מה דעתכן?

fannyd

New member
מה דעתכן?

אמש במהדורה מרכזית חדשות ערוץ 2: "גאיה בת ה-11 משגעת את העולם היא רקדנית ישראלית בעלת יכולות נדירות, עד כדי כך שקיבלה מלגה יוקרתית ללימודים בחו"ל. זו בעיה כשמדובר ברקדנית שהיא ילדה, רק בת 11" הייתן שולחות ילדה בת 11 ללמוד בחו"ל הרחק ממשפחתה?
 
אף אחד לא יכול "לשלוח" אותה

היא תטוס רק אם ההורים שלה מחליטים שכן, ורק אם הם מאשרים לה. אני בטוחה שאם ההורים היו מחליטים שכן, הם היו מנסים שאיכשהו כל המשפחה תטוס לגור בחו"ל, כי ילדה בת 11לא יכולה להתסדר שם לבד.
 

fannyd

New member
ההורים שלה החליטו שכן

והמשפחה נשארת בארץ. כנסי ל- mako ותראי.
 
אם כך

אני לא הייתי עושה את זה. אני לא חושבת שילדה בת 11 יכולה להסתדר בחו"ל בלי ההורים שלה.
 

pf26

New member
בעיה

מסוג הבעיות שאני שמחה שאין לי צורך להתמודד איתן. אולי אני טועה, אבל אני מאמינה שאם הכישורים הכל כך מיוחדים של הילדה התגלו, כנראה שההורים היו שם כדי לפתוח עבורה את הדלת ולאפשר לה להפגין אותם. לשלוח את הילדה לבד זה לא סביר. להעביר את כל המשפחה לחו"ל זה גם לא סביר. אם זה היה קורה בבית שלי היא היתה נשארת בארץ.
 
למה לא סביר לנסוע כולם לחול? בעיני

זה דווקא סביר. בטח בגיל 11 לא הייתי שולחת לבד
 

pf26

New member
בגלל עניין פעוט של פרנסה

לא בכל מקום ולא בכל מצב אפשר לקבל רשיון עבודה וגם למצוא עבודה שתפרנס משפחה (אין לי כוח להכנס לקישור של מאקו ככה שאין לי מושג ירוק לגבי המשפחה של הרקדנית המחוננת). וגם בגלל שאם יש עוד ילדים, צריך לדאוג גם להם מבחינה חינוכית-חברתית וכל שאר הדברים שחשובים לילדים. בקיצור - להגר עם משפחה לחו"ל זה נפלא כשיש לך תנאים מתאימים. גם אני לא הייתי שולחת לבד וכתבתי את זה. גם לא הייתי שולחת ביחד. אני חושבת שבלט זה נפלא כתחביב, אבל לארגן לילדה קריירה שבסופה כאבי גוף, כשהיא רק בת 11 ועדיין לא מסוגלת להפעיל שיקול דעת אמיתי - את זה לא הייתי עושה.
 
ואם זה היה נגינה על כינור? או

חשיבה מתמטית יוצאת דופן? ונכון, זה לא הליך קל וגם כשאת כבר גרה שם זה שינוי מהותי ולא כולם מתרגלים בקלות.ואם האופציות הן לשלוח אותה לבד או לנסות להצטרף אליה - הייתי מעדיפה לנסות להצטרף. כי לשלוח ילדה בת 11 לגור תקופה ארוכה בלי משפחה בחו"ל נראה לי לא מציאותי.
 

