מה דעתכם?

[מודטחדש]

תודה רבה

כתבתי כבר פעם בעבר, אם משהו לא מדליק אותי אחרי 2 דקות, אין לי סבלנות ליתר יותר מ-5 הדקות הבאות. פאק שלי. נון שלי. אבל יש לי סדרי עדיפויות מאוד מוגדרים בחיים. אחת הסיבות (והיא לא היחידה) שאני לא הולך לעבור את הקורס של 10 הימים, היא הדרישה להפסיק כל סוג אחר של מדיטציה שאתה מתרגל. מה??? 10 ימים בלי המדיטציה שלי??? לא בא בחשבון. אני יכול לא לדבר 10 ימים. אני יכול לא לאכול 10 ימים. אני יכול לא לעשות אהבה 10 ימים. אבל לא למדוט 10 ימים? זו דרישה שאני לא יכול (או כמו שאומרים בצבא, לא רוצה) לעמוד בה. אני גם לא רואה סיבה למה? דבר נוסף. האדם לא נראה לי בריא, מי-יודע-מה. גם (לדעתי הפרטית בלבד) לא נראה שהוא מוצף בבליס. אני... גם... לא... מבין... את... הדיבור... האיטי... הזה... בקיצור, ה-3 דקות שראיתי, אותי לא הרשימו. גם לא היו מרשימות אותי לפני שהתחלתי את המ"ט. אז אין לזה שום קשר למ"ט.

 

[רגלים]

זה לא בקטע של להרשים, הסרטון פשוט מכיל את התשובה

לשאלה שלך.
אבל אם אין סבלנות להקשיב יותר מ2 דקות ,
איך אתה מצפה לקבל איזשהי תשובה משמעותית?

קח את הזמן שלך, לא צריך 10 ימים. חצי שעה.
תקשיב מה יש לבחור הקשיש הזה, גואנקה לומר, במשך כמחצית השעה
האם זה בא בחשבון?

 

[מודטחדש]

כתבתי כבר

הבעייה היא לא של הזקן. היא שלי. התודעה שלי (כמו של כל אחד) הולכת להיכן שמושך אותה ללכת. לשם היא לא נמשכה. גם... אין... לי... סבלנות... למי... שמדבר... לא... בצורה... אטרקטיבית... מעדיף בזמן הזה להקשיב להרצאות שמעניינות אותי יותר.

 

[מודטחדש]

וגם במלים אחרות

הוא לא ייצג את מה שאני (שוב, אני ולא הוא. ה-"בעייה" היא רק בי) הייתי מחפש אצל אדם מואר שאני רוצה ללמוד ממנו.

 

[רגלים]

כן, צריך את הקליק, את החיבור.

 

[lightflake]

כן, צריך להקליק, על החיבור.

 

[lightflake]

קוראים לזה להיות מכור

 

[רועי החושב]

דעתי היא שזה השטחת המדיטציה בשביל מטריאליסטים

שיטה זו ודומות לה (כמו זכירה עצמית אצל גורדייף) הן איזשהו ניסיון לכוון את תשומת הלב לתיפקודים הנמוכים- תחושות, מחשבות ורגשות.
אבל מדיטציה של ממש מאופיינת במגע עם התיפקודים הגבוהים, מה שמביא את התודעה מחוץ לגבולות זמן ומקום.
אני לא רואה כיצד תשומת לב לתיפקודים הנמוכים יכולה להשפיע באופן כלשהו על תשומת לב לתיפקודים גבוהים. פשוט תירגול חסר משמעות.
תשומת הלב עצמה היא בעלת אופי שונה כאשר נמצאים במדיטציה.
עצם ההתבוננות במחשבות, תחושות ורגשות היא בעצמה ברמת המחשבות, התחושות והרגשות.
תשומת הלב עצמה צריכה להיות אחרת. אי אפשר לגשת למדיטציה ברמת תודעה רגילה, היא מוכרחה להתחיל ברמת תודעה גבוהה.
אם אין לך רמת תודעה גבוהה מלכתחילה- לא תוכל למדוט.
לדעתי המדיטציה היא משהו כזה- ניגשים אליה מרמת תודעה גבוהה ויש בתחילה מצבים ארעיים וקצרים של מדיטציה. לאחר תקופה כנראה שהנתיב העיצבי מתחזק ואז שמים לב ליותר מצבי מדיטציה.
במצב המדיטציה נגלים אליך חוקים, אידאות, מהויות וכדומה, לרוב בצורה סימלית, שמקפלים בתוכם זמנים ומקומות רבים ולכן מעלים את תודעתך מעל למישור הסובייקטיבי אל המישור האובייקטיבי.
אני לא יודע אם אפשר להגיע למישור האובייקטיבי האבסולוטי, אבל המדיטציה, על כל פנים, מקרבת את התודעה למישור האובייקטיבי.
האידאל של אי חשיבה שרבים מדברים עליו כתכלית המדיטציה נראה לי מבולבל ומורכב בעצם משני דברים- מצד אחד המדיטציה עצמה היא מעין אי חשיבה, או חשיבה פאסיבית. ומצד שני היא מקרבת את התודעה למישור האובייקטיבי שנמצא מעבר לגבולות זמן ומקום ולכן הוא מעל החשיבה עצמה, שהיא חומרית ולכן מוגבלת בזמן ומקום.

