רגישות היתר יכולה להתייחס כמובן
לנחיתות שלו ולרצון שלא יהיה שוני בגישה של הסביבה כלפיו בגלל הליקוי שבו. נניח שלא ישנו נוהג, ירחמו וכד'. מתוך כך תגובותיו לוקות בסובייקטיביות עד כדי דימיון ולא מתואמות בפרופורציה לגירויים. ואולי בעקבות זאת גברו הגאווה והצורך להוכיח יכולת הסתדרות עצמאית בלי עזרה. האותיות הגבוהות יותר יכולות בין היתר לשקף מאמצי התעלות מעל המגבלה וזה יכול להתבטא בפיתוח טכניקות ייחודיות שמאפשרות לו למרות המגבלה, וכמובן מעמדת פתיחה נמוכה משל אחרים, לעשות פחות או יותר כמו כולם. ותודה לאלעד על הכתב והמקרה המעניין שממנו ניתן ללמוד דברים לגבי חוויות מוגבלות, התעלות, השתקמות והישרדות מול תנאי פתיחה נמוכים - תרתי משמע.