מה דעתכם ?
אז אולי זו הודעה קצת ארוכה, אבל קחו 5 דק' ותקראו... אז אצלנו האסון קרה כבר לפני שנתיים וחמישה חודשים ב 12.1.03 ויום אחד משום מה נכנסתי לכאן באמצע הלילה וקראתי את כל ההודעות שלכם, אז איך אומרים ? אין אנשים שבאמת יבינו אותך חוץ מאלה שחוו את מה שאתה.. וזה פשוט ככה, מילה במילה, כל מה שאתם אומרים, מצמרר מחניק מרגש... המוות של אח שלי מכאיב ללא הפסקה והגעגועים לא צריך להסביר לכם כמה שהם חזקים ... מאז מותו כתבתי כמה שירים או מכתבים, סתם ככה כדי להשתחרר או שאולי אחרי התפרצות של דמעות אצליח להירדם בלילה.. אז כתבתי ואמרתי שאני רוצה לשתף .. מסיבה אחת, של הזדהות עם כל מה שכתבתם ואולי גם תזדהו איתי (מה שאני בטוחה בו) "ילדה קטנה ילדה אחת נשארה בבית אף אחד לא מבין מה עובר לה בראש אף אחד לא מבין איך היא חיה לבד אף אחד לא מסוגל להבין, היא חושבת נשארתי לבד, היא אומרת קשה לה וריק בלעדייך איך קטפו אותך מליבה איך נעלמת ולאן הלכת? השארת צלקת אצלה.. הסימן שאלה רק גדל והגעגוע עוד יותר... הלב נשבר וכואב המשפחה כואבת ושבורה והאושר בלעדייך איננו בא משהו חסר משהו נעלם וזה אתה ילד, נכחותך בבית וחסרונך במשפחה... והחיוך שלך ,החיוך שקפא... געגועים שלא פוסקים והחור בלב שגדל מיום ליום השארת אותה לבד חשבת שהיא מסוגלת לזה אך היא לבד בוכה בשקט מתגעגעת אלייך רוצה לבלות איתך עוד יום אחד לפחות רוצה לספר לך על כל הדברים שהפסדת רוצה להגיד לך שהיא אוהבת, אוהבת אותך ... ואז מתעוררת ומבינה שזה לא אפשרי הכל כמו חלום שכואב כל יום , כל יום ! מקווה שאתה גאה בה ושומר עליה תשמור עליה ילד, כי השארת אותה לבד בוכה שם בשקט רוצה שתהיה איתה צריכה אותך מתגעגעת ומנסה להחזיק מעמד..."
אז אולי זו הודעה קצת ארוכה, אבל קחו 5 דק' ותקראו... אז אצלנו האסון קרה כבר לפני שנתיים וחמישה חודשים ב 12.1.03 ויום אחד משום מה נכנסתי לכאן באמצע הלילה וקראתי את כל ההודעות שלכם, אז איך אומרים ? אין אנשים שבאמת יבינו אותך חוץ מאלה שחוו את מה שאתה.. וזה פשוט ככה, מילה במילה, כל מה שאתם אומרים, מצמרר מחניק מרגש... המוות של אח שלי מכאיב ללא הפסקה והגעגועים לא צריך להסביר לכם כמה שהם חזקים ... מאז מותו כתבתי כמה שירים או מכתבים, סתם ככה כדי להשתחרר או שאולי אחרי התפרצות של דמעות אצליח להירדם בלילה.. אז כתבתי ואמרתי שאני רוצה לשתף .. מסיבה אחת, של הזדהות עם כל מה שכתבתם ואולי גם תזדהו איתי (מה שאני בטוחה בו) "ילדה קטנה ילדה אחת נשארה בבית אף אחד לא מבין מה עובר לה בראש אף אחד לא מבין איך היא חיה לבד אף אחד לא מסוגל להבין, היא חושבת נשארתי לבד, היא אומרת קשה לה וריק בלעדייך איך קטפו אותך מליבה איך נעלמת ולאן הלכת? השארת צלקת אצלה.. הסימן שאלה רק גדל והגעגוע עוד יותר... הלב נשבר וכואב המשפחה כואבת ושבורה והאושר בלעדייך איננו בא משהו חסר משהו נעלם וזה אתה ילד, נכחותך בבית וחסרונך במשפחה... והחיוך שלך ,החיוך שקפא... געגועים שלא פוסקים והחור בלב שגדל מיום ליום השארת אותה לבד חשבת שהיא מסוגלת לזה אך היא לבד בוכה בשקט מתגעגעת אלייך רוצה לבלות איתך עוד יום אחד לפחות רוצה לספר לך על כל הדברים שהפסדת רוצה להגיד לך שהיא אוהבת, אוהבת אותך ... ואז מתעוררת ומבינה שזה לא אפשרי הכל כמו חלום שכואב כל יום , כל יום ! מקווה שאתה גאה בה ושומר עליה תשמור עליה ילד, כי השארת אותה לבד בוכה שם בשקט רוצה שתהיה איתה צריכה אותך מתגעגעת ומנסה להחזיק מעמד..."
