מה ההבדל בין שידה לארונית?

  • פותח הנושא gjag
  • פורסם בתאריך

gjag

New member
מה ההבדל בין שידה לארונית?

אני מניח שלא המציאו סתם שתי מילים נרדפות? התודה היא מראש!!
 

or99

New member
נראה לי שבמילה שידה...

משתמשים היום לציין ארון קטן שאפשר להניח *עליו* דברים. ארונית לא חייבת להיות כזו. סתם ארון קטן. (ד"א, המילה שידה "הומצאה" יותר מאלפיים שנה לפני שהמציאו את ארונית).
 

ציפלך

New member
סקסיזם לשוני:

סיומת הנקבה להקטנה כמו במלה ארונית = ארון היא-את.
 

or99

New member
וגם זה לפי תיאוריית ציפלך שמקובלת עליו בלבד.

מומלץ לא להתייחס.
 

or99

New member
לפי התיאוריה המקובלת...

אין שום קשר בין הסיומת Xית לבין המילה היא. וכן על זה הדרך.
 

לשונאי10

New member
סיומת -ית מבמנת בד"כ הקטנה אבל לא רק

יכולה לסמן גם תואר הפועל, למשל או כלי רכב: משאית, נכונית, חללית - כלי רכב מעשית, הגיונית - תואר הפועל קרונית, ארונית, כפית - הקטנה
 

כלמנ

New member
שאלה

ציפלך, שאלה כנה: אני רואה הרבה את שיטת פירוק המילים שלך, ולא כלכך מבין את המשמעות שלה. חברים בפורוס יורדים עליך, על כך שיש לך שיטה משלך שאף אחד לא מכיר בה. האמנם זה כך? מה בסיס השיטה? היכן ניתן לקרוא עליה? ובעיקר, מה בדיוק משמעות הפירוק, כשאתה אומר ארון היא-את, מה זה אומר? מה זה ארון היא? מה משמעות ה-את?
 

ציפלך

New member
אין מה לקרוא בשום מקום

הדבר פשוט בתכלית הפשטות ובהיר בתכלית הבהירות. המלה העברית (ללא אותיות השמוש) מורכבת משורש וכינויי גוף (או סמני זהות) --- וזה עיקר הדקדוק העברי. בפועל כינויי הגוף מיחסים את הפעולה לגופים הפועלים, ובשם כינויי הגוף עומדים עבור הדבר עצמו. כינויי הגוף הפנימיים הם לעולם התנועות אִי (היא), אוּ (הוא) ללא הבדל מין ומספר. אני בעצם חושב שכל התנועות למעט A הן כינויי גוף, אבל זה לא לעכשיו. כינויי הגוף שמחוץ לאותיות השרש יכולים להיות קיצורים וכיווצים עיצוריים של כינויי הגוף הנפרדים, בתוספת כמה כינויי גוף שאבד עליהם הכלח. למשל שוּלח = ש-הוּא-לח עם כינוי הגוף "הוא" עבור הגוף המיוחס לפעולה שלח, שבוּר = שב-הוּא-ר עם כינוי הגוף "הוא" עבור הגוף הנמצא במצב שבר, קטין = קט-היא-ן עם כינוי הגוף "היא" עבור הגוף הנמצא במצב קטן, דתי = דת-היא עם כינוי הגוף "היא" עבור נושא התכונה (אבל ידי = יד-היא יכול להיות היד שלי). אם האות ת במלה מחבת איננה שרשית אז היא כינוי הגוף -את עבור הדבר עצמו. כמובן שמלה עברית יכולה להכיל גבוב של כינויי גוף: דתי =דת-היא, דתית =דת-היא-את, דתיוּת = דת-היא-הוא-את, וכולי.
 

כלמנ

New member
מעניין...

ומה המשמעות? כשאתה אומר דתיוּת = דת-היא-הוא-את, מה זה אומר? הרי למשפט היא-הוא-את אין משמעות, זה לא ממש עוזר להבין את המילה. זה נראה כאילו אתה פשוט מחליף את התנועות בכינויי גוף שנשמעים דומה, אבל לא מוסיפים משמעות. נראה לי שלא הבנתי. זו תיאוריה פרטית שלך? כתבת עליה מאמרים? קיבלת תגובות?
 

ציפלך

New member
התגובה החיובית היחידה שקיבלתי עד עתה

היא ה"מעניין" שלך. אולי אוציא לאור איזו חוברת על הדקדוק העברי אליבא דציפלך. הבעייה היא רק שאליבא דציפלך הדקדוק העברי ניתן לתאור במשפט אחד בלבד: המלה עברית, ללא אותיות השמוש, מורכבת משרש פלוס כינויי גוף. כמובן שכל הרחבה קטגוריאלית של המלה מביאה עמה לפחות כינוי גוף אחד נוסף עבור אותו הרובד. כבר ראינו את (דת), ((דת)-היא), (((דת)-היא)-את). נקח כדוגמה אחרת את (גבר). את המלה הזו אנחנו מרחיבים ל((גבר)-היא) להגיד על גבר שהוא ממש גבר. עכשיו יש לנו את המלה גברי שאותה אנחנו רוצים להרחיב עבור התכונה הכללית. האפשרויות הן ((גברי)-היא), עם "היא" עבור התכונה, או ((גברי)-הוא), עם "הוא" שוב עבור התכונה. מסיבות שונות העברית דוחה גם את גבריי וגם את גבריוּ, אלא שהיא מנקבת את השם לצורה גבריוּת =גבר-היא-הוא-את.
 

כלמנ

New member
ואללה

ה"מעניין" שלי לא היה במרכאות, אני במאמת מתעניין. לדעתי גבר-היא-הוא-את מתאר יותר בלבול מיני מאשר גבריות. כשתכתוב ספר\ חוברת\ דף\ משפט... אשמח לרכוש עותק.
 

ציפלך

New member
הכוונה היא ששביר זה לא הנקבה של שבוּר

אבל זה לא אומר ששביר ושבוּר לא יכולים לצאת לדייט.
 
אז לא הבנתי.

האם אני טועה - על פיך, שביר: שב+היא+ר, שבור: שב+הוא+ר. האם היא והוא הם הינו הך בשפתך?
 

ציפלך

New member
כן, לא בשפתי אלא בשפה העברית.

שלוּח = של-הוּא-ח, שליח = של-היא-ח. צורות הנקבה הן שלוּחה = שלוח-היא, שליחה = שליח-היא.
 

Frutapao

New member
../images/Emo34.gifהודעה מטעם הקהילה הגאה:../images/Emo34.gif

(ואין לי כל קשר אליה.....) מחאה!!!!!!!!! מי שאינו סגור על הזהות המינית שלו אינו חסר מין. אל תדאג, ציפלך, גם אם לא צלחת בתפקידך כסקסולוג, העולם כבר ימצא פתרונות לבעיות המין גם בלעדיך. לא מעוניינים בשטויות האלה. ("בפועל כינויי הגוף מיחסים את הפעולה לגופים הפועלים, ובשם כינויי הגוף עומדים עבור הדבר עצמו" -
)
 
למעלה