מה דעתכן
לאור כל סיפורי הזוועה המשפחתיים שרצים פה, מה שאני אגיד עכשיו עלול להישמע מגוחך, צרות של עשירים, ובטח תחשבו "הלוואי עלינו", אבל תדעו לכן שזה לא הרבה יותר טוב: אני סובלת מהקיצוניות השנייה, כלומר - טוב לב אין סופי מצד אמא שלי ובן הזוג שלה, שמוכנים לעשות בשבילנו ה-כ-ל, באמת, פשוט מוכנים להקריב מעצמם כל מה שהם יצטרכו ומקדשים את ערך העזרה. שזה מצוין כשלעצמו, אין מה להגיד, אבל במקרה שלנו זה יוצא חיבוק דוב, שאי אפשר להשתחרר ממנו. ואני כאדם חופשי שהעצמאות נורא חשובה לו, מתקוממת כנגד זה, אבל אין עם מי לדבר. הם נתנו לנו 3000 (!) ש"ח לחג. מוגזם לכל הדעות, בעיקר שהם לא איזה רוטשילדים מופלגים. היום ביקשנו מהם מספר טלפון של מתקן דוודים שתיקן להם פעם את הדוד - באמת, רצינו רק לקבל את הטלפון שלו - הם קפצו על ההזדמנות, רצו אליו, הזמינו לנו דוד חדש במקום הדוד הנוזל, ואמרו לו שלא יעיז לדבר איתנו על כסף, כי הם ישלמו. האם אני כועסת בצדק, או שיש לי תסביך ילדותיות? אני מבינה שהם עושים את זה מאהבה, ברור, אבל גם באהבה צריך אוויר, לא?
לאור כל סיפורי הזוועה המשפחתיים שרצים פה, מה שאני אגיד עכשיו עלול להישמע מגוחך, צרות של עשירים, ובטח תחשבו "הלוואי עלינו", אבל תדעו לכן שזה לא הרבה יותר טוב: אני סובלת מהקיצוניות השנייה, כלומר - טוב לב אין סופי מצד אמא שלי ובן הזוג שלה, שמוכנים לעשות בשבילנו ה-כ-ל, באמת, פשוט מוכנים להקריב מעצמם כל מה שהם יצטרכו ומקדשים את ערך העזרה. שזה מצוין כשלעצמו, אין מה להגיד, אבל במקרה שלנו זה יוצא חיבוק דוב, שאי אפשר להשתחרר ממנו. ואני כאדם חופשי שהעצמאות נורא חשובה לו, מתקוממת כנגד זה, אבל אין עם מי לדבר. הם נתנו לנו 3000 (!) ש"ח לחג. מוגזם לכל הדעות, בעיקר שהם לא איזה רוטשילדים מופלגים. היום ביקשנו מהם מספר טלפון של מתקן דוודים שתיקן להם פעם את הדוד - באמת, רצינו רק לקבל את הטלפון שלו - הם קפצו על ההזדמנות, רצו אליו, הזמינו לנו דוד חדש במקום הדוד הנוזל, ואמרו לו שלא יעיז לדבר איתנו על כסף, כי הם ישלמו. האם אני כועסת בצדק, או שיש לי תסביך ילדותיות? אני מבינה שהם עושים את זה מאהבה, ברור, אבל גם באהבה צריך אוויר, לא?
