מה דעתכם?

מה דעתכם?

שלום! אחרי תקופה ארוכה כקורא החלטתי לפרוק כמה דברים שמעיקים עלי בתקווה שמישהו יוכל לתרום משהו מנסיונו או מראייה קצת שונה של הדברים. אשתי ואני נשואים כחמש שנים ולפני כתשעה חודשים נולד בננו הבכור. לכאורה וכלפי חוץ הכל בסדר. אולם תחושתי היא שאין בינינו דבר מלבד הניהול הטכני של הבית והטיפול בילד. למשל, אינני זוכר את הפעם האחרונה בה אשתי יזמה חיבוק, ליטוף או אפילו נשיקה (שלא לדבר על מילה טובה פה ושם) למרות שאני מנסה לעתים קרובות ליזום קרבה גופנית (שלא למטרת מין). הזכרנו מין? פעם בחודש במקרה הטוב, וגם זה אחרי הרבה השפלות קטנות מצדה ותחנונים פאתטיים מצדי. בסוף היום, אחרי העבודה, הבית והילד, כשכבר נותר לנו זמן ביחד, היא מעמידה פני ישנה. יש לי עוד אלף דוגמאות, אך כבר אין לי כח לדוש בזה. אני מרגיש תשוש ומדוכא, אין לי מושג מה היא רוצה ולמה היא מענישה אותי. אני חייב לציין שכבר היה לנו פעם משבר רציני, וכשהיא הרגישה שהיא מאבדת אותי,היתה אהבה גדולה, חיבה ללא סוף ומין בתדירות גבוהה וגם ייעוץ זוגי, שהחזיר אותנו זו לזה. ובכן, זו הפינה לשיפוטכם. אם חסרים לכם פרטים, אשמח למלא את החסר. תודה על תשומת הלב.
 

ויואלדי

New member
השלמת החסר

משהו פה באמת חסר , אם פעם שעברה פתרתם את המשבר ( בעזרת טיפול או מה שלא יהיה ) אז מה הבעיה לפעול באותה דרך גם עכשיו ?
 
קצת יחס

אישה אחרי לידה סובלת לפעמים מדכאונות סמויים שלא תמיד ניתן להבחין בהם. מה גם שכרגע לדעתי היא מקדישה את כל היחס לתינוק החדש שדורש המון המון טיפול ולא תמיד נשאר כוח לאחר מכן, על כן אולי קצת סובלנות ותמיכה ועזרה מצדך יוכלו כרגע לקרב בינכם בהצלחה
 
הפתרון, לדעתי?

את הפתרון כבר חווית בעבר והתיחסת אליו בפיסקה האחרונה שלך. זו בעייה די נפוצה ואחת הסיבות לה היא קבלת הבן זוג כמובן מאליו. עובדה היא כשהתרחקת ממנה בעבר היא הגיבה. לצערי גם אני נהגתי כך בעבר ונוצרה דינמיקה לא בריאה, הוא לחץ ללא הרף, אם הוא היה מרפה ונותן לי הרגשה שהוא לא ברור מאליו, הייתי מרגישה את האיום וזה היה מעורר את הרצון הטבעי שבי לרצות אותו גם. כדאי להבין ולנסות את הדרך הזו, צריך אורך רוח, לבדוק דברים עם עצמך וזה כדי לבטל סיבות אחרות לבעייה והרלוונטיות שלה. תאר לך והיית אוהב גלידה, והיו מנסים להאכיל אותך, כל הזמן ובלחץ, אחרי זמן מה, גם אם הלחץ יורד כמגמה, לא היית רוצה לאכול גלידה, אבל אם פתאום יפסיקו להציע לך, אתה תבחין בשינוי וזה יעלה שאלות ורעיונות משונים לשינוי ההתיחסות ואז אתה הוא זה שיתחיל להיות מוטרד, למה הפסיקו להציע לי לגלידה, מה כבר לא אוהבים אותי? אני כבר לא מעניין?
 

qt1

New member
פשוש מהורהר ../images/Emo24.gif

היי אתה חוזר בהודעה שלך על הבעיות בתחום המיני , אולי במקרה שלך יש מקום לעבור לפורום של זוגיות וטיפול מיני שמנוהל ע"י עידן מיליצ'ר? אני מקווה שזה בסדר מבחינת מנהל הפורום כאן (סליחה אם זה לא! , אני לא מכירה את החוקים עדיין) , זה נראה לי הפתרון הנכון בתור התחלה. אני אנסה לצרף קישור לפורום. בהצלחה בכל דרך שתבחר...(יש הרבה שאלות לשאול אותך אבל אני באמת חוששת שצריך איש מקצוע ונראה לי שעידן יכול לסייע.) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=567
 

adam33

New member
לכאן ולכאן

מצד אחד אכן התקופה לאחר הלידה היא התקופה הקשה לבת זוגך זוהי תקופה שבעצם הכל נופל עליה והיא זקוקה לעזרתך ואינינ מתיחס לעזרה אם לקום בלילה או לא הכונה היא לתמיכה נפשית אם במילה טובה אם בעיצה נכונה איני מביט לסקס שאין בנכם כמו לכך שאין בנכם חברות טובה ומהיא חברות טובה שקודמת לסקס? בכך שבעצם כל דבר שקורה היא מידעת אותך ומשתפת אותך מאחר ואיני רואה זאת מדבריך אני מוצא לנכון לומר לך שפספסת פספסת את אישתך סביר להניח שאשתך מצאה תמיכה רגשית נפשית ומינית כתחליף לך ואתה במקום להביט ראית הכל במשקפיים שלך כאילו שבעצם אתה זה שעושה והיא מתרחקת מילה אחת לבסוף.. חיבה מגיעה מתוך רצון השאלה איך תחזיר לה את הרצון להשיב את מה שהיה
 

8534

New member
לadam 33

חדשה בו יחסית, ומהמעט שהספקתי לקרוא תגובותיך מעוררות תקוה, שאכן ישנם גברים המסוגלים לראות ולהבין ובעיקר להרגיש את מה שלנו הנשים כה ברור.כתבו רבות על כך ש..לנו שפה אחרת משלכם. אך תמיד נדמה לי אפשרי ללמוד ולו חלקית את השפה של האחר אם רק יש פתיחות ורצון כן לכך. אז שולחת לך פריגון על הערות והארות האינט' והרגישות, ובעיקר על היכולת לראות את שני הצדדים. מירב.
 
למעלה