pf26

New member
בואי נגיד דבר כזה

לא הייתי מעודדת ילד/ה שלי לרקוד כמקצוע או בכלל להתעסק בספורט כמקצוע. אין לי התנגדות לריקוד או לג'ודו או לכדורסל כתחביב. אני חושבת שכמקצוע זו בעיה. למזלי לא נאלצתי להתמודד עם דרישה כזו מצד ילדי, כך שאני יכולה להתיחס לזה רק באופן תיאורטי. נגינה על כינור/מתמטיקה/כל דבר אחר - הייתי משתדלת שיתפתחו בארץ. בכלל אני חושבת שבגיל הילדות/נערות יש צורך להכיר מגוון דברים ולא נכון להתמקד רק בדבר אחד. אני יכולה להעיד שיש לבן שלי חבר טוב שהוא גאון מתמטי. בכיתה י' הוא סיים בגרות 5 יחידות מתמטיקה ובמקביל ללימודי התיכון הוא למד באונ'. עם זאת ההורים שלו הקפידו שיהיה לו מספיק זמן לשחק עם החברים כדורגל ולצאת איתם לטיולים. חיים מאוזנים צריכים להראות ככה בעיני. בכל מקרה - אם לא הייתי ברורה מספיק - לא הייתי שולחת ילד שלי להתגורר בחו"ל בלעדי. לא בפנימיה ולא אצל דודה או סבתא.
 
לכל קריירה יש יתרונות וחסרונות.

ומצטערת לנפץ לך את הבועה אבל גם היום הילדה הזאת סובלת מכאבים נוראים והיא תסבול גם בעתיד, זה חלק מהריקוד. ריקוד כולל כמות אדירה של כאב אבל באיזשהו שלב לומדים לקבל את הכאב ואפילו להנות ממנו, גם אם זה נשמע מזוכיסטי. כשכואב לי במתיחה או בקפיצה או בכל תרגיל אחר, אני נהנת מהכאב כי אני יודעת שמחר אני אצליח להרים את הרגל קצת יותר גבוה או להישאר באוויר עוד שנייה ולראות את ההתקדמות של הגוף זה האושר האמיתי וברגע הזה שבו רואים את ההתקדמות, הכאב נראה כל כך שולי ולא חשוב. וכל רקדן, צעיר או בוגר, לוקח בחשבון את הכאבים שיבואו בעתיד. מגיל מאוד צעיר יידעו אותי שבגיל 35-40 יתחילו לי כאבי ברכיים וגב שאחרים לא יצטרכו לסבול אותם כי הם לא רקדו כשהיו צעירים ואני לוקחת את זה בחשבון. נכון שאחד החסרונות של בלט זה כאבי גוף מטורפים, גם בגיל צעיר או בגיל מבוגר אבל היתרונות שהבלט וריקוד בכללי מעניקים לרקדן גוברים על כל חסרון.
 

אנילה1

New member
DrainAlltheBlood מעניין מה שאת כותבת

זה סוד שלא מדברים עליו-הכאבים התמידיים. נדמה לי שחיסרון נוסף הוא הקפדה גדולה על כמות המזון. כך שגם מרגישים כאבי רעב. אז מה היתרון בריקוד כמקצוע?
 
גם אני אשמח לקרוא את התשובה

יש לי מושג קלוש (רקדתי 14 שנים)אבל מעניין לשמוע את נקודת המבט שלה.
 