 

[נציב המים]

מה זה "תפקודים גבוהים"? ו"תפקודים נמוכים"?

איך אתה מחלק את החוויה ל"גבוה" ו"נמוך"?
איפה אתה מעביר את ה"קו" הזה?

 

[רועי החושב]

בהיעדר "אני"

כשיש "אני" אז המחשבה אקטיבית, וזה תיפקוד נמוך כלשהו שיש שיחלקו אותו למחשבות, רגשות ותחושות.
וכשאין "אני" יש מחשבה פאסיבית, שמגיעה מאליה. התבוננות במחשבות הפאסיביות היא עניין שמשתפר עם הזמן (כנראה איזשהו נתיב עיצבי שגדל).
החשיבה הפאסיבית מביאה כל מיני תכנים חדשים שונים ומשונים, לעיתים סימליים (לחשיבה האקטיבית שמעבדת אותם, מפרשת אותם וכ"ו) שהיסוד המשותף להם הוא שהם מקרבים את החשיבה האקטיבית למישור האובייקטיבי.
היעדר ה"אני" בחשיבה הפאסיבית אינו איזשהו מעשה אלטרואיסטי ואינו מעשה כלל (האני לא יכול לבטל את עצמו כי ביטול הוא מעשה אקטיבי) הוא פשוט קורה מאליו ולכן אין שיטות למדיטציה, אין טכניקות.
אם אנסח זאת אחרת- המאפיין של תיפקודים גבוהים הוא שהם באים מתוך שקט. מתוך אי חשיבה, מתוך היעדר אני. אולי יש עוד ניסוחים לכך, אבל הם תמיד על ידי שלילה. יש משהו שלא נמצא כשיש מדיטציה ולכן היעדרו הוא המאפיין אותה- קרא למשהו הזה "אני" או "מחשבה אקטיבית" או "תיפקודים נמוכים"- כל אלו שמות שחושפים טפח ומכסים טפחיים.

 

[בן טל-שחר]

לדעתי יש כמה אבחנות מוצלחות ורגישות בדברים אלה.

מנקודת מבטי אינך מבין היטב חלק מהמדיטציות שאתה מבקר (כגון אלה של גורדייף וגואנקה) ולכן הפלט שלך מבוסס על קלט שגוי בחלקו, אולם בכל זאת, למרות החסרון בעובדות שלמות ומדוייקות שעליהן לנבוע מהתנסות נכונה עם המדיטציות הנ"ל (נכונה = בגרסתן התקינה של אותן מדיטציות), אתה מגיע לדעתי גם לאמיתות יפות המתגלות בדבריך (ולא רק הפעם).
&nbsp
עולה בדעתי להצביע בפניך על משהו:
על חלקן הגבוה והחשוב של התנסויותיך האישיות במסקנותיך. אילולא היית מתנסה מעט בתודעה גבוהה, בשקט פנימי, באור וכו', היו מסקנותיך שונות לחלוטין (והרבה פחות קרובות למציאות). בזכות התנסויותיך, מסקנותיך נעות בסך הכל בכיוונים נכונים (בכיוון המציאות, שהוא "הכיוון המיידי הנכון" במקרה של מחקר).
&nbsp
אז נדמה לי שיש שני גורמים חשובים ומרכזיים בחקירתך:
1. ברמה הגבוהה (תודעה, שקט וכו') - ההתנסויות הממשיות שלך.
2. ברמה המחשבתית - היכולת שלך לפסול רעיונות עוועים, לבקר מחשבות, להיות בלתי-מושפע מהלכי-רוח כלליים וכו'.
&nbsp
ואפילו הייתי הופך את הסדר שלהם:
1 - "לא" - אתה נמנע מללכת שולל.
2 - "כן" - אתה מתנסה מעט בגבוה (ואם גישתך נכונה, קל יותר להתנסויות אלה להתרבות ולהעמיק).
&nbsp
בