מה דעתכם...

[רוזן71]

מה דעתכם...

בס"ר. אם אדם נכנס לחנות ספרים משומשים לקנות ספר. ותוך כדי עילעול הוא מגלה משהו (כסף או אוטוגראף) בין דפי הספר ששוה פי כמה וכמה מהספר, האם הוא צריך לידע את המוכר או שהמציאה שלו. ואני מדגיש מדובר בקניה מסוחר מובהק, כי מאדם פרטי אין דילמה. מה דעתכם? רוזן.

 

[שַׁי]

השאלה וההתלבטות הן מצפוניות

גרידא, ואינדיווידואליות. אני לא הייתי מסב את תשומת לבו של המוכר, אלא קונה את הפריט ורואה בפריט הנוסף, כשלי לכל דבר. נשמח, כמובן, לדעת האם השאלה היפותטית או שיש בה מן המציאות (ולשמוע על הפריטים עצמם- כמובן) שי.

 

[תמיר1991]

אני הייתי מיידע!

דרךהישר הכי טובה, ואני בטוח שאיישם זאת אם זה יקרה לי בעתיד. מה איתכם? תמיר.

 

[rachelea]

ואם כשהייתי מגיעה הביתה הייתי מוצאת

כי חסר דף בספר, האם אז היה המוכר מוכן לקבל את הספר המשומש בחזרה? (ביננו, הייתי מתביישת לחזור אליו). הרי כשקניתי ספר משומש עלעלתי בו והחלטתי לקנותו "כפי שהוא". מכאן אני גוזרת שאילו הייתי מוצאת בספר דבר בעל משמעות, סביר להניח כי בעל החנות דפדף בו קודם למכירתו והסכים למוכרו "כפי שהוא". לכן, אינני בטוחה שהייתי מוסרת המציאה למוכר. אך מי יודע? קשה לי לנבא כיצד הייתי נוהגת בזמן אמת. לסיכום, רוזן: אם מצאת מציאה בספר שרכשת מסוחר ראה אותה כרכושך.

 

[אבא של נעם]

תשובה ארוכה לשאלה מעניינת:

השאלה לקוחה כמובן מתחום דיני השבת אבידה. אם אדם מוצא ברשות הרבים משהו שאינו ניתן לזיהוי, כמו שטר של מאה ש"ח, הוא צריך לצאת מהנחה שהמאבד התייאש מלמצוא אותו, ויכול לשמור את האבידה. אם אדם מוצא ברשות הרבים משהו שכן ניתן לזיהוי - חובה להחזיר, ובלשון חכמינו - אם תמצא שור אחיך השב תשיבנו, לא תוכל להתעלם. (אולי לא ציטוט מדוייק - רוזן תקן אותי בבקשה). עניין אחר לחלוטין כשאדם מוצא משהו ברשות היחיד - כמו בדוגמא אצל הסוחר בחנות. אם היית מוצא מאה ש"ח על רצפת החנות, היית חייב להחזיר, אין ויכוח. לכאורה, מה זה משנה אם מצאת על הרצפה או בתוך הספר? ההבדל אולי נעוץ בשאלות האם הסוחר ידע על השטר או לא, ואם הוא שלו או לא. ויש עוד נתון אחד שצריך לשקול- האם מצאת לפני הקניה, או אחרי שקנית והגעת הביתה. אם לפני הקניה - ברור שאינך יכול לקחת את הפריט, שכן עדיין לא רכשת את הספר ואין לך בכלל זכות. אם תקנה את הספר בלי להגיד כלום - אתה מרמה, מעלים את המציאה מתוך כוונה לקבל אותה ללא תשלום, כמעט גזילה. אם קנית את הספר והגעת הביתה, ורק אז גילית את הפריט הנוסף - לכאורה לא גזלת כלום. אבל אני חושב שגם במקרה כזה על הקונה להשיב את הפריט הנוסף, שכן לא התכוון לרכשו ולא שילם בעדו, ואם יחזיק בו כמוהו כגזלן. נכון, שייתכן וגם המוכר אינו יודע ממי קנה את הספר המשומש ולא ידע להחזיר - אבל אז הוא (המוכר) זכאי לדעתי להנות מן ההפקר. בנקודה האחרונה אקבל גם את הדעה ההפוכה, כלומר - אם קנית בתום לב, וידוע שגם הסוחר אינו יודע ממי קנה ואינו יכול להחזיר את הפריט לבעליו האמיתיים, אין הצדקה להחזיר לסוחר ויכול להחזיק בפריט לעצמו. סיבכתי אתכם? השאלה בהחלט לא קלה, ומעניינת. רוזן - שתי נקודות על האתגר האינטלקטואלי.

 

[אבא של נעם]

ושובה קצת שונה לרוזן -

בבא מציעא, פרק ב' משנה ד': אם מצא מעות בתוך הפירות ששלח לו חברו, מחזיק בהם. והגמרא מוסיפה, שאם השולח קנה את הפירות מכמה חקלאים, ולא יודע מהיכן הפירות עם המעות - המקבל מחזיק, אבל אם ליקט בעצמו - יחזיר לו. כלומר, אם קנה מסוחר - מחזיק במציאה, ואם קנה מפרטי - מחזיר למוכר. בניגוד אלי, הגמרא יותר החלטית...

 

[meytar]

מסכימה איתך! ../images/Emo45.gif

 

[שמוליקכהן]

אני מניח שלא הייתי מיידע את הסוחר

כעיקרון, נקודת ההנחה שלי היא שהסוחר קנה את הספר בעלות מסויימת והוא מוכר לי אותו במחיר שהוא ראה לנכון. אילו המוכר היה משלם עבור הפריט הנוסף, סביר להניח שהוא היה מתמחר את הספר כולל הפריט בהתאם. מכיון שלא זה המצב, אינני רואה סיבה לתת למוכר לקנות פריט בזול, ולמכור את אותו פריט ביוקר רק משום שהוא לא שם לב, ואני הסבתי את תשומת ליבו. התשובה שלי היתה יכולה להשתנות אילו היה לי יסוד סביר להניח שהמוכר אכן שילם על הפריט הנוסף, והוא התגלגל לספר בטעות.

 

[שַׁי]

אני עומד בפני מצב דומה, בדיוק עכשיו

היום קיבלתי בדואר את הקנייה האחרונה שלי - מהדורה של כל כתבי שלונסקי, בעשרה כרכים. כשסגרתי את העסקה, ידעתי בבירור שבכרך הראשון נמצאת הקדשה בכתב-ידו של שלונסקי וגם שילמתי עבור כרך זה מחיר גבוה יותר, מששילמתי עבור שאר הכרכים. היום, כשהגיעו הספרים ועברתי עליהם, ראו-זה-פלא, מצאתי כי גם על הכרך השלישי יש הקדשה של שלונסקי, ל-לא אחר מאשר יגאל אלון. אני, כמובן, שילמתי עבור כל הספרים ועבור הכרך החתום, אבל לא עבור הכרך החתום הנוסף. כמו כן, אני משוכנע שהמוכר לא ידע על המצאות החתימה בכרך השלישי. מה הדין במקרה זה?

 

[אבא של נעם]

לדעתי- הוא בברור שלך.

כאן בכלל לא מדובר על פריט נפרד, כמו אוטוביוגרפיה של אינשטיין בתוך ספר שירים, אלא על חלק מן הספר עצמו. במקרה כזה אין בכלל שאלה, הספר שלך - קנית אותו כמו שהוא, וחזקה על הסוחר שידע מה מכר לך מבחינה זו.

 

[11moti]

רכישת דברים משומשים

במכירת דברים משומשים,הרי המוכר מראש קובע מחיר ללא בסיס "כלכלי" לכן לפעמים הקונה מרוויח,לפעמים לא,(ולפעמים "נופל"). וצודקת רחלה בטענתה.אם היה ליקוי/חוסר(קישקוש בספר וכו) הרי לא היה מתקבל שום פיצוי מאחר והטענה היא שהרי ברור שמדובר במוצר משומש. אז תהיה רגוע

 

[בּני]

תוספת ושאלה

גם אני מסכים עם מוטי ורחל. ומה לגבי סיטואציה דומה שבה המוכר מבקש מחיר נמוך על משהוא שאתה יודע בוודאות שהוא יותר יקר? צריך להגיד לו שהוא תמחר לא נכון? אם הסוחר לא בדק את הספרים כדי לדעת מה הוא מוכר הרווח כולו של הקונה. וברכות לשי. בני

 

[בר שמואל]

../images/Emo98.gifבנוסף ההבדל הוא

שהספר לא ניקנה עדיין וזה תוך כדי "עילעול" ולא יעזור כלום עם הבנאדם ישר אז הוא יציין ועם לא זה למעשה גנבה כי הוא קונה רק את הספר. ועם הוא קנה את הספר ולא היה מודע שיש שטר או משהו בעל ערך זה כבר נושא אחר. דרל אגב זה קורה הרבה שקונים ספרים משומשים בירידים או בשוק הפישפשים תמיד יש אזה תוספת עם הספר!

 

[תמיר1991]

אני חושב שאריק צודק.

אם חוק אי אפשר להתווכח! תמיר.

 

[doroni10]

בעברית של היום את ההלכה ניתן לתרגם:

אל תדפוק את חברך, דפוק רק את הסוחר שניסה לדפוק אותך..

ושיהיה לכולנו שבת שלום ... דורון,

 

[רוזן71]

תודה רבה לכל תשובתיכם...

בס"ד. אכן, מצאתי שני מכתבים חשובים בתוך ספר שרכשתי. ורחל חיזקה אותי בתשובתה שלא לפצות את הסוחר כי נזכרתי שבאחד הקניות הקודמות שלי אצל אותו סוחר קניתי ספר ובבית ראיתי שחסרים כמה דפים, ואני בניגוד לבישנותה של רחל כן מחיתי לפני הסוחר והוא סירב לחזור בו בטענה שהספר היה אצלו בקומיסיון, והוא כבר שילם לבעלים... תודה לכולכם על תגובותיכם. בברכה, רוזן.