"מה הדבר הנכון ?"

ינוקא1

New member
"מה הדבר הנכון ?"

מבחינתי זוהי אחת המדיטציות הכי חשובות , ואולי הכי פשוטות שקיימות.

רבים יגידו שאולי זוהי לא מדיטציה , אך לדעתי זוהי המדיטציה בה' הידיעה.

והמדיטציה הזו היא לשאול את עצמינו "מה נכון ?".

מה הדבר הנכון בחיים שלנו ?
מה הדבר הנכון בעבודה שלנו ?
מה הדבר הנכון בזוגיות שלנו ?
מה הדבר הנכון כשאנו יוצאים לקניות ?
מה הדבר הנכון כשאנחנו אוכלים ?
מה הדבר הנכון לעשות בשעות הפנאי שלנו ?
מה הדבר הנכון ביחסינו עם המשפחה ?
מה הדבר הנכון בטיפול בגופינו ?
מה הדבר הנכון לנו כתחביב וכיצירה ?
מה הדבר הנכון עבורינו בכל רגע ורגע ובכל אספקט של חיינו ?

רוב בני האדם מתנהלים על אוטומט (מה שמיסט קורא לו "מכניות").
הדרך הפשוטה ליציאה מהאוטומטיות , היא פשוט לשאול "מה נכון" על כל דבר !
לשאול כל הזמן וכמה שיותר , ולקבוע זמן לעיון שכלי בכך.
רק לא להישאר מבולבלים !
לשאול , להגיע להחלטות , וליישם אותן.
לעשות את החשבון באופן מדויק.
אם צריך אז גם לכתוב שיקולים בעד ונגד.

וכך כתב הרמח"ל בספרו הנפלא "מסילת ישרים" :

"
....והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא."


אני היום מאמין כי אין דרך טובה יותר מדרך זו להצלחה בכל דבר.
אני מאמין כי את כל התקדמותי הרוחנית אני חייב לעצה פשוטה זו.
ואני מאמין כי עצה פשוטה זו מביאה גם להתקדמות "גשמית" , והצלחה בכל האספקטים של חיינו.


שבת שלום לכולם.
 

ינוקא1

New member
ועצה זו היא נהדרת , אך בתנאי אחד.

שמיישמים מה שמחליטים.

מה שקורה אצל האדם הממוצע זה שהוא יודע בדברים מסוימים "מה הדבר הנכון" , אך מדחיק זאת.
וככל שהוא מדחיק יותר , החוש שלו לדעת "מה נכון" , מתכהה יותר ויותר.

בד בבד , בגלל שהוא מדחיק לא עושה את הדבר הנכון , אז הוא סובל - ורק כשהסבל בלתי נסבל , אז הוא מתעורר ומתחיל לשאול.

לכן זו גם הדרך להימנע מסבל.
כל הזמן לשאול "מה נכון" , וליישם את החלטותינו.

בהדרגה מתפתח חוש טבעי.
 
אני חושבת שמה שנראה לי מהשיטה הזו

שמי שיישם אותה עשוי להגיע להחלטה אמיתית יותר ולגייס מתוכו תשוקה רבה יותר
ליישם אותה כי זה יהיה מעכשיו לעכשיו ולא מאתמול כשבערה המוטיבציה להיום שהמוטיבציה ירדה
זה יהיה גיוס מוטיבציה בזמן אמת משהו כזה...
התשוקה להחליט
 

ינוקא1

New member


זה מלמד להיות גמיש , להיות במודעות כל רגע , להשתנות כל רגע אם צריך.
 

neophile

New member
זאת שאלה טובה

אם כי כמו בכל התרגילים למינהם אלמנט אחד לפחות שחייב להיות בהם זאת התבוננות עצמית כי התגובות לשאלה ( תגובות , לא תשובות) יכולות לבוא מצד כל המרכזים ולכל אחד מהם יש שפה אחרת .

זה גם מאוד תלוי בגירויים החיצוניים כי ביום אחד תחת השפעות מסויימות השאלה הזאת תעורר תגובות מסויימות וביום אחר תחת השפעות אחרות - תגובות אחרות .

לכן לא מספיק רק להתבונן - עלינו גם לזכור את עצמנו .
זכירה עצמית זאת איכות מאוד מסויימת שקשה להסביר במלים אבל אם נניח אני אנסה להזכר באיך הגבתי לאותה שאלה אתמול תחת התנאים המסויימים ואיך אני מגיב היום לאותה שאלה ותוהה על ההבדל בינהם ועל המשותף - זה יכול להוביל לזכירה עצמית אם כי באותה מידה זה יכול להוביל למבוכה(תגובה של האישיות המזוייפת) בגלל הסתירה או ההבדל הגדול בין התגובות שלכאורה באות מאותו אדם - הוא אני .

כמו כן לדעתי יש להבדיל בין מטרות של העבודה לבין מטרות יום יומיות - למשל לטפח את ההתבוננות העצמית שלנו בתור התחלה .

כל מני שאלות של - מה נכון לי לעשות , מה לאכול , מה לעשות בשעות הפנאי ועוד' אלו שאלות שהתשובה האמיתית להם יכולה לבוא רק מתוך המהות .

לכאורה אנחנו חושבים שתכונה כמו יכולת טובה במתמטיקה צריכה לקבוע את העיסוק שלנו וזה נכון במידה מסויימת אבל גם עצלנות או קמצנות אם היא תכונה מהותית שלנו - צריכה להלקח בחשבון בבחירת התעסוקה שלנו ...

האישיות המזוייפת לא תהיה אמיתית ... היא תרצה מה ש"כולם רוצים" מה ש"נורמטיבי" והרי אף אחד לא רוצה לקבל את התכונות הלא מחמיאות שלו ...
 

ינוקא1

New member
ברמה הבסיסית

השאלה היא כמו שכתבתי , וזה נותן התערבות מסוימת של השכל. ולמרות שזה מצויין , יש משהו טוב יותר :
וזה להפנות את השאלה אל הגוף או האיברים , ולא לחכות לתשובה. פשוט לשאול את הגוף ולהיות במודעות לתחושות וזהו. להישאר בשאלה.
וזו המשמעות האמיתית בעיני של זכירה עצמית -מודעות לגוף.
 

neophile

New member
אז אלו האינסטינקטים או המוטוריקה

תלוי למה הכוונה בגוף - אם לתחושות פנימיות כמו של עיכול , לחץ דם וכו' שזה אינסטנקטיבי או לתחושת התנועה שזה מוטורי .
 
למעלה