מה דעתכם ??
קראתי את הכתבה הזו ולא האמנתי - האם יש כאן "סינון" של שירה ? או שזה סתם קיטור ? היום שבו רוטבליט נעשה בעייתי מחבר 'שיר לשלום' שלח לתחנות הרדיו תקליטון עם שיר מחאה חדש. "זה בעייתי", אמרו לו כל העורכים המוסיקליים וסירבו לשדר. זה בטח לא בגלל שרוטבליט תוקף שם את ההתנפלות על המתנחלים מאת:אמנון לורד 30 באפריל 2004, ט' באייר תשס"ד האמנות הישראלית הכי אותנטית היא שירי הזמר. הפזמונים ההם. ואם הייתי צריך לשלוף במהירות את שלושת הגדולים בין יוצרי הזמר העברי, בלי קשר אם מנגינה או מילים, הייתי אומר ישר: נעמי שמר, חיים חפר ויענקל'ה רוטבליט. עשו לו כבוד לרוטבליט במוצאי יום העצמאות. אצל דודו טופז בתוכנית על הלהקות הצבאיות, סיפרו איך גנדי אישר את 'שיר לשלום' אחרי ששורה אחת תוקנה: במקום "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות", "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות". בתקופה הארוכה והקשה של המלחמה האחרונה, היה נדמה לי שהשיר שכתב לאשתו המנוחה בזמן מחלתה, 'לא קלה דרכנו', הפך בעצם להמנון האינתיפאדה. מה אפשר לומר, כל ניסיון להסביר את גדולתו של רוטבליט הופך למאמץ פתטי. כי זה כל כך ברור. אז עכשיו מתברר שלא כל כך ברור. מזה כעשרה ימים מסתובב בתחנות הרדיו דיסק חדש של רוטבליט עם שיר מחאה עוצמתי, שעורכי הקונסנזוס של רשימות הפזמונים מסרבים להשמיע. רוטבליט אמר לי, "אתה יכול לתאר לך הוצאת ספרים מכובדת אומרת לא"ב יהושע, הספר שלך חזק מדי, אנחנו לא יכולים להוציא אותו? למה? כי זה בעייתי". רק משם השיר אפשר להבין את הבעייתיות הקשה שיש לרדיו בעניין: השיר נקרא 'שיר ארץ ישראל'. במוצאי שבת האחרונה, הוא שאל אותי בטלפון אם אני בשל עכשיו רק לשים את שפופרת הטלפון על האוזן ולשמוע משהו. זה יקח רק שש דקות, הוא אמר. והשיר התחיל להתנגן. קצב וסגנון שמזכירים קצת את בוב דילן. אבל לאט לאט מתחוור שזאת בומבה. רוטבליט כתב את השיר עוד לפני הסיפור של תוכנית ההתנתקות. אבל פתאום זה התלבש. נראה ששיר המחאה האמיתי הראשון שאני לפחות שמעתי בעברית הוא שיר נגד ההתנפלות על המתנחלים. הביצוע גם הוא של יענקל'ה רוטבליט, והעיבוד של בועז ריינשרייבר. נכון, כל זב ומצורע משינקין היום מספר ברדיו שהוא בדיוק שיחק אותה עכשיו עם דאווין של שיר מחאה על השטיח, ואתם חייבים לשמוע: כמה הוא נגד הכיבוש וכמה הוא בעד השלום וכמה הוא נגד רצח רבין. אבל העובדה שתעשיית הרדיו והמוסיקה בישראל מנפיקה את מוצרי הצריכה האלה רק מלמדת על מהותם האפסוסית והלא מאיימת. והנה רוטבליט, עם שורה כמו "תפעיל את הבולדוזר, אריק!" ו"יהודים שונאים יהודים". זה שיר זועם, שלא נכתב לצרכים פוליטיים, ורוטבליט לא ידע כשכתב אותו מהן תוכניותיו של ראש הממשלה; אבל עכשיו, כששומעים את השיר, זה יוצא נגד. נגד מה שעושים ונגד מה