מה דעתכן??

[מירב203]

מה דעתכן??

היתה לי ילדות קשה עם אמא שנימשכה גם כשבגרתי ועכשיו שאני נשואה אני כבר בנתק ממנה .אני לומדת פסיכולוגיה ונוכחתי לדעת שלאמא שלי יש המון בעיות נפשיות אומנם לא מהסוג החמור אבל די משפיע על הסביבה עם הפרעות שונות שיש לה כשלמדתי את הדברים הייתי בהלם והרגשתי שממש אני סוגרת מעגל ומתחילה להבין את פשר המעשים שלה ולהבין שזה לא באשמתי בזמן האחרון יוצא לי מידי פעם לראות אותה וכל פעם אנחנו מיתכסחות מחדש ...בא לי להגיד לה את כל מה שלמדתי בפרצוף...ממש להכנס לה לעבר ולזכרונות שלה ושתפסיק להפיל עלי את התיסבוכים שלה ולהראות לה שאני יודעת מי היא ומה היא ולמה היא עושה את מה שהיא עושה.ולהוכיח לה שאני לא תמימה ושקלטתי אותה ותפסיק עם המסכות והכיסוים עלי בכל מקרה זה לא יעבוד יותר... אני מרגישה שאחרי זה היא לא תעז להמשיך להתנהג אלי בצורה הזו כי הרי חשפתי את מה שאת מנסה להשיג דרכי...זהו המסכה נפלה.. מה ניראה לכן כדאי לעשות את זה???

 

[ליידי דרמה]

ברוכה הבאה, אני מקפיצה לך אבל אענה

מחר, כמו שאמרתי, אני זזה מפה (תורו של בעלי עכשיו לעבוד על המחשב)

 

[יעל נועם]

דעתי

מירב, אני שמחה לקרוא שהבנת שזה לא אשמתך. זו תובנה מאד חשובה שמחזקת אותך ומורידה ממך הרבה עול ותחושות רעות. טוב שאת מרגישה שההבנה תאפשר לך להיות פחות מושפעת ממעשי אימך. תופעה ידועה שמי שלומד פסיכולוגיה / רפואה וכו' - מוצא אצל עצמו ואצל הסובבים אותו את מה שהוא לומד. לכן כדאי שתזהרי מניתוח הבעיות של אמך. אנשי מקצוע לא ינתחו את מי שמקורב אליהם, כי באבחנה שאמורה להיות אוביקטיבית, נכנסים נושאים רגשיים. לפני שתגידי לאמך את מה שלמדת בפרצוף, אני מציעה שתשאלי את עצמך - מה זה יתן לך? האם זה ישנה את התנהגותה? (אם יש לה בעיות ותיסבוכים פסיכולוגיים - אמירה לא תשנה את מצבה). הצעתי - תחשבי טוב, תשני את עצמך ואת תגובתך. לשנות אחרים זה בלתי אפשרי. לשנות את התיחסותינו לאחרים - אפשר. בהצלחה בהמשך הלימודים ובפתרון קשייך.

 

[ליידי דרמה]

מסכימה מאוד עם דברייך ומצטרפת להצעה לחשוב

מה רוצים להשיג משיחה כזו ולמה דחוף לך (מירב )203 ליישם את מה שלמדת מול אמא שלך?

 

[מירב203]

דחוף לי

כיון שממש אני מרגישה שאת כל הבעיות שלה היא מוציאה על חשבוני...בעוד שאני ילדה טובה מאוד שלא עושה רע לאף אחד.היא אומרת לי שיש לי בעיות ושאני זאת החולנית עם הראש המעוות ובקיצור עושה ממני אדם לא בסדר בזמן שהיא מעל הראש עם בעיות אצלה. נימאס לי לסבול את זה גם ככה אין מצב שהיא תשתנה בכלל ...הבעיות שלה יותר מדי עמוקות .. אולי אם אני יתחיל לזרוק לה דברים היא תחשוב על זה עם עצמה בלילה ואולי פתאום זה יחזיר אותה אחורה ואוליח באיזה מקום זה ישפיע עליה ויחלחל לה שההתנהגות שלה יכולה להיות אחרת ורק העבר הרע שלה גורם לה להתנהג בצורות כאלה בחיים היא לא תגיד שזה נכון...לידי אין מצב ...מקסימום היא יכולה לידמוע...אולי ...היא די קרה ומחושבת אבל אני מאמינה שהזברים האלו יגעו לה באיזה מקום כיון שהעבר שלה די נקודה חלשה ורגישה אצלה לשם שינוי.. מה גם שהיא מאוד מכבדת אדם שלומד ומשכיל...ממש עושה ממנו גורו...אז אולי...למרות שלא בטוח שממני היא תתרשם בכלל...

