מה הבעיה איתי??

מור שלז

New member
כמה שאני שמחה לקרוא אותך ככה


יפה מאוד!
אני ממש שמחה שזה עבד בשבילך...

לגבי היעד למחר - תשקלי להצמד פשוט לשלב הזה שאת נמצאת בו בתכנית, ולא לנסות לשבור שיא בכל אימון מחדש.
המנטרה שלי במצבים כאלו היא: "לאט לאט מגיעים רחוק רחוק".

ואין לי ספק שעם הנחישות שהראית עד עכשיו, והאופן שלא נשברת למרות התחושה של "עמידה במקום" את עוד תגיעי רחוק
 
באמת התלבטתי אם להצמד לתוכנית או לא.

כי אני מאד תחרותית ולכן תמיד חצה להשיג עוד.
אז חשבתי למה שאני לא אעשה לפי השלב בתכנית?
ופעם אחת ארוץ יותר מהר כדי לשבור שיא כל פעם 30 שניות או דקה יותר.
את לא חושבת שזה רעיון?
 

tom696

New member
Take it easy

אתמול, שרה כתבה שתכנית אימונים זה לא תורה מסיני ורציתי להגיב ש"הר סיני היה ענו לכן התורה ניתנה עליו" (המשפט שלי ממסיבת קבלת התורה בכיתה ב').
מבחינתי אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מהספורט ומההתמדה היא הענוה (ועוד יש הרבה על מה לעבוד).

לשבור שיא בכל אימון יכול להיות אדיר ונותן מוטיבציה אבל גם מסוכן ויכול לגרום לנו לקפוץ מעל הפופיק (זה במיוחד מסוכן אם אנחנו לו דניאל פרנקל) וללכת (או לרוץ) רחוק מדי.

ההתקדמות כמו שכתבו לך היא לא לינארית, מתמידים ומדי פעם יש קפיצה כזו או אחרת ביכולת שלנו אם זה במשך הזמן או אם זה במהירות.

נכון שמדובר יחסית במרחקים קצרים אבל הייתי מציעה לך לא לעלות בכזאת צורה דרסטית (הכל באחוזים..) - תראי פעמיים, שלוש שאת משחזרת את ההישג והכל בסדר, שום דבר לא כואב, את מרגישה סבבה ואז לבצע את הקפיצה הבאה שלך.

מאברוק, וולקם ובהצלחה
 
רוקי את צודקת יכול להיות שזה קציפה מעל הפופיק

אני אנסה לעשות כמו שאמרת לשחזר כמה פעמים ואז להגדיל
 
למעלה