מה דעתכם?
- פותח הנושא יעל עיני
- פורסם בתאריך
אני לא הבנתי את עניין השבט ????
האם גם אני שייך לשבט הנ"ל ? אגב לעניין שאורן זריף הוא "אורן הקטן" ,זוהי טעות הנעשית כל פעם מחדש ומדובר בשני אנשים שונים בתכלית. אני אישית לא מתחבר לי עם כל הקשור במר זריף , מבלי לפגוע באדם . לא יודע ,משהו לא מתחבר לי. למה לא יודע. כנראה שמשהו לא בסדר בי.
האם גם אני שייך לשבט הנ"ל ? אגב לעניין שאורן זריף הוא "אורן הקטן" ,זוהי טעות הנעשית כל פעם מחדש ומדובר בשני אנשים שונים בתכלית. אני אישית לא מתחבר לי עם כל הקשור במר זריף , מבלי לפגוע באדם . לא יודע ,משהו לא מתחבר לי. למה לא יודע. כנראה שמשהו לא בסדר בי.
פרי מגדים ........
אורן זריף אינו אמן טלפתיה כלל ,הוא עושה מה שכל מי שלמד אחת מאומניויות הריפוי הרגילות יכול לעשות בנקל . התופעה של ריפוי באמצעות "ידי חשמל" אינה מקובלת עלי . בעיניי היא לא נכונה ומוצגת כך מנסיבות העבר. היא אינה עושה דבר יותר מאשר רייקי או הילינג ואו כל טכניקת ריפוי הילרית הקיימת בעולם. לבן אדם היסטוריה שלתבוע כמעט כל אחד. רצוי מלמנוע מלכנותו בשמות וכינויים כל שהם. אורי גלר אפשר לומר שנחשף כבר מזמן ,כפי שמגדיר זאת ראנדי.
אורן זריף אינו אמן טלפתיה כלל ,הוא עושה מה שכל מי שלמד אחת מאומניויות הריפוי הרגילות יכול לעשות בנקל . התופעה של ריפוי באמצעות "ידי חשמל" אינה מקובלת עלי . בעיניי היא לא נכונה ומוצגת כך מנסיבות העבר. היא אינה עושה דבר יותר מאשר רייקי או הילינג ואו כל טכניקת ריפוי הילרית הקיימת בעולם. לבן אדם היסטוריה שלתבוע כמעט כל אחד. רצוי מלמנוע מלכנותו בשמות וכינויים כל שהם. אורי גלר אפשר לומר שנחשף כבר מזמן ,כפי שמגדיר זאת ראנדי.
על המציאות האחרת !
למרות כל בעלי הדמיון הפרוע, מספרי הסיפורים, המתחזים, והאורי גלרים למיניהם, שעושים רושם רב, אך בסופו של דבר מתברר שהם מאחזי עיניים מוכשרים... למרות כל אלה, אי אפשר להכחיש את העובדה שקיימות תופעות על חושיות (פרפסיכולוגיות) אותנטיות (כפי שהתפרסמו למשל בסיפרו המצויין של אהרון צייטלין: "המציאות האחרת"), אך החידתיות שבתופעות האלה בעינה עומדת. כאשר למרות שנים רבות של איסוף התופעות האלה, מיונן וקיטלוגן (לדוגמה, החברה למחקר פסיכי, שהוקמה באנגליה בשנת 1882 והחזיקה מעמד 90 שנה! אספה עשרות כרכים של עדויות על התופעות האלה שהיום קוראים להם תופעות פרפסיכולוגיות). למרות שהחל ממחצית המאה העשרים הוקמו מעבדות למחקר תופעות פרפסיכולוגיות באוניבסיטאות שונות, עדיין אין הסבר מניח את הדעת לתופעות האלה. כאשר הרושם שלי הוא שהפעילות המדעית במעבדות הלכה והצטמצמה במשך השנים, באשר היא הגיעה למבוי סתום. אולי צודק אהרון צייטלין שרואה בתופעות האלה רמזים לקיום מציאות רוחנית, היא המציאות האחרת. אולי הוא צודק בטענתו שכל הכישלונות המדעיים להסביר את התופעות הללו, נובעים מכך שהמדע מנסה להסביר את התופעות האלה באמצעות השערות פיסיקאליות. המדע מנוע מעצם טיבו להסביר את הפרפסיכולוגיה באמצעות השערות על-טבעיות ורוחניות. שהרי זה מנוגד למתודה המדעית להסביר לא-ידוע א' על ידי לא-ידוע ב'. בהקשר זה אני לא מתאפק מלצטט את הסופר בשביס זינגר, בעל פרס נובל, שהיה חברו של אהרון צייטלין וגם כתב הקדמה לספר הנ"ל, הציטוטים הם מיתוך ההקדמה הזאת. דבריו יכולים