5 שנים בשוטוקאן ושנתיים באייקידו
לא מאפשרות לך להבין ולו שמץ מהיכולות הגלומות באמנויות הלחימה הללו. גם אם נתייחס לתחום הצר של " הגנה עצמית" שישנו בהן. " פגיעות באויר" ו"סימונים", הם יעילים, לעניות דעתי, לאין שיעור מקרבות " מגע מלא". ראיתי הרבה קרבות של מגע מלא: עומדים שני יריבים, מכים בכל כוחם בגופו של היריב, בידיים, ברגליים ולא גורמים לו כמעט כל נזק! זה מגע מלא ?? זו אמנות לחימה ?? אולי, אבל זה בטח שלא מתקרב ליעילות של אמנות לחימה כמו קראטה או אייקידו. קראטה, גם ואולי במיוחד זה של שוטוקאן מלמד אותך להכות פעם אחת בלבד. אין צורך ביותר מזה. אם יש, זה כשלון. דמיין דו קרב קלאסי של אקדוחנים, כמו בסרטי המערב הפרוע. אתה יכול לראות מצב ששניהם יורים עשרות כדורים, לאורך דקות ארוכות, כולם פוגעים, אך הקרב נגמר ללא הכרעה? מצב כזה מאוד מזכיר לי קרבות של מגע מלא. אני לא יכול לתאר לעצמי אדם שעומד מול קראטקה, סופג טכניקה מושלמת וממשיך לעמוד. דבריך בנוגע לקאטות מרמזים על אי הבנה מוחלטת של דרך האימון הזו, כפי שרבים מהעוסקים ב"מגע מלא" טועים. אתם רואים בקאטה אימון גופני- אסתטי בלבד. זו טעות גסה. קאטה אינה ריקוד. מה שאתם מפיקים מהקאטה, ניתן לקבל, וביעילות רבה יותר, מאימון בבאלט. קאטה היא לחימה ! אפשר לשפר יכולת לחימה באימון בקאטה. אפשר לשפר תזמון, תחושת יריב, מהירות, זריזות, "רוח לחימה", יעילות טכניקה ועוד אין ספור יסודות חיוניים לקרב, דרך אימון בקאטה. קאטות שימשו מאסטרים של קראטה כאמצעי אימון כמעט בלעדי והביאו אותם ליכולת גבוהה מאוד, גם בלחימה לחיים ולמוות. אני מסכים שדרושות שנים רבות של אימון רציני ויסודי כדי לפתח יכולת לחימה אמיתית בכל אמנות לחימה . סביר ששיטות מגע מלא משיגות רמה מסוימת מהר יותר. היתרון הזה הוא זמני וקצר. לאדם שעוסק 20 שנה באמנות לחימה מסורתית כמו קראטה, אייקידו או טאי צ´י לא יחסר הרקע במגע מלא (כשיטה ודרך אימון בלעדית).