הרי היא זאת יפת הנפש שיש לה בת חולנית...אז אני יקשיב לה...?!היא ממש אנטית לכל מה שיוצא ממני.. מה גם העיניין הוא שהיא די מספרת סיפורים שיקריים על עבר יפה עם אמא חמה וקרובה שבתכלס ולא רק בגלל הלימודים אני יודעת את זה אלא ממקור מוסמך שזה אח שלה שהיא בסיכסוך איתו שזה לא היה.. כל פעם שאני עושה משהו היא מחרטטת לי מה היה לה בעבר ואיזה הבדל ביני לבינה וכמה היא התקבלה כמושלמת בעיני כולם...סתם שקריים שניראה לי מכסים על ריקנות וצורך נפשי חזק לקירבה שלא סופק...וזה לא רק זה המון מהתיסבוכיים שלה אני רואה שהיא פשוט בדרכה מפילה עלי ומוציאה אותי בכל סיטואציה כאילו אני זאת עם התיסבוך... האמת שאני לא יודעת כמה זה יזיז לה אבל בא לי לקלף קצת ממנה את האטימות והחומה שסביבה שהיא כל כך מנסה לשמור ולהגן על זה...על הקשר בננו לא יודעת כמה שזה יועיל אבל מה שבטוח שבאיזה מקום זה יגע בה...בטוח.

 

[יעל נועם]

מה לעשות במקום לדבר עם אמא

הרצון הרב שלך להגיד לאמא את כל הדברים הללו מובן בהחלט, אך הוא לא יתרום שום דבר. להיפך - עלול מאד להזיק גם לאמא שלך, גם לך וגם למה שעוד יש ביחסים ביניכן. אני אומרת שיזיק גם לך, כי יש לך המון ציפיות ממה שיצא מהשיחה הזו, אך טוב לא יצא ממנה, רק רע יותר. כולן פה בפורום ממליצות לך לא לדבר עם אמא, אך לך יש המון רצון וצורך לעשות זאת ולכן אני מציעה לך מה לעשות במקום השיחה עם אמא. תכתבי את השיחה עם אמא - ביד שאת כותבת כרגיל תכתבי את מה שאת אומרת וביד השניה (אפילו שיצא לא ברור - זה לא חשוב בכלל) - תכתבי את מה שאת חושבת שאמא שלך תענה לך. לאחר מכן - תשמידי את הדפים ותחשבי שבכך את משמידה את כל מה שרע ביניכן. לאחר מכן תהיי יותר פנויה לעצמך. ככל שתתפני יותר לעצמך ופחות תהיי עסוקה בעבר - יתור תתחזקי ותועילי לעצמך. מה שעבר - עבר.

 

[ליידי דרמה]

אז ככה, אני מבינה שחשוב לך לדבר איתה

ולפרוק - אז קודם כל תעשי את זה כשיחה בין בת לאמא ולא כאדם שלמד ויודע יותר טוב ממנה איזה מסכות יש לה. ואני יכולה לספר לך שלצערי הרב, גם אחי ששפכתי את כל ליבי מול אמא שלי - היא לא השתנתה בכלל. זה לא השפיע עליה בהתנהגות שלה (אולי בפנים זה כן עשה לה משהו לשמוע את הדברים אבל כלפי חוץ לא השתנה דבר) אז אני שמחה שפעם אחת אמרתי לה מה אני חושבת ומרגישה - וזה הקל עלי . אבל עשיתי את זה מעומק ליבי (זה לא היה מתוכנן בכלל, זה התפרץ אחרי קש ששבר את הגב שלי)ואמרתי הכל, כדי לפרוק את המעמסה. מבחינה זו - זה אכן עבד. מבחינת ציפיה שלי שהיא תשתנה - פה זה לא הצליח.

