מה דעתכם?

[מודטחדש]

מה דעתכם?

בייחוד מי שמתרגל ויפאסנה של גוואנקה. האם דבריו מדוייקים ומתארים את התרגול?

 

[בן טל-שחר]

דבריו שבסרטון הנ"ל מדוייקים

אך אינם מקיפים ובטח שאינם מתיימרים "לתאר את התרגול" (הוא כלל לא ניסה לתאר דבר מהתרגול הזה).

 

[ינוקא1]

 

[מודטחדש]

מה שהבנתי ממנו

(תקנו אותי אם אני טועה) שמה שהוא מתרגל זה "להתבונן במה שקורה, מרגע לרגע". מה ההבדל בין זה לבין סתם לחשוב על מה שקורה מרגע לרגע?

 

[Mist2]

הכי פשוט זה להתבונן ולהבין בעצמך

יכול להיות שברמת ההתחלה של ההתבוננות, יהיה ניתן לומר שאין הבדל.
אך לאמתו של דבר ההבדל הוא גדול, גם אם הפעולה נעשית ע״י אותו הגורם.
ומאוחר יותר, ההתבוננות יכולה להיפרד לגמרי מהתפקוד השכלי ואז ההפרדה בין התבוננות וחשיבה ברורה לגמרי.
&nbsp
אבל, לדעתי התבוננות מסוג זה צריכה לבוא במקביל ללמידה על מה אנו מתבוננים.
אחרת, ההתבוננות תהיה דומה לאותו חוקר שהגיע למסכנה שזבוב ללא כנפיים לא שומע...

 

[נציב המים]

האם אתה שואל מה ההבדל בין לראות משהו לבין לחשוב עליו?

 

[מודטחדש]

בהחלט

רואים = "נופלת" תמונה על הרטינה. וזהו? בזה הסתיים ההליך? לא! התמונה הזו מועברת למוח, המוח קולט אותה והיא הופכת לתהליך מנטלי. למחשבה. היא נתפסת במוח כמחשבה. שהיא תוצר של האפקט של הראייה.

 

[נציב המים]

האם "הופעת" התמונה בתודעה היא כבר מחשבה?

להופעת התמונה נלווית מחשבה, שאולי אפילו "מתחילה" במודעות לתמונה.
אך האם ניתן "לחוות" משהו מבלי לחשוב עליו?
האם ניתן להבחין ברגע שבין הופעת התמונה בתודעה לבין הופעת הפירוש/תיאור שלה?

 

[מודטחדש]

למחשבה יש רבדים שונים

יותר גסים, אלה שנמצאים בפני השטח ויותר מעודנים. אבל בהחלט, הופעת התמונה היא כבר מחשבה. מעניין לבדוק את גלי המוח של "הופעת התמונה". ולשאלתך, "

האם ניתן "לחוות" משהו מבלי לחשוב עליו​

", כן, כן, כן!!! להתנסות במוחלט, זו התנסות של אפס מחשבות. אבל, מלווה בעירנות גבוהה ביותר. לכן במ"ט (אולי במקומות אחרים) היא נקראת "תודעה טהורה" או "תודעה עצמית". התודעה מודעת לעצמה בלבד ולא לאיזו מחשבה.

 

[נציב המים]

לא בטוח שהבנתי

מה הכוונה ב"עירנות גבוהה ביותר"?
עירנות, כפי שאני מבין את המילה, קשורה לתשומת-לב למה שמתרחש כרגע, לא?
אם אפשרית עירנות ללא מחשבה, אולי ניתן גם לשים לב לרגע מבלי לחשוב עליו?

 

[מודטחדש]

מובן מעליו

בלי ההתנסות, מאוד קשה להבין. את לא ישן. אתה ער. אתה לא ער למשהו (כיזו כבר תהיה מחשבה) העירנות ערה לעצמה בלבד. "

תשומת-לב למה שמתרחש כרגע​

", זו מחשבה. אולי מחשבה שקטה ומעודנת יותר, אבל עדיין מחשבה. וכן!!! בהחלט. זוהי התודעה הטרנסנדנטלית, אתה עובר מעבר לכל מחשבה שהיא. אל המקור של כל המחשבות שאי פעם תהיינה. התנסות בסמאדהי. מצב בו אין מחשבות בכלל. יחד עם זה אתה לא ישן.

 

[נציב המים]

יכול להיות שתשומת-לב ומודעות זה אותו הדבר

ניתן בהחלט להיות "מודע למודעות".
אך ניתן להיות מודע לעוד דברים מלבדה.
המודעות עצמה, לתחושתי לפחות, אינה בדיוק "מחשבה".
ניתן להיות "מודע למחשבות" או "מודע לרגש" או מודע לכל מיני דברים.
ניתן גם להיות "מודע למודעות", ושם אולי נמצא "השקט שבין המחשבות".
בכל מקרה, מדיטציות מבוססות "התבוננות" אינן מ"ט, וניסיון להשוות ביניהן, או לתאר אחת במונחים של אחרת, עלול להיות מבלבל יותר מאשר מועיל.
כפי שלא ניתן להבין את "ההתנסות במוחלט" מבלי להתנסות בו, אולי גם לא ניתן להבין "התבוננות" מהי מבלי להתנסות בה.