שרוצים לעשות: "לא, לא תראה פה מְצָדה ולא יהיו קרבות רחוב./ העדר הזה ילך לשחיטה בשקט, כך זה קורה לרוב./ רק כמה עשרות אלפי מטושטשים שחרב עולמם,/ מין נוכחים נפקדים חדשים שכאלה שיוצאים לגלות בארצם. "אף אחד לא יתלה מפתח שלושים שנה על הצוואר./ יקחו את הווידאו עם הקלטת המצולמת של הבכי המר./ הכל פה הפוך על הפוך על הפוך – תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים/ ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים. "כמה ש... / יהודים שונאי יהודים./ אני זורק את הכיפה, אני כבר לא דוס./ תפעיל את הבולדוזר, אריק,/ בוא נתחיל להרוס". יחצ"נית שדיברה עם רוטבליט בשמו של אהוד מנור מרדיו 88 אף-אם אמרה: "זה בעייתי". אבל תחנת הרדיו 88 בכל זאת השמיעה פעם אחת את השיר. צמד המלים האלו הפכו כמעט לסיסמת קשר בין עורכי המוסיקה בגל"צ, רשת ב', רשת ג' ורשת פה-צדיק. "זה בעייתי", כולם אמרו ליענקל'ה רוטבליט. "אנשים מאולפים לדעת מראש מה מתאים להשמעה, ומה לא", הוא אומר. שאלתי אם החשש הוא שהאוכל בארוחת הבוקר של סימה ואברם ייתקע להם בגרון, אם ישמיעו להם ברקע שיר שהוא נגד "הבולדוזר של אריק". אז כנראה שיש חשש כזה. "זה מאוד בעייתי". המעניין הוא שעורכי המוסיקה טוענים כל אחד בתורו, שהשמיעו לפחות פעם אחת את השיר. אני לא מאמין. כי זה שיר שאם מישהו באמת היה מעז להשמיע אותו ברדיו, האירוע היה הופך לאייטם חדשותי. עד כמה שזה יישמע מוזר אולי לכמה אנשים, השיר הזה מזכיר דווקא את סוג המחאה של שירי 'איך שחררתי את ירושלים', שירים שרוטבליט הוציא בתקליט לפני כשלושים שנה. אז הם סווגו כשירים שמאלניים קיצוניים. היום רוטבליט מסתכן שישימו עליו סטיגמה הפוכה. "אבל זה בא מאותו מקום", אומר מחבר 'שיר לשלום'. יש לו קריירה משונה. זה שנים שבמקביל לדרכו כמחבר שירים הוא עוסק בתקופות שונות של חייו ושל המדינה גם בעיתונות. פגשתי אותו כמה פעמים בישיבות של ועדת אור בבית המשפט העליון. קוראי 'העיר' הופתעו שרוטבליט אינו קם כדי לתת כבוד למחבלים וכדי להריע לרצח יהודים. הוא גם לא תיעל את "המצב" לזעם עמום וילדותי נגד המדינה. הוא היה מאלה שהסיקו מסקנות קשות מהתקפת הטרור הפלשתינית על ישראל, והביע הזדהות עם עמידת המתנחלים שנמצאים בקו האש. העמדות האלה לא הוסתרו, הן רק הוצנעו במקומונים ולא הגיעו לביטוי בפריים-טיים. את זה השאירו ל'אור הנר נמהל באור הירח'. עכשיו כשאור הנר הכואב והפרטי כל כך הפך לכאב ציבורי זועם בדמות שיר מחאה – אולי הכי אותנטי ששמעתי בארץ – הוא מושתק. ושאלה נוספת : למה לא קוראים על זה בכל העיתונים ? האם יש קשר של שתיקה ? the world is full of kings and queens that blind your eyes and still your dreams - IT'S HEAVEN AND HELL (black sabbath - heaven & hell - Iommy/Dio) כתובות אינטרנט נילוות: הכתבה בעיתון