את צודקת, ברוב השיחות על מחול לא מדברים

על הכאבים האלו אבל הכאבים האלו קיימים אצל כל רקדן. הסיבה הפשוטה שלא מזכירים אותם היא שכל רקדן חונך מגיל צעיר לסבול כאב ולא להתלונן וללמוד לקבל ביקורת ולהתאמץ ולהשתפר גם אם זה כואב מאוד. בגלל זה לפעמים ממעיטים בערכם של רקדנים ולא מבינים את העבודה הקשה והכאב והתמודדות הפיזית והנפשית שכל רקדן עובר מגיל צעיר. נכון, המשקל וההקפדה על האוכל הם גורם מאוד מפריע במחול אבל בשנים האחרונות החל שינוי בעולם המחול ורוב הלהקות בעולם מעלימות עין מהמשקל של אותו רקדן או רקדנית אבל השינוי הזה עדיין לא הגיע לבלט הקלאסי ואם להגיד את האמת, אני גם לא מאמינה שהשינוי יגיע לשם כי החוקים של בלט קלאסי הרבה יותר נוקשים והתרגילים הם אותם תרגילים כבר מעל ל-400 שנה ואחד מהחוקים הלא-כתובים של הבלט הקלאסי הוא שבלרינות חייבות להיות רזות מאוד. אבל כמעט כל סגנונות הריקוד, אם לא כולם, כבר לא לוקחים את המשקל של הרקדן כגורם מפריע או מקדם בקבלה ללהקה או ביה"ס למחול. אני אישית לומדת בסטודיו שמאוד מעודד רקדניות לא לעשות דיאטות ולא להרזות כל עוד זאת לא השמנה מסוכנת לבריאות כמובן. השליטה על המשקל תלויה ברקדן ואם להגיד את האמת, זה מאוד קשה לשמור על עצמך ולא לרדת במשקל כי כל היום רקדנים נמצאים מול המראה ובוחנים את עצמם אז באיזשהו שלב המחשבות על המשקל מתחילות קצת להשתלט עלייך. למזלי אני לומדת בסטודיו שמאוד מעודד רקדניות לא לעשות דיאטות ולא להרזות כל עוד זאת לא השמנה מסוכנת לבריאות כמובן. אני אספר על היתרונות של המחול מנקודת המבט שלי שדומה מאוד לנקודת המבט של הרבה רקדניות ורקדנים אחרים. אני לא יודעת איך המחול כמקצוע לחיים כי אחרי הכל אני עוד צעירה אבל אני מאמינה שהיתרונות נשארים אותם יתרונות ואפילו מתווספים כמה יתרונות במשך השנים. 1. היתרון הראשון והבולט ביותר הוא הכושר הגופני. רקדנים נמצאים בכושר גופני מעולה, מה שמוביל לאורח חיים בריא יותר ואריכות חיים. 2. רקדנים לומדים לאכול בריא ומה טוב ומה מזיק לגוף. 3. רקדנים מאוד מודעים לעצמם ולגוף שלהם, נכון שלפעמים זה יכול להזיק אבל עדיף להיות מודע לגוף שלך מאשר להיות עם 0 מודעות עצמית. 4. משמעת עצמית היא דבר שכל רקדן שרוצה להצליח חייב שיהיה לו ומשמעת עצמית עוזרת בהמון תחומים אחרים בחיים. 5. מחול גורם לילדים להתבגר יותר מהר כי במחול כל רקדן צריך להיות אחראי על עצמו ועל הגוף שלו ועם האחריות הזאת גם מגיעה בגרות שמאוד מקדמת בחיים והיא גורמת לאנשים לראות אנשים אחרים באור יותר טוב. 6. הידע על הגוף מתרחב ובמגמות מחול ובביה"ס\פנימיות למחול יש שיעורים על האנטומיה של הגוף כדי לדעת איך לשמור על הגוף לאורך שנים ארוכות ולא להזיק לו דרך כל מיני דברים שאנשים עושים ואפילו לא שמים לב אליהם. ד"א, האנטומיה של הגוף מהווה יחידה מבגרות של תלמידי מגמות מחול. 7. רקדנים לומדים להתחבר לרגשות שלהם דרך הריקוד כי כדי לרקוד לא מספיק להיות רקדן עם טכניקה מעולה וגוף מדהים, צריך גם נשמה וכדי להשיג את זה צריך ללמוד להתחבר לרגשות. 8. בטחון עצמי שנוצר בעקבות הופעות על הבמה ולמידת קבלה ביקורת יומיומית. 9. והיתרון הכי גדול מבחינתי שאין תחליף לו הוא האושר שרקדן מרגיש כשהוא רוקד. ברגע שאני מתחילה לרקוד אני מרגישה כאילו אני בתוך עולם קטן משלי וזה לא משנה אם אני לבד בסטודיו או יש איתי עוד 50 רקדנים. אני פשוט מפסיקה לחשוב על כל הבעיות והדברים שיש לי לעשות, כאילו הכל נמחק לכמה שעות ומה שחשוב זה רק שאני שם רוקדת. פתאום הכל נעלם כאילו אין עולם מחוץ לסטודיו והזמן פשוט נעצר וכל מה שמרגישים זה את התנועות והשמחה והאושר הזה שמציפים את כל הגוף וממלאים אותו באנרגיות. פשוט מפסיקים לחשוב וכבר לא אכפת יותר מכלום חוץ ממך, מהתנועות ומהמוזיקה. כשיש לי יום רע ואין לי כוח לכלום וכל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי בשקט ויתנו לי לישון, אני יודעת שברגע שאני אגיע לסטודיו, אני פשוט ארקוד את כל הרגשות שלי החוצה וההרגשה שלי מיד תשתפר. יש משפט שאומר "אם תרצה לראות מתחולל בנפשו של רקדן, תראה אותו רוקד" וזה כל כך מדוייק כי מה שהרקדן מרגיש זה מה שהוא רוקד. נכון שיש מסגרת וכל תנועה צריך לעשות בצורה מסויימת אבל הנשמה שמכניסים לאותה תנועה, היא שהופכת אותה ליפה. הריקוד הוא סוג של מפלט מהמציאות בשבילי וככה בשביל עוד רקדנים. בזמן שאני רוקדת אני מרגישה כאילו אני בעולם אחר, עולם משלי, מציאות משלי, הרבה יותר טובה מכל מציאות שיש. אני לא יודעת אפילו איך להסביר לכן את ההרגשה הזאת כי צריך להרגיש את זה כדי להבין את זה. מבחינתי האושר והחופש והשמחה והסוג של המלטות הזאת מהמציאות הן היתרונות הכי גדולים שהריקוד מעניק. מצטערת על התגובה הארוכה ואני מקווה שהבנתם למה התכוונתי
ואם יש לכן עוד שאלות על מחול או כל דבר אחר, אתן מוזמנות לשאול אותי :)
 

