מה דעתכם

מה דעתכם

על הספרים הבאים: 1.סמטת השקדיות .../רביניאן 2.איש הקוביה/לוק ריינהרט 3.האמן ומהמרגריטה 4.מול היערות/א.ב.י 5.חוג הסרטן/הנרי מילר אלו כל הספרים שקראתי בחודש האחרון,אשמח לשמוע דעות,יוסף
 

neta2

New member
ובכן...

1. לא אהבתי את ספריה של רביניאן, נדמה לי שאני בדעת מיעוט. יותר מדי , הכל פשוטט קורה אצלה יותר מדי! מעייפת בתיאוריה, מייגע. 2. לצערי, לא קראתי את "איש הקובייה" - זה בתור 3. האמן והמרגריטה, קראתי מזמן את הלא מצונזר, אהבתי. יש לי תחושה שאם אקרא זאת שוב היום פחות אתחבר. 4. מול היערות לא אקרא.. כמה אפשר ? די לי במה שקראתי עד עתה שלו יהושע. 5. לא אהבתי - היה לי משעמם. מאלו שתאורי הסקס היו לו לרועץ. יוםנעים תקרא את "טירופו של רופא הנפש"/ הנדל "כביסה" /סוזן אדם "חמסין וציפורים משוגעות"/אביגור רותם מצוינים
 

Boojie

New member
גם אנחנו נשמח לשמוע דעות.

ובמילים אחרות: למה שאנחנו נעשה את העבודה השחורה? תגיד אתה מה דעתך עליהם, ואז נגיב.
 

rannot

New member
תגובות

סמטת השקדיות - מדהימה העובדה שהיא כתבה אותו בגיל 21. מאד מאד מרשים. הספר עצמו קצת פחות מרשים עם כי אני מלא בטונה של סלחנות עקב גילה הצעיר בעת כתיבתו. נהנתי הנאה מוגבלת במעט, הרוב היה טוב למעט פינות קלות של בוסר. איש הקוביה - הספר עצמו לא משהו, זה בטח לא סיפורת טובה. הרעיון מגניב, היישום עוד יותר נחמד. יצא לי לשחק מספר משחקי קוביה מאז, החלפתי אישיות בכמה מסיבות על פי תוצאת הקוביה. היה מענין. השטן במוסקבה - ישו הוא בחור מאד מרשים, אני מאד מחבב אותו. לפחות ההתחלה היתה טובה מאד, ככל שהספר התמשך פחות נהנתי. הרגשתי שקיימת שם הרבה ביקורת על החברה והחיים ברוסיה. נושא שלא כל כך היה מוכר לי. בהרבה מן הספרות הרוסית מובאים החיים במוסקבה ביחס לאלו שבפרובינציות. מאז קראתי הרבה יותר סופרים רוסיים, אולי היום אני אוכל להתחבר אליו ממקום אחר, עוד נאמר לי שהתרגום החדש והלא מצונזר נותן לו נופח שונה לגמריי. את הנרי מילר השותפה שלי קוראת כרגע והיא משאירה אותו בשרותים, בין ישיבה לישיבה כבר הגעתי לעמוד 40... בינתיים זה מענין, לתאורים מופרעים של סקס טרם הגעתי. ואת מול היערות לא יצא לי. קראתי פעם את השיבה מהודו וזה היה קטסטרופה, מאז ויתרתי על א.ב יהושוע אולי שלא בצדק.
 

roni64

New member
איש הקוביה

ספרות קטנה לטעמי, אם כי הרעיון מושך לקרוא. מחייב קריאה מאוד ביקורתי, משום שכבסיס למשחקי מסיבה הוא קביל, אבל מסוכן כפילוסופיה לחיים.
 

דוסטו

New member
ואני מסכים (עוד פעם) עם בוג'י

תגיד אתה? מראביניאן אני לא מתלהב. רעש מוגזם לעניות דעתי הקובעת. "מול היערות" דווקא נהניתי. "השטן במוסקווה" עדיף יותר בעיניי מ"האמן והמרגריטה". מקרה יחודי שבו צנזורה וז'דאנוביזם (המאוסים עלי) מבלי דעת עשו עריכה שהיטיבה עם הספר. "חוג הסרטן" -קראתי לפני תאלפים שנים ולא נשאר לי ממנו בתאים האפורים מאומה. היתר - אם אני עוד זוכר על מה דיברת לא קראתי.
 

ayala26

New member
חוג הסרטן

קראתי לפני שנה בפעם השניה דווקא לא זכורים לי כל כך תאורי סקס פרועים אלא יותר החיפוש המתמיד אחרי מישהו שיזמין את הנרי לארוחת ערב והקטע היחידי שאני זוכרת מהספר זה על הודי אחד (נדמה לי הודי) שהתשמש בבידה כאסלה - מעשה שמתואר לפרטי פרטים
מה שכן, במהלך הקריאה היה לי חשק עז לטוס לפאריז
 

LIRY1

New member
איש הקוביה

הי! אני במהלך קריאת איש הקוביה, קניתי אותו די מזמן בעקבות המלצות ששמעתי מכל מיני אנשים וגם מהפורום. הספר לא ממש רץ לי (אולי כי אני קוראת עכשיו בערך 5 במקביל), אבל אני נהנת לקרוא אותו, יש בו משהו שובה שגורם למחשבה... אני לא יכולה להגיד הרבה מעבר, אני רק בחצי הספר, אבל בינתיים אני לא מאוכזבת... איך אמן והמרגריטה?
 

ל א

New member
האמן ומרגריטה

שני הפרקים הראשונים מעולים. כל מה שיפה בספר - האירוניה, הלעג לאופי האנושי, ההומור השחור - מצוי בשיאו באותם שני פרקים. גם אח"כ די טוב, אבל שני הפרקים הראשונים בולטים, כי הסופר פשוט זורק לתוכם את כל התותחים ויורה במרץ ונדמה שלשאר הפרקים נשארה פחות תחמושת, או פחות מרץ. (וסליחה על הדימויים המיליטנטים).
 
למעלה