 

[zebra33]

שלום מירב

אני מבינה את הצורך שלך להטיח בפני אמא שלך את כל הדברים האלה. גם היחסים שלי עם אמא שלי מאד מורכבים. שכשהאדם שמולך לא נמצא במצב שהוא באמת מוכן לשמוע ובנוסף לא מעריך את דעתך (אפילו שהוא מעריך לימודים), רוב הסיכויים שהוא יבטל את דברייך לחלוטין ושכל העניין יהפוך למריבה גדולה ומתסכלת. בנוסף, הדברים שאת רוצה לומר לה הם לא מקצועיים למרות שאת לומדת פסיכולוגיה כיוון שאת מאד מעורבת וההסתכלות שלך עליה אינה אובייקטיבית. לכן, ניתוח האישיות שאת עושה לה לא יכול להועיל לה והוא בעיקר מזיק לך, כי גם בלעדיו את מאד טעונה וכועסת על אמא שלך, הוא רק מספק לך "דלק" נוסף. גם אם נניח שהניתוח שאת עושה לה הוא נכון, להטיח את הדברים בפניה לא ישנה כלום. בן אדם שמסובך עם עצמו ועם עברו ושאינו מודע לטעויותיו, גם לא יהיה מסוגל לשמוע את האמת וידחה אותה על הסף. אף אחד מאיתנו לא יכול לשנות מישהו אחר, אדם יכול להשתנות רק אם הוא בוחר בכך. הדרך לשיפור היחסים עם אמך היא באמצעות עבודה על עצמך. עבודה שתחזק את הכוחות הפנימיים ואת ההערכה העצמית שלך ותאפשר לך להסתכל על התנהגותה בחמלה. מניסיון אישי אני יכולה לומר לך שזה מה שעבד בשבילי. במלחמות נגד אמא שלי תמיד הפסדתי, רק אחרי שעבדתי על עצמי והתחזקתי, שמתי לב שאמא שלי פתאם מקשיבה לדברי ומתייחסת אליהם אחרת. השינוי אפשרי, מאחלת לך הצלחה

 

[אסנת ונסי]

אם את שלמה עם עצמך הדברים שהיא אומרת

(כבר) לא אמורים להשפיע. ואני בספק גדול אם משהו שתאמרי לה ישנה משהו בהתנהגותה ובצורת המחשבה שלה. אולי היא צריכה את החומה הזאת כדי להגן על עצמה? כמו שאמרת, נראה שזה נובע מצורך בקירבה שלא בא לסיפוק, מתחושת ריקנות... אז למה לקחת לה את מה שהיא צריכה בשביל להגן על עצמה?

 

[dify]

כמה כיוונים..

