבודה, איך לחיות לבד אחרי היציאה מבית ההורים וכו'... לדוגמא אני קיבלתי 92 בלשון אבל חודש אחר כך כבר לא זכרתי כלום כי זה חומר לחלוטין חסר ערך. זה כמו לעשות מבחן בגרות במקצוע "תחרות הארוויזיון".

 

[uriozmor]

אני לא מסכים

א) קודם כול לא זו ההוכחה. הדיון שהתפתח כאן הראה שספרי לימוד לבגרות, ובעיקר זה של אנקורי לצורך העניין, אינם תמיד הכתובת הטובה, כל שכן הכתובת היחידה. ב) אני הראשון שיצביע על הפגמים במערכת החינוך, ובוודאי בשיטות לימוד הדקדוק, אבל לא צריך להגזים. לי לימודי הלשון עזרו והועילו. בית ספר מבחינתי לא אמור ללמד אותך דברים קשים ונוראים כמו למצוא עבודה ולהסתדר בחיים, אלא לתת לך כלים לחשוב, להבין באיזה עולם אתה חי ולפתח עמדה משלך. אני מדגיש: אמור. יש דבר כזה תרבות, והוא חשוב לא פחות מלתקן פנצ'ר ומלהתכונן לראיון עבודה.

 

[Yuvalenko]

אהמ... סליחה שאני מתפרץ לדלת פתוחה.

אבל.. אני לא רוצה להגיד ש"אמרתי לכם" לגבי אנקורי. אבל אמרתי לכם. לרונן בעיקר.

אבל אני לא רוצה להגיד כלום, כן?