קראתי את הכתבה הזו ולא האמנתי - האם יש כאן "סינון" של שירה ? או שזה סתם קיטור ? היום שבו רוטבליט נעשה בעייתי מחבר 'שיר לשלום' שלח לתחנות הרדיו תקליטון עם שיר מחאה חדש. "זה בעייתי", אמרו לו כל העורכים המוסיקליים וסירבו לשדר. זה בטח לא בגלל שרוטבליט תוקף שם את ההתנפלות על המתנחלים מאת:אמנון לורד 30 באפריל 2004, ט' באייר תשס"ד האמנות הישראלית הכי אותנטית היא שירי הזמר. הפזמונים ההם. ואם הייתי צריך לשלוף במהירות את שלושת הגדולים בין יוצרי הזמר העברי, בלי קשר אם מנגינה או מילים, הייתי אומר ישר: נעמי שמר, חיים חפר ויענקל'ה רוטבליט. עשו לו כבוד לרוטבליט במוצאי יום העצמאות. אצל דודו טופז בתוכנית על הלהקות הצבאיות, סיפרו איך גנדי אישר את 'שיר לשלום' אחרי ששורה אחת תוקנה: במקום "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות", "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות". בתקופה הארוכה והקשה של המלחמה האחרונה, היה נדמה לי שהשיר שכתב לאשתו המנוחה בזמן מחלתה, 'לא קלה דרכנו', הפך בעצם להמנון האינתיפאדה. מה אפשר לומר, כל ניסיון להסביר את גדולתו של רוטבליט הופך למאמץ פתטי. כי זה כל כך ברור. אז עכשיו מתברר שלא כל כך ברור. מזה כעשרה ימים מסתובב בתחנות הרדיו דיסק חדש של רוטבליט עם שיר מחאה עוצמתי, שעורכי הקונסנזוס של רשימות הפזמונים מסרבים להשמיע. רוטבליט אמר לי, "אתה יכול לתאר לך הוצאת ספרים מכובדת אומרת לא"ב יהושע, הספר שלך חזק מדי, אנחנו לא יכולים להוציא אותו? למה? כי זה בעייתי". רק משם השיר אפשר להבין את הבעייתיות הקשה שיש לרדיו בעניין: השיר נקרא 'שיר ארץ ישראל'. במוצאי שבת האחרונה, הוא שאל אותי בטלפון אם אני בשל עכשיו רק לשים את שפופרת הטלפון על האוזן ולשמוע משהו. זה יקח רק שש דקות, הוא אמר. והשיר התחיל להתנגן. קצב וסגנון שמזכירים קצת את בוב דילן. אבל לאט לאט מתחוור שזאת בומבה. רוטבליט כתב את השיר עוד לפני הסיפור של תוכנית ההתנתקות. אבל פתאום זה התלבש. נראה ששיר המחאה האמיתי הראשון שאני לפחות שמעתי בעברית הוא שיר נגד ההתנפלות על המתנחלים. הביצוע גם הוא של יענקל'ה רוטבליט, והעיבוד של בועז ריינשרייבר. נכון, כל זב ומצורע משינקין היום מספר ברדיו שהוא בדיוק שיחק אותה עכשיו עם דאווין של שיר מחאה על השטיח, ואתם חייבים לשמוע: כמה הוא נגד הכיבוש וכמה הוא בעד השלום וכמה הוא נגד רצח רבין. אבל העובדה שתעשיית הרדיו והמוסיקה בישראל מנפיקה את מוצרי הצריכה האלה רק מלמדת על מהותם האפסוסית והלא מאיימת. והנה רוטבליט, עם שורה כמו "תפעיל את הבולדוזר, אריק!" ו"יהודים שונאים יהודים". זה שיר זועם, שלא נכתב לצרכים פוליטיים, ורוטבליט לא ידע כשכתב אותו מהן תוכניותיו של ראש הממשלה; אבל עכשיו, כששומעים את השיר, זה יוצא נגד. נגד מה שעושים ונגד מה שרוצים