תראי, השאלה היא מה את רוצה להשיג.. מצד אחד, אם המטרה שלך היא להשתחרר מהרבה תפיסות שגויות שלך לגבי עצמך (כתוצאה מהיחס שלה אליך), אז יתכן שבאמת זו תהיה חוויה מאז מזככת, בעיקר שאת ממש צועקת אלינו שזה עומד לך על קצה הלשון ואת מרגישה את העומס הריגשי הזה. אז תשמעי, מה יש לך להפסיד? בכל מקרה הרי היא תאשים אותך, אבל לפחות תמרדי בתפקיד ה"ילדה הטובה" ותרגישי שהשתחררת מדברים שישבו לך על הלב. במובן הזה אני לגמרי בעד, זה לא נראה לי יותר גרוע מאשר להמשיך לגרור על ליבך את כל התסכול הזה. מצד שני, אם את חושבת שזה יגרום לה לחשוב ולהשתנות, ואם את עושה את זה מתוך התקווה הזו, אז אני בעד להוריד ציפיות, מאד. אנשים, לצערי ומניסיוני, לא משתנים ברגע אחד, גם לא כששמים את האמת מול העינים שלהם. אנשים יכולים לעמוד בגשם ולהגיד "חמסין היום" אם זה מה שיגרום להם להרגיש טוב עם עצמם. כך שזה עלול להיגמר במפח נפש אפילו גדול יותר, כשתוציא כל אשר על ליבך, תרגישי שחשפת את עצמך ואת כאבך, שנתת מעצמך, והיא היתה אטומה לגמרי לרגשותיך. לצערי, אם היא נהגה כלפיך באופן "איקס" במשך כל השנים ולא ראתה משהו לא תקין באופן ההתנהגות הזה, אין סיבה ממשית להניח שפתאום היא תחשוב שטעתה כל הזמן הזה. אני אפילו מכירה אישה שביתה ניסתה לעשות את זה איתה, ואיך שהבת העיזה להעביר את הביקורת הכי קלה על דרך התקשורת בינהן האמא התחילה לבכות על כמה היא אמא נפלאה, שהשקיעה הכל בילדיה, ואיך הילדה כפויית טובה שהיא בכלל מעיזה להגיד משהו... כמובן שבדיוק על הקושי הה בתקשורת ניסתה ביתה לדבר... לפעמים, באמת, אין עם מי לדבר... בשורה התחתונה, אני בעד לעשות מה שמרגיש לך נכון. לדעתי- מבחינתה, זה לא ישנה לכאן או לכאן, אבל מבחינתך, אם זה כל כך בוער בך, אז יש לזה מקום, רק אל תצפי להרבה, חבל על עוד אכזבה...

 

[ateretlif]

למירב

אין ספק שזה לא פשוט "לגלות" דברים על ההורים שלנו ולחוש שהם עשו לנו דברים שלא היטיבו עימנו, הצפת הרגשות והמעשים הללו אל המודעות איננה פשוטה להתמודדות והיא מביאה עימה הרבה תחושות של רצון להוכיח את ההורים, אולי להעניש, לכעוס וכן הלאה.. תחושות אלה נובעות בעיקר משום שכילדות אנו תופסות את ההורים שלנו כגדולים וכל יכולים, שבידיהם מצויות כל התשובות ובידיהם הכוח להוביל ולשנות את העולם עבורנו. ויחד עם התובנות שעולות בתהליך המודעות אנו למעשה "פוגשים" את הורינו שהם בשר ודם. אנשים פשוטים ורגילים (יהיו מצליחים ומשכילים ככל שיהיו). סך הכל גם הם אנשים שהביאו אל החינוך שלנו את מה שהם ידעו- כלומר את המצוקות, הקשיים וגם הדברים הטובים שאספו בילדותם בבית הוריהם. הם חינכו ונתנו לנו את מה שידעו את מה שלמדו את מה שיכלו לתת ולא פעם אלו דברים לא כל כך טובים ולפעמים אפילו שליליים מאוד. ההבנה הזו מאירה את ההורה באור אחר, חלש יותר אנושי יותר ולא פעם כילדים (גם אם גדולים) לא קל לנו לקבל את זה ואנו בוחרים להתקיף, לנזוף, להאשים- מה שמעבר להוצאת הכעס והתסכול לא מביא לשינוי. על מנת ליצור שינוי גם על ההורה לעבור תהליך של הבנה מה האמירות והמעשים שהוא/היא עשו גרמו לך להרגיש, איזו פגיעה את חשת בעקבות דברים ספציפיים שאמא שלך עשתה. במקום לנזוף כדאי להסביר, לדבר, לדבר על עצמך ועל הפגיעה שלך ולא לנזוף לגדף ולכעוס. הדיבור על עצמך ייצור אמפטיה אצל אמך ויאפשר לה לראות את הדברים שעד היום כלל לא היתה מודעת אליהם ואל גודל הפגיעה שהיא פוגעת בך. היא את המצוקות שלה הוציאה עלייך ואם את רוצה לשפר אתי יחסייך איתה ולא רק ליצור עוד כעסים וחיכוכים כדאי שהיא תדע מכך אבל בנועם, בהסבר, בדיבור על מנת שתווצר אפשרות לשינוי ולא רק צורך להתגוננן. היא עשתה טעויות אולי מאוד מאוד גדולות אבל גם היא כמו כל אמא בתוך תוכה כאדם רוצה טוב עבור הילדה שלה גם אם לא תמיד ידעה לתת את זה. כשאת תוכלי לסלוח לה ולראות אותה כאדם שהיה ואולי עדיין חלש, ולא מודע, תוכלי לעזור לה וכך גם לעזור לעצמך לשפר את יחסיכן וליצור אמפטיה .כמו שאת חשה שהקשיים שלך נוצרו הרבה מהתנהגויות שלה כך גם הקשיים שלה נוצרו מהעבר שלה. וחשבי על עצמך קצת קדימה אולי גם את עושה/תעשי טעויות עם הילדים שלך האם לא היית רוצה לקבל אפשרות לפחות להבין ואולי אולי את ההזדמנות קצת להסביר, ואולי לתקן? אני מאמינה שגם אם לא תקבלי את התיקון שאת מחפשת עד הסוף, לפחות תרגישי טוב עם עצמך לאחר שיחה כזו שאת עשית מה שיכולת ונתת לה את ההזדמנות לראות את הדברים כפי שאת רואה אותם- וכדאי לתכנו פגישה כזו לקבוע לה מועד ובוא כשאת יודעת מה את רוצה להגיד על מנת שלא יווצר מתח וריב מיד בהתחלה. אני מאחלת לך הצלחה ומאינה כי צעד כזה יכול לעזור לך וגם לאמך לצמוח כל אחת לחוד וביחד. בברכה עטרת ליפשיץ M.A. מגדר בשילוב אומנויות. מנחה ומלווה נשים בתהליכי שינוי. דרך משלך, לגלות, להרגיש, לבחור.. www.metaplim.co.il/ateret