להישמע כמוזרים, כמשונים... מה שבטוח, הם בוודאי מאד בלתי שגרתיים, אז בואו ונקרא: "יודע צייטלין, כי אין בנמצא - ואי אפשר שתהיה – אותה מעבדה, שבה תתכן הוכחתן של תופעות אקולטיות (=תופעות פרפסיכולוגיות) כדרך שמוכיחים, לדוגמה, תופעות חשמליות או כימיות. כל תופעה אקולטית היא התגלות (!) - והתגלויות אין לארגן, להזמין ולערוך בהן סטטיסטיקה. ברי לי, כי מחקר פסיכי יהיה יסודה של דת העתיד. לפנים לא היה לבני אדם צורך בסוג כזה של חקירות. האמונה הייתה האוויר שנשם אז האדם... המצב נשתנה לגמרי בזמננו. גדול העיוורון הרוחני. ...ספר המראה על העובדות האוקולטיות עשוי לתפוס בימינו את מקום ספרי המוסר שלפנים. קודם שהקורא מוכן יהיה לשמוע מוסר, עליו להיות משוכנע שקיימים כוחות שונים מהכוחות הפיסיקאליים והכימיים. ספר המוסר הישן הזכיר את יום המיתה. יום המיתה כבר כלל מימלא דין וחשבון שכר ועונש. האדם של ימינו רואה את יום המיתה כסוף כל החשבונות, כי שבו נמחה הכל והנשמה האנושית מתאפסת. אין טעם להוכיח לו את הבלותו של העולם הזה, שכן בדרך כלל אין הוא מאמין בהישארות הנפש ובעולם הבא. כזה הוא הזמן, שאפילו אדוקים שרויים בספק. בתקופה זו של כפירה, מהווה החקר הפסיכי (=הכוונה לחקר הפרפסיכולוגי) את הכוח היחיד שביכולתו להסעיר את הנשמה ולעורר ספק בספיקות גופם. יש להצטער שרוב ההוגים הדתיים של ימינו אינם מבינים זאת. חיבורו של צייטלין "המציאות האחרת" הוא ספר המוסר של זמננו. כל עובדה שהוא מביא מזעזעת את הקורא, תובעת אותו לחשבון נפש. מצער הדבר שדווקא אצל היהודים, עם האמונה, רואים את החקירה הפרפסיכית כקוריוז. ... אנו חיים בתקופה שעמודי האמונה מתמוטטים. אין התורה יכולה להועיל כאשר מפקפקים באמיתותיה. והחילוניות היהודית? קיצונית היא בחילוניותה, חילונית עד מגוחכות ואבסורד... עובדה מרה היא שהיהודי בן-זמננו אדוק או לא-אדוק לא למד כלום מהמאורעות הגדולים של זמננו, מן האסונות הגדולים ומן הנסים הגדולים שהתרחשו לו. ספרו של צייטלין מורה על הכיוון אשר לשם עלינו להפנות את עיננו, אם רצוננו להמשיך ולהיות עם ה', מורה דרך לאומות. מוסר-השכל של חיבורו הוא: יש לבקש תמיד את אלוהים. הכוחות האלוהיים, כמו כוחות הטבע, מתגלים מעט-מעט, ותכופות באופן כזה שמגביר את החידה במקום לפותרה. איש האמונה בימינו צריך להיות בעל עיניים פקוחות ומוח פתוח." (יש לציין שדברים אלה נכתבו בשנת 1966 , באיזה שנה התחיל להסתמן העידן החדש ?) אז מה דעתכם ? שבת שלום, פרי מגדים
למרות כל בעלי הדמיון הפרוע, מספרי הסיפורים, המתחזים, והאורי גלרים למיניהם, שעושים רושם רב, אך בסופו של דבר מתברר שהם מאחזי עיניים מוכשרים... למרות כל אלה, אי אפשר להכחיש את העובדה שקיימות תופעות על חושיות (פרפסיכולוגיות) אותנטיות (כפי שהתפרסמו למשל בסיפרו המצויין של אהרון צייטלין: "המציאות האחרת"), אך החידתיות שבתופעות האלה בעינה עומדת. כאשר למרות שנים רבות של איסוף התופעות האלה, מיונן וקיטלוגן (לדוגמה, החברה למחקר פסיכי, שהוקמה באנגליה בשנת 1882 והחזיקה מעמד 90 שנה! אספה עשרות כרכים של עדויות על התופעות האלה שהיום קוראים להם תופעות פרפסיכולוגיות). למרות שהחל ממחצית המאה העשרים הוקמו מעבדות למחקר תופעות פרפסיכולוגיות באוניבסיטאות שונות, עדיין אין הסבר מניח את הדעת לתופעות