לעשות: "לא, לא תראה פה מְצָדה ולא יהיו קרבות רחוב./ העדר הזה ילך לשחיטה בשקט, כך זה קורה לרוב./ רק כמה עשרות אלפי מטושטשים שחרב עולמם,/ מין נוכחים נפקדים חדשים שכאלה שיוצאים לגלות בארצם. "אף אחד לא יתלה מפתח שלושים שנה על הצוואר./ יקחו את הווידאו עם הקלטת המצולמת של הבכי המר./ הכל פה הפוך על הפוך על הפוך – תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים/ ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים. "כמה ש... / יהודים שונאי יהודים./ אני זורק את הכיפה, אני כבר לא דוס./ תפעיל את הבולדוזר, אריק,/ בוא נתחיל להרוס". יחצ"נית שדיברה עם רוטבליט בשמו של אהוד מנור מרדיו 88 אף-אם אמרה: "זה בעייתי". אבל תחנת הרדיו 88 בכל זאת השמיעה פעם אחת את השיר. צמד המלים האלו הפכו כמעט לסיסמת קשר בין עורכי המוסיקה בגל"צ, רשת ב', רשת ג' ורשת פה-צדיק. "זה בעייתי", כולם אמרו ליענקל'ה רוטבליט. "אנשים מאולפים לדעת מראש מה מתאים להשמעה, ומה לא", הוא אומר. שאלתי אם החשש הוא שהאוכל בארוחת הבוקר של סימה ואברם ייתקע להם בגרון, אם ישמיעו להם ברקע שיר שהוא נגד "הבולדוזר של אריק". אז כנראה שיש חשש כזה. "זה מאוד בעייתי". המעניין הוא שעורכי המוסיקה טוענים כל אחד בתורו, שהשמיעו לפחות פעם אחת את השיר. אני לא מאמין. כי זה שיר שאם מישהו באמת היה מעז להשמיע אותו ברדיו, האירוע היה הופך לאייטם חדשותי. עד כמה שזה יישמע מוזר אולי לכמה אנשים, השיר הזה מזכיר דווקא את סוג המחאה של שירי 'איך שחררתי את ירושלים', שירים שרוטבליט הוציא בתקליט לפני כשלושים שנה. אז הם סווגו כשירים שמאלניים קיצוניים. היום רוטבליט מסתכן שישימו עליו סטיגמה הפוכה. "אבל זה בא מאותו מקום", אומר מחבר 'שיר לשלום'. יש לו קריירה משונה. זה שנים שבמקביל לדרכו כמחבר שירים הוא עוסק בתקופות שונות של חייו ושל המדינה גם בעיתונות. פגשתי אותו כמה פעמים בישיבות של ועדת אור בבית המשפט העליון. קוראי 'העיר' הופתעו שרוטבליט אינו קם כדי לתת כבוד למחבלים וכדי להריע לרצח יהודים. הוא גם לא תיעל את "המצב" לזעם עמום וילדותי נגד המדינה. הוא היה מאלה שהסיקו מסקנות קשות מהתקפת הטרור הפלשתינית על ישראל, והביע הזדהות עם עמידת המתנחלים שנמצאים בקו האש. העמדות האלה לא הוסתרו, הן רק הוצנעו במקומונים ולא הגיעו לביטוי בפריים-טיים. את זה השאירו ל'אור הנר נמהל באור הירח'. עכשיו כשאור הנר הכואב והפרטי כל כך הפך לכאב ציבורי זועם בדמות שיר מחאה – אולי הכי אותנטי ששמעתי בארץ – הוא מושתק. ושאלה נוספת : למה לא קוראים על זה בכל העיתונים ? האם יש קשר של שתיקה ? the world is full of kings and queens that blind your eyes and still your dreams - IT'S HEAVEN AND HELL (black sabbath - heaven & hell - Iommy/Dio) כתובות אינטרנט נילוות: הכתבה בעיתון