 

[אביבקיץ]

יש לך ציפיות מאד גבוהות מהשיחה הזו

ונראה לי שאין שום סיכוי שהן ימומשו. אי אפשר לכפות על בן אדם טיפול פסיכולוגי. למה את חושבת שאמא שלך תיתן לה להיכנס לה לזכרונות? למה את חושבת שהיא תקבל את כל הניתוחים שלך וההנחות שלך? הגעת לתובנות? יופי. זה יחזק אותך ויעזור לך להמשיך בחייך. אל תבזבזי אנרגיות על נסיון לשנות את אמך. מסיכות לא נופלות כלכך מהר. בטח לא כשמפיל המסיכה כלכך מעורב רגשית

 

[צימעס]

אין טעם להפיל עליה מילים קשות.

יש טעם רק לטפל בעצמך, ולהתחזק. ברגע שאת מבינה לעומק שתא לא אחראית לאמא שלך ולהתנהגות שלה (לא כילדה, ולא בהווה), כל השטיקים שלה לא יזיזו לך. כלומר - דברים יכולים להפריע, אבל לא יערערו אותך מבפנים. השמרי מלאבחן בני משפחה ע"ס טקסטבוק! זה לא מקצועי, ולא מדויק. יכול רק לפגוע. אחרון - אין טעם לומר "השטויות שלך לא מזיזות לי". הדרך הכי טובה לומר את זה זה במעשה: היא תמשיך לעשות את שלה, אבל את כבר לא תגיבי כמו פעם. זה לא קר ללמוד. זו הסיבה שנאי מציעה טיפול (לאו דווקא פסיכולוגי).

 

[צימעס]

אוי כמה טעויות ../images/Emo4.gif

עוד בוקר...

 

[טלטוש]

זה ממש לא המקום שלך להגיד לה את הדברים

אז למדת פסיכולוגיה אז היתה לך הארה תשתמשי בזה כדי ללמוד איך להתמודד עם הבעיות של אמא שלך לא כדי להעמיד את המראה מול הפנים שלה. שיחה כזאת לא תניב הצלחה, אלא רק כעס ועלבון ולא נראה לי שלזה את חותרת.