חני ב

New member
לא חושבת

אבל אם היתה לי ילדת פלא (או ילד) יכול להיות שכן, החיים שלי היו אחרים לגמרי. סביר להניח שהיינו כולנו מצטרפים אליה אם היינו חושבים שזה העתיד שלה.
 

fannyd

New member
אבל כאן יש גם את הקריירה של האמא

האמא נראה לי בונה לעצמה דור המשך.
 

fannyd

New member
אם יש ילד עם פוטנציאל

עד כמה ההורים אמורים לוותר על דרכים אחרות להגשמה עצמית זולת באמצעות מיצוי הפוטנציאל שלו? ובכלל המסלול הזה נראה לך אטרקטיבי עבור הילד? זאת נוסחא או אנטי נוסחא לאושר?
 

חני ב

New member
אני מעולם לא עמדתי במצב הזה

וגם לא הכרתי הכרות אישית עם ילדים/נוער קרייריסטי. מה שכן, אני נזכרת עכשיו בבת של חברים טובים לשעבר של הורי, היא היתה בלהקת בת דור, חייבו אותה לעבור ניתוח להקטנת חזה, כמובן שעשתה זאת. (|להבדיל אלפי הדבלות כמובן מהספור הנ"ל). מסלול כזה אטרקטיבי מאד לילד, אם הילד בוגר וכבר בגיל כה צעיר יודע מה השאיפות שלו לעתיד.
 

fannyd

New member
בגילאים האלה נראה לי המבוגרים מנתבים אותו

ילד בגיל כזה מסוגל בכלל להבין באיזה מחיר זה כרוך?
 
אי אפשר לנסות ואם קשה לחזור לארץ?

ילד לא מבין ולכן ההורים צריכים להיות לצידו ולתמוך בו. ושוב - אם זו רק "דחיפה " של ההורים ולילד אין רצון בכלל - אז זה חסר טעם לנסוע לחול או להשקיע כי הילד יעשה את זה ממניעים של מחויבות ולא ממניעים של רצון.
 
למעלה