מה דעתכן על מה שאמר הגאון מסמוטריץ?

[חייבתלהגיב]

מה ראינו השבוע?

והשאלה היא אם 10 המנתחים האלה יהיו מנתחים טובים. אם מנתח לא טוב מטפל בך או מישהו שלא יודע להשתמש במכשור הרפואי כמו שצריך משתמש בו, זה לא עוזר לך שהגעת למנתח ולא עוזר לך שהגעת להדמיה - למעשה, זה עלול לגרום לך נזק ואפילו להרוג אותך. אני יצאתי בשן ועין מהלידה האחרונה (אצלי זה תמיד בקיסרי) - אני לא יודעת אם זו אשמת המנתחת או אשמת המנתחים הקודמים, אבל היה רע. כאמור, זה לא משנה כמה מנתחים יש או כמה מכשירים יש - משנה כמה המנתחים טובים ואיך משתמשים במכשירים.
לגבי ענייני פגיות - מאוד יכול להיות שזה נכון, ושישראל במקום לא טוב מהבחינה הזאת - נדמה לי שזה המצב (כלומר, לאו דווקא מבחינת השוואה לארה"ב ספציפית, אלא בגדול - וגם לאו דווקא מבחינת היעדר פגיות בבתי חולים מסוימים, אלא גם הצפיפות, הזיהומים, וכו'). לא ניסיתי לטעון שישראל הכי טובה בכל תחום ברפואה - ברור שזה לא נכון. ומאוד יכול להיות שטיפול בפגים הוא אחד הדברים שאנחנו לא משהו בהם, ושבהם כ-ן כדאי להשקיע כספים (להבדיל מכמות הנשים בחדר אחרי הלידה).
בכל מקרה, זו ממש לא מתמטיקה פשוטה. המנתחים האלה צריכים להיות טובים, לא רק קיימים - והחלק הלא פשוט הוא להשיג מנתחים טובים.

 

[AlicePJ]

פה אנחנו לא מסכימים. אני חושבת שלאדם חולה

עדיף לראות מנתח (או רופא) גם אם הוא מקום 50 בעולם ולא רק מקום 1, מאשר להרקב בבית בלי טיפול. אבל לא חייבים להסכים, בכל מקרה אותו חולה ירקב בבית כי אין מספיק רופאים ואין מספיק ציוד רפואי, אז שיחכה 4 חודשים בבית לבדיקה או שיהיה עשיר וישלם על ביטוח פרטי. לפחות בארה"ב אין העמדת פנים שכולם מקבלים טיפול טוב.

 

[חייבתלהגיב]

לא מדובר על מקום ראשון מול מקום חמישים

ולא מדובר על "לראות" מנתח, אלא על לתת לו לחתוך לך את האיברים הפנימיים. זה שהצלחת למצוא 100 אנשים עם הכישורים להיות מנתחים טובים לא אומר שתצליחי למצוא אלף, וכן, מנתח לא טוב יכול, בפשטות, להרוג אותך, ומאוד יכול להיות סצנריו שבו עדיף לך לחכות ארבעה חודשים, שהמחלה שלך תחמיר, ואז מנתח טוב ינתח אותך, מאשר לפנות עכשיו לאחד מאותם מנתחים לא משהו, ולמות. את נורא נטפלת לביטוח הפרטי, כאילו כך ב-א-מ-ת מתנהלת הרפואה בישראל, וזו העמדת פנים שיש רפואה ציבורית. אבל זה לא נכון. אנשים אשכרה משתמשים ברפואה הציבורית והיא אשכרה מצילה את החיים שלהם - וכשמקבלים טיפול, הטיפול הוא טוב. יכול להיות שמחכים לטיפול כשהוא פחות דחוף, וכו', וברור שאחוזי ההצלחה הם לא מאה אחוז, אבל יש על מי לסמוך. כשיהיו פי עשרה בתי חולים, יכול להיות שזה לא יהיה המצב. אני מניחה שיום אחד גם זה יקרה, וגם מערכת הבריאות תופרט. וזה ממש ממש חבל.

 

[מירי,]

אני אשמח לראות סטטיסטיקות בארה"ב (למשל).

כי זה שיש יותר מכשירי MRI באוניברסיטאות ממש לא הופך את המכשיר נגיש לאזרח הפשוט (ולא זה שיש לו ביטוח פרטי) כי במבחן התוצאה רופאים ישראלים (בגדול, לא כולם...) נחשבים מעולים גם בלי מכשירי MRI.
נכון, באילת יש בעיה (זו לא רק הפגיה שם, כדאי מאוד להיות בריא באילת) אבל אני בהחלט זוכרת איך ביליתי עם אמא שלי במיון בארה"ב שם עד שלא נבדק הביטוח שלה כלל לא הכניסו אותה לטיפול ואל בית החולים (בעיר לא קטנה) נסענו חצי שעה כדי בכלל להגיע אליו...