האלה. כאשר הרושם שלי הוא שהפעילות המדעית במעבדות הלכה והצטמצמה במשך השנים, באשר היא הגיעה למבוי סתום. אולי צודק אהרון צייטלין שרואה בתופעות האלה רמזים לקיום מציאות רוחנית, היא המציאות האחרת. אולי הוא צודק בטענתו שכל הכישלונות המדעיים להסביר את התופעות הללו, נובעים מכך שהמדע מנסה להסביר את התופעות האלה באמצעות השערות פיסיקאליות. המדע מנוע מעצם טיבו להסביר את הפרפסיכולוגיה באמצעות השערות על-טבעיות ורוחניות. שהרי זה מנוגד למתודה המדעית להסביר לא-ידוע א' על ידי לא-ידוע ב'. בהקשר זה אני לא מתאפק מלצטט את הסופר בשביס זינגר, בעל פרס נובל, שהיה חברו של אהרון צייטלין וגם כתב הקדמה לספר הנ"ל, הציטוטים הם מיתוך ההקדמה הזאת. דבריו יכולים להישמע כמוזרים, כמשונים... מה שבטוח, הם בוודאי מאד בלתי שגרתיים, אז בואו ונקרא: "יודע צייטלין, כי אין בנמצא - ואי אפשר שתהיה – אותה מעבדה, שבה תתכן הוכחתן של תופעות אקולטיות (=תופעות פרפסיכולוגיות) כדרך שמוכיחים, לדוגמה, תופעות חשמליות או כימיות. כל תופעה אקולטית היא התגלות (!) - והתגלויות אין לארגן, להזמין ולערוך בהן סטטיסטיקה. ברי לי, כי מחקר פסיכי יהיה יסודה של דת העתיד. לפנים לא היה לבני אדם צורך בסוג כזה של חקירות. האמונה הייתה האוויר שנשם אז האדם... המצב נשתנה לגמרי בזמננו. גדול העיוורון הרוחני. ...ספר המראה על העובדות האוקולטיות עשוי לתפוס בימינו את מקום ספרי המוסר שלפנים. קודם שהקורא מוכן יהיה לשמוע מוסר, עליו להיות משוכנע שקיימים כוחות שונים מהכוחות הפיסיקאליים והכימיים. ספר המוסר הישן הזכיר את יום המיתה. יום המיתה כבר כלל מימלא דין וחשבון שכר ועונש. האדם של ימינו רואה את יום המיתה כסוף כל החשבונות, כי שבו נמחה הכל והנשמה האנושית מתאפסת. אין טעם להוכיח לו את הבלותו של העולם הזה, שכן בדרך כלל אין הוא מאמין בהישארות הנפש ובעולם הבא. כזה הוא הזמן, שאפילו אדוקים שרויים בספק. בתקופה זו של כפירה, מהווה החקר הפסיכי (=הכוונה לחקר הפרפסיכולוגי) את הכוח היחיד שביכולתו להסעיר את הנשמה ולעורר ספק בספיקות גופם. יש להצטער שרוב ההוגים הדתיים של ימינו אינם מבינים זאת. חיבורו של צייטלין "המציאות האחרת" הוא ספר המוסר של זמננו. כל עובדה שהוא מביא מזעזעת את הקורא, תובעת אותו לחשבון נפש. מצער הדבר שדווקא אצל היהודים, עם האמונה, רואים את החקירה הפרפסיכית כקוריוז. ... אנו חיים בתקופה שעמודי האמונה מתמוטטים. אין התורה יכולה להועיל כאשר מפקפקים באמיתותיה. והחילוניות היהודית? קיצונית היא בחילוניותה, חילונית עד מגוחכות ואבסורד... עובדה מרה היא שהיהודי בן-זמננו אדוק או לא-אדוק לא למד כלום מהמאורעות הגדולים של זמננו, מן האסונות הגדולים ומן הנסים הגדולים שהתרחשו לו. ספרו של צייטלין מורה על הכיוון אשר לשם עלינו להפנות את עיננו, אם רצוננו להמשיך ולהיות עם ה', מורה דרך לאומות. מוסר-השכל של חיבורו הוא: יש לבקש תמיד את אלוהים. הכוחות האלוהיים, כמו כוחות הטבע, מתגלים מעט-מעט, ותכופות באופן כזה שמגביר את החידה במקום לפותרה. איש האמונה בימינו צריך להיות בעל עיניים פקוחות ומוח פתוח." (יש לציין שדברים אלה נכתבו בשנת 1966 , באיזה שנה התחיל להסתמן העידן החדש ?) אז מה דעתכם ? שבת שלום, פרי מגדים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.