 

[מודטחדש]

אמרת כאן משהו מאוד יפה

"השקט שבין המחשבות". הוא לא רק בין מחשבות. הוא גם בין כל 2 מצבי תודעה. בין ערנות לשינה. בין שינה לחלימה... הבעייה היא שאנחנו לא מודעים לא לזה ולא לזה, באופן רצוף. כי המחשבות מתחלפות באופן כל כך מהיר שלא ניתן לחוות את השקט שבינהן. לדעתי, המיוחד במ"ט זה שאתה נכנס לשקט הזה ויוצא ממנו. שוב נכנס. שוב יוצא. כל יום פעמיים ביום, ל-20 דקות בכל פעם. הארה היא כשאלה נכנס אליו ולא יוצא יותר. הוא מלווה אותך גם כשאתה ער, גם כשאתה ישן וגם כשאתה חולם. ​

 

[ינוקא1]

למיטב הבנתי , ויפאסאנה

זה משהו שונה לחלוטין.

(מה שאני יודע על ויפאסאנה , לקוח מספרו של ויליאם הארט )

כל מחשבה או רגש , יוצרים תגובה גופנית.
מהות התרגול היא לשבת בשקט ולהתבונן בתגובות הגופניות מתוך שיויון נפש.
לא סתם "לחשוב".

עצם הפנית תשומת הלב אל התגובה הגופנית , יוצרת "שחרור" וחוסר היצמדות לאותו רגש או מחשבה , וכן משחררת אותנו מה"סנקאהרות" הישנות שלנו.

ה"סנקאהרות" הן בעצם מכלול ההתניות שלנו של השתוקקות ודחיה.

כאשר יושבים במדיטציה בשקט ומתבוננים בגוף , עולה תחושה גופנית.
תחושה זו קשורה לסנקאהרה ישנה (התחושה יכולה להתלוות למחשבה או רגש , או להופיע בלעדיהן).

ועצם ההתבוננות בתחושה הגופנית מתוך שיוויון נפש , עוקרת את ה"סנקאהרה" \ "התניה" הזו מהשורש.
ואז עולה עוד תחושה , ועוד תחושה , ועצם ההתבוננות והפנית תשומת הלב אל התחושות משחררות עוד ועוד סנקאהרות כאלו , עד לשחרור מלא.

 

[מודטחדש]

כרגיל. עבורך הויפאסנה של גוואנקה

היא אלא משהו שחווית, התנסית בו, אלא משהו שקראת עליו בספר... חחח. אז אתה יכול להעיר/להעיד/להסביר על ויפאסנה בדיוק כמוני. כאדם שלא התנסה אלא "שמע עליו".

 

[ינוקא1]

כרגיל , אתה מקובע.

אני מתרגל מדיטציה דומה למה שתיארתי כבר שנים רבות , עוד לפני שבכלל ידעתי שזה מה שעושים במדיטצית "ויפאסאנה".
&nbsp
ויש לי עוד לפחות 5 או 6 טכניקות נוספות שאני מתרגל , שמבחינתי "המצאתי" אותן , ואולי יום אחד אמצא איפושהו שיש להן איזשהו שם והן לא המצאה שלי.
&nbsp
בניגוד אליך , אצלי התרגול הוא העיקר ולא איך שקוראים לזה.
גם לא העיקר שיש מחקרים , לא העיקר שיש "מדריכים מוסמכים" , ולא פלצנויות אחרות.
&nbsp
אז קראתי בספר שקוראים לזה ויפאסאנה.
ביג דיל

&nbsp
הספר אגב מעניין , מאיר עיניים וזוויות חדשות בתרגול.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

התנסיתי במדיטציות לא מעט.

אני חושב שההתנסויות הראשונות שלי היו לפני כ20 שנה.
&nbsp
בדרך כלל לא במסגרות מסודרות.
&nbsp
ותמיד "מדיטציה" מבחינתי היתה לשבת ולהתבונן בתחושות , ברגשות ובמחשבות.
&nbsp
בהמשך למדתי שקוראים לזה "ויפאסאנה".
בהמשך קראתי יותר , והבנתי יותר את העומק וההגיון מאחורי התרגול , את השאיפה ל"הארה" וכל הטררם הזה.
&nbsp
אבל בסוף מדיטציה זה דבר פשוט מאוד , וכל אחד יכול לעשות אותו בלי שום בעיה.
לשבת להתבונן בתחושות ברגשות ובמחשבות.
זה הכל.
&nbsp
קרא לזה ויפאסאנה , קרא לזה קוקריקו מצידי.
רק אנשים מקובעים עושים עניין מדברים כאלו.
&nbsp

 

[s i s u]

לא. מדיטציה זה לא לשבת להתבונן

במחשבות, רגשות, תחושות.
זה להיות עם

כל

מה שעולה בתודעתך.
כולל המחשבות, רגשות תחושות. אבל לא רק. למה להתקמצן?
ולהיות עם הכל בסבבה, הכל חלק ממני ואני יכולה לעשות מה שאני רוצה.
כולל מתישהו להתעלם גם מהפרשנויות האלה.
&nbsp
ד"ש ממני, יומיים לפני הטיסה הגורלית חול"ה.

למקום הכי מפולג מסוכסך בפלנטה- לונדון...

 

[lightflake]

סט - צ'יט

התבוננות והוויה הם אותו האחד
אז שניכם צודקים
איזה כיף לך שהשטרלינג צונח (אם עוד לא הצטיידת במזומנים)
ושיהיה לך הרבה - אננדה

 

[ינוקא1]