 

[ביתילי]

אני חושבת שיש לך מזל גדול

שהבנת את הצורך של אמא שלך וגם קלטת שזה לא את זאת היא. ואת אפילו אומרת שכל הבנת הנקרה שלך השתנתה לגמרי . תחשבי זה מוריד ממך מעמסה ענקית ומחזיר לך המון בטחון עצמי. עכשיו מה לעשות עם המידע ה"סודי" שיש לך לדעתי זאת הגלולה המתוקה שלך . במקומך הייתי מוותרת על נקמות ועל "אני צודקת" או "את רואה בגללך..." הלימודים נתנו לך מתנה ענקית לא נראה לי שתוכלי לשנות את אמא שלך אבל על עצמך יש לך השפעה תנצלי את זה בשבילך.

 

[אסנת ונסי]

רק ההודעה שלך מראה כמה את לא מתאימה להיות

פסיכולוגית. "להשתמש" בדברים שלמדת כדי לגרום למישהו להרגיש רע עם עצמו, כדי לנקום... בשבילך ובשביל התובנות הפנימיות שלך, בשביל להבין את עצמך טוב יותר, טוב שהדברים שאת לומדת עוזרים לך לראות דברים מסוימים ולהבין אותם. אבל מה ייתן לך לתקוף את אמך? אחותי לומדת עבודה סוציאלית, מסלול של לימודי משפחה. גם היא אף פעם לא הסתדרה עם אמי, עד היום יש להן הרבה בעיות. היא הייתה צריכה לעשות עבודה על היחסים בין המשפחה, במסגרת העבודה היא הגיעה, או כך זה נראה לפחות, להרבה תובנות בקשר ליחסיה עם אמי, להתנהלות של אמי בילדותנו ועכשיו וכ'ו. בחלק מהתובנות היא שיתפה אותי. אבל בחיים (!) היא לא תשתמש בהן כדי לתקוף את אמי. אם את כל כך לא סובלת את אמך, את יכולה (כמו שכתבת) - פשוט להתנתק ממנה.

 

[מירב203]

זה ממש

לא בקטע של לתקוף אלא יותר להביר לה חד משמעית שתוציא את הבעיות שלה לא עלי..ושתחפש קורבן אחר.. אני לא התכונתי עכשיו לעשות איתה שיחה ולנתח כל דבר שהיא לדעתי לאור לימודי....גם ככה אין עם מי לדבר ...יותר בעקיפין..

 

[nutmeg]

יש משהו מהותי שאת כנראה לא מבינה

כשאדם מתנהג באופן מסויים בשל מבנה אישיות, או הפרעות פסיכולוגיות הוא לא מתנהג כך "בכוונה" או שיש לו איזו שליטה על ההתנהגות שלו שקשורה לחיפוש קרבנות. כך הוא מתנהג בחייו ומשלם מחיר על ההתנהגות הזו על ימין ועל שמאל - ובכל זאת הוא לא יכול לשנות אותה. עובדה - היא הפסידה אותך, את הבת שלה... איזה הפסד יותר גדול יכול להיות מזה? ועדיין היא לא יכולה להתנהג אחרת. הדיבור שלך איתה - זה שכביכול יבהיר לה ש"עלית עליה" ועל שלל ההפרעות שלה, לא יעשה שההפרעות יעלמו, ההתנהגות תשתנה, ולמחרת הדיבור ישתנה לה מבנה האישיות. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה להגיד מאוד פשוט ומאוד ברור בלי התקפי רגשי, איך את מסכימה שיתנהגו איתך ומה את לא מסכימה שיגידו לך. צדיבי את הגבולות שלך בצורה ברורה ותני לה הזדמנות ליישר קו אם מה שאת מבקשת. אם היא תיישר קו, היא תתנהג כמו שאת "מרשה" לה. אם לא - no harm done אתן באותו מקום מפורד כמו מקודם.

 

[לאייה]

מסכימה עם אסנת