מעניין יהיה לקרוא פרטים על בתי החולים בציבוריים במדינות הפחות מרכזיות, כי את ישראל אפשר נגיד להשוות לאריזונה אולי מדינה דומה? ונכון שישראל מוציאה (לנפש) פחות מחצי מארה"ב אבל בישראל פחות מ 40% פרטי ובארה"ב יותר מחצי (כשצריך לזכור שבישראל כמעט אין בתי חולים פרטיים).

ורק לדוגמה שלך על הפגיות, מצב תמותת התינוקות בארץ טוב בהרבה מזה שבארה"ב (אבל רע במקומות אחרים).

 

[פולספגן]

את לא יכולה למנוע מאדם בקירבה ראשונה להגיע לבקר

ההורים של הבעל, אומנם לא קירבה ראשונה כלפי היולדת, אך בהחלט רשאים לראות את נכדם הראשון או מס' ...
&nbsp
&nbsp

 

[3תיתי]

והאחים? והאחיות, ובני זוגם? שטרחו והגיעו במיוחד?

אם היתה מודעות לכך שזה עלול להפריע, והיו מראש מודיעים שבחדר מותר להיות רק עם מבקר אחד או שניים, והשאר רק בחדר האוכל או חדר המשפחות, זה היה פותר את בעיית ה"חפלות" אבל לא פותר את בעית התקשורת, שלעיתים קיימת. זו לא בעיה קשה, ואני משערת שמעט מאד ממש מבקשות לא להיות בחדר עם בנות מגזר אחר. אני מעולם לא העליתי את האפשרות הזו על דעתי, ומעולם לא שמעתי מישהי שניסתה אפילו לבקש. מעולם לא שאלתי אף אחת על הנושא הזה. היומיים (המיותרים והמעצבנים) בבית חולים אחר לידה, הם דבר כל כך קטן ולא ממש חשוב ומשמעותי בעיני. עכשיו הייתי דורשת ללכת הביתה שש שעות אחרי הלידה וחלאס.

 

[פולספגן]

הם נחשבים קירבה ראשונה למעט בני זוגם

האחים והאחיות של הבעל הם באותו סטטוס כמו ההורים של הבעל.

 

[3תיתי]

וחברות? מי בדיוק יקבע את השטות הזו?

איזה עיסוק מטופש ומיותר. מדובר בביקור של יולדת. הכל צריך להיות בשמחה. ואם יש משפחות שנוטות להגיע בהמונים, רצוי שישדכו יולדות כאלה באותו חדר, ואחרות, לא תופרענה ולא תקלקלנה. לא מסובך. רק לא להכניס גזענות (בלי גזע) לכל דבר.

 

[AYELET1]

איך ישדכו? מדובר על יומיים בד"כ. יבררו אצל כל יולדת

אם יש שבט מאחוריה או רק 2 מבקרים צוננים ומנומסים?

 

[3תיתי]

לא. משתמשים בנסיון. וזה לא PC

 

[kagome10]

בדיוק! מה הבעיה לשאול?

להגיד שיש חדרים בהם מותר עד שני מבקרים וחייבים לשמור על השקט, וחדרים בה אין מגבלות כאלו. ואם באים יותר משני מבקרים לחדרים מוקצים לכך, או מרעישים, אז אוכפים את זה! גם אם באו מרחוק, ובמיוחד.

 

[3תיתי]

בעניין של השני מבקרים

זה ממש לא מציאותי, גם אצל ה"שקטים". ומי בדיוק יאכוף? הרי יכולים להיות ארבעה שקטים וארבעה רועשים. ומי בדיוק יבקש חדר שבו נורא רועשים? הרי "שלך" זה לא רעש. רק של "האחר".

 

[kagome10]

אנשי הביטחון כמובן. או מי שזה לא יהיה שאוכף הפרה אחרת

של כללי בית החולים.
&nbsp
אני מבינה שאנשים בשרשור הזה חושבים שאי אפשר לגרש מבקרים כי זה "לא נעים". לדעתי זה מגוחך לחלוטין. פשוט קובעים כללים, ואוכפים אותם. ומשום מה, בספרייה לכולם ברור מה זה שקט ומה זה לא.
&nbsp
באמת שיש פשוט היגיון סביר, והבעיה היא לא בהגדרה של רעש, אלא בזה שלא אוכפים.
&nbsp
&nbsp

 

[3תיתי]

לא. משתמשים בנסיון. וזה לא PC

 

[שקדיייה]

משהו יפה שקראתי בהקשר הזה מאת הדסה פרומן.

