מה דעתכם?
טוב, יש לי חבר, למעשה אתמול היינו חמישה חודשים. הקשר שלנו, פתוח בוגר, אמיתי. אני בת 16 והוא גדול ממני בשנתיים. השבוע, רבנו יחסית הרבה. על דברים קטנים, אבל חשובים. דיברנו על זה, והתגברנו. אתמול, הוא לא התקשר עד הערב (למרות התאריך). מאחר וגם אני לא התקשרתי, אני לא יכולה לצפות להרבה. ישנתי עד הערב וראיתי שהיו ממנו שלוש שיחות. שלחתי לו שיר בהפתעה ("אהוב יקר") והוא לא התקשר בחזרה. לא חשבתי לרגע להיות קטנונית והתקשרתי אליו. הוא אמר שהוא שמח לקבל את השיר, והודיע לי (אחריי שהוא אמר "אני מקווה שזה לא מפריע לך). שהוא נוסע לפגוש ידידה שלו שהוא הבטיח לה שהוא יבוא (כי ההורים שלה לא בבית או משהו) ושאחר-כך הוא יהיה עם חברים שלו כי לא נעים לא מזה שהם ירגישו "המסיעים". (ההורים שלו לא נתנו לו את האוטו). שאלתי אותו אם הוא צוחק? והוא אמר שלא. סיפרתי לו שקניתי בצהריים מתנה לידיד שלי שיש לו בערב יום הולדת והלכתי אליו על מנת להתנצל על כך שאני לא אגיע כי הנחתי שניפגש, דחיתי הצעות של חברות ליציאה, שוב כי הנחתי שניפגש. אני לא חסידה של תאריכים. מה שחשוב לי זה הקשר. אבל מאחר והוא גם סיפר לי בעבר עד כמה שזה חשוב לו, ועד כמה שאף פעם לא יוצא לנו להיפגש לזמן ארוך (לימודים, הורים שאר ירקות) מלבד בימי שישי, הנחתי (בטעותי) שאם סוף סוף התאריך יצא ביום שישי. ניפגש, נעשה משהו. אפילו אם זה לפניי או אחריי התחיוביות אחרות. הוא ענה: "אבל התקשרתי אלייך לפני זה". כי הוא חשב שמפריע לי שדחיתי את היציאה עם חברות או ליום הולדת, אז עניתי לו שמימלא הוא התקשר רק "להודיע לי" על זה. כך שזה לא כל-כך משנה שהוא התקשר. הפריע לי התוכן של הדברים ולא העיתוי. בדיוק אכלתי וגם כעסתי, ואמרתי לו שאני צריכה לאכול אז שנדבר אחר-כך. הוא אמר והתעקש שוב שהוא יתקשר אחריי זה. הוא לא התקשר.... ושלוש שעות אחר-כך הוא שלח הודעה ואמר שאין כל-כך קליטה, שהוא ייתקשר אליי מאוחר יותר ושאל מה אני עושה בסוף. עניתי לו שמעניין שלהודעות יש קליטה (כי הרגשתי שהוא נמנע מלהתמודד פשוט), ושאני עם ידיד שלי. הוא יודע שאותו ידיד הוא אקס (קצת מיתולוגי). והייתי איתו כי הוא הראשון שדיברתי איתו אחריי השיחה עם החבר, והציע לבוא אליי. אני לא חושבת שעשיתי את זה כדי לעצבן את חבר שלי, ייתכן שלא הייתי מספרת לו בדיוק עם מי הייתי אם הוא לא היה שואל. החבר, כמובן לא התקשר..... מה אתם חושבים? איך צריכה להיות התגובה? אני לא קטנונית... אבל הפעם אני מרגישה שלהתקשר אליו, לדבר על זה ולהשלים- זו לא דווקא הדרך הנכונה והבוגרת. מצטערת על האורך.
טוב, יש לי חבר, למעשה אתמול היינו חמישה חודשים. הקשר שלנו, פתוח בוגר, אמיתי. אני בת 16 והוא גדול ממני בשנתיים. השבוע, רבנו יחסית הרבה. על דברים קטנים, אבל חשובים. דיברנו על זה, והתגברנו. אתמול, הוא לא התקשר עד הערב (למרות התאריך). מאחר וגם אני לא התקשרתי, אני לא יכולה לצפות להרבה. ישנתי עד הערב וראיתי שהיו ממנו שלוש שיחות. שלחתי לו שיר בהפתעה ("אהוב יקר") והוא לא התקשר בחזרה. לא חשבתי לרגע להיות קטנונית והתקשרתי אליו. הוא אמר שהוא שמח לקבל את השיר, והודיע לי (אחריי שהוא אמר "אני מקווה שזה לא מפריע לך). שהוא נוסע לפגוש ידידה שלו שהוא הבטיח לה שהוא יבוא (כי ההורים שלה לא בבית או משהו) ושאחר-כך הוא יהיה עם חברים שלו כי לא נעים לא מזה שהם ירגישו "המסיעים". (ההורים שלו לא נתנו לו את האוטו). שאלתי אותו אם הוא צוחק? והוא אמר שלא. סיפרתי לו שקניתי בצהריים מתנה לידיד שלי שיש לו בערב יום הולדת והלכתי אליו על מנת להתנצל על כך שאני לא אגיע כי הנחתי שניפגש, דחיתי הצעות של חברות ליציאה, שוב כי הנחתי שניפגש. אני לא חסידה של תאריכים. מה שחשוב לי זה הקשר. אבל מאחר והוא גם סיפר לי בעבר עד כמה שזה חשוב לו, ועד כמה שאף פעם לא יוצא לנו להיפגש לזמן ארוך (לימודים, הורים שאר ירקות) מלבד בימי שישי, הנחתי (בטעותי) שאם סוף סוף התאריך יצא ביום שישי. ניפגש, נעשה משהו. אפילו אם זה לפניי או אחריי התחיוביות אחרות. הוא ענה: "אבל התקשרתי אלייך לפני זה". כי הוא חשב שמפריע לי שדחיתי את היציאה עם חברות או ליום הולדת, אז עניתי לו שמימלא הוא התקשר רק "להודיע לי" על זה. כך שזה לא כל-כך משנה שהוא התקשר. הפריע לי התוכן של הדברים ולא העיתוי. בדיוק אכלתי וגם כעסתי, ואמרתי לו שאני צריכה לאכול אז שנדבר אחר-כך. הוא אמר והתעקש שוב שהוא יתקשר אחריי זה. הוא לא התקשר.... ושלוש שעות אחר-כך הוא שלח הודעה ואמר שאין כל-כך קליטה, שהוא ייתקשר אליי מאוחר יותר ושאל מה אני עושה בסוף. עניתי לו שמעניין שלהודעות יש קליטה (כי הרגשתי שהוא נמנע מלהתמודד פשוט), ושאני עם ידיד שלי. הוא יודע שאותו ידיד הוא אקס (קצת מיתולוגי). והייתי איתו כי הוא הראשון שדיברתי איתו אחריי השיחה עם החבר, והציע לבוא אליי. אני לא חושבת שעשיתי את זה כדי לעצבן את חבר שלי, ייתכן שלא הייתי מספרת לו בדיוק עם מי הייתי אם הוא לא היה שואל. החבר, כמובן לא התקשר..... מה אתם חושבים? איך צריכה להיות התגובה? אני לא קטנונית... אבל הפעם אני מרגישה שלהתקשר אליו, לדבר על זה ולהשלים- זו לא דווקא הדרך הנכונה והבוגרת. מצטערת על האורך.