קופי פייסט.

כתב גלוי לבצלאל סמוטריץ'
בצלאל שלום,
אישית אינני מכירה אותך, אבל אני מכירה את הורייך. באופן מסויים, אפשר לומר שאתה מייצג את דור ההמשך לתנועת גוש אמונים שהקמנו הורייך ואני. האירועים האחרונים והפולמוס הציבורי שהם עוררו (השריפה בדומא, ירי החייל בחברון) הציפו מחדש את הצורך לחדד את ההבנה העמוקה של משמעות ישיבתינו בארץ הזו.
תנועת ההתנחלות שיצאה מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל נשאה איתה את חזון החזרה לארץ מנקודת מבט רוחנית. הרב קוק בספרו "אורות" חוזר ומבטא את שליחותו של עם ישראל להוביל את אור השם, הצדק והמוסר, האהבה והחסד בעולם. הוא מבטא את אלה דווקא במונחים אוניברסליים. זוהי תכלית שיבתינו אל הארץ, זוהי הגבורה היהודית האמיתית ואותה עלינו לקומם בארצנו. אספר לך, האם שמעת שהרב צבי יהודה אמר, וחזר ואמר: "אין לנו דבר נגד אחמד או מוסטפה, איננו נלחמים באיש הערבי כי הוא ערבי" או כמו שכותב הרב קוק, הלאומיות היהודית צריכה להיות נקייה מכל טומאה של גזענות, שאם לא כן- אין לה זכות קיום. הרב קוק (כמו הוגים אחרים בדורו מראשית הציונות) ראה בחזון הציוני בשורה רוחנית שתביא איתה לעולם את אור הצדק והמוסר, את אהבת האדם וקדושתו ושתקומם את אותה בשורה בארץ הנכספת.
זוהי הבשורה שלנו, עם הרוח הגדולה הזו- הקמנו מדינה. זהו המהלך ההיסטורי האלוקי שחיבר אותנו מחדש לארץ וזוהי השליחות שלנו כלפי העולם.
בתוך מהלך זה, העם הפלסטיני היושב איתנו כאן איננו טעות בתכנית האלוקית. הוא כאן כדי שנדע לבסס את הישיבה שלנו בארץ מתוך הרחבת ראייתנו את המציאות. זהו דבר-אלוקים אותו אנו צריכים להכיל; איך חיים כאן מתוך בניית שיח עם עם אחר, תרבות אחרת, דת אחרת. זוהי משימה קשה ועלינו להחיל אותה בפועל באופן שבו אנו מנהלים את המציאות; מוסדות המדינה, המערכות האזרחיות והצבאיות, מערכת התרבות והסעד ומערכת החינוך. זה הרבה מעבר לשאלה היכן תבנה ישוב ואיך תגן עליו, זהו הבסיס לעצם קיומינו.
אם לא נבין זאת- לא נהיה כאן. עם ישראל, במודע או שלא במודע, מביא איתו בשורה רוחנית עמוקה לעולם והוא לא יתן לך להוביל אותו מתוך תפיסה גזענית של שלילת קיומו של האחר. אם אתה רואה את האחר בעין שלילית, לא מתחבר לחאפלות שלו, או רואה בתינוק שנולד רוצח פוטנציאלי- אינך מבין, ואינך ראוי להוביל כי אתה צר אופקים ומובל על ידי הפחד הקיומי שלך. גישה זו שומטת את הקרקע מתחת לעצם הקיום שלנו כאן בארץ. לא בשביל זה באנו לכאן- להשתלט , לגרש את האחר או לבטל את זכות קיומו.
המחשבה שאתה מביא לכאן את הקדושה, הטהרה והקשר העמוק לארץ על ידי שלילת קיומו של האחר מבטאת חוסר הבנה רוחנית מעבר להיותה לא ריאלית. דבריך מובילים, לצערי, ציבור שלם אל תהום עמוקה שמסכנת ומערערת את עצם קיומנו.
גם אתה וגם אישתך אותה ציטטו, עליכם כמשפחה ועלינו כציבור שרוצה לשאת את בשורת חזרתנו לארץ, לעשות בדק בית רציני ולהבין שפחד, הדרה ושנאה הם אובדן דרך.
הלכת לאיבוד. חזור בך לפני שיהיה מאוחר והכל ידרדר לתהום. אני קוראת לך ולציבור שאתה מוביל, להפנים את המטבע שטבע הרב מנחם פרומן- "ההתנחלויות הן האצבע המושטת לשלום". רק מתוך הקשר העמוק לארץ ולדבר השם נוכל באמת לקרב את העם הפלסטיני אל האהבה, השלום והקדושה הטמונים בארץ זו.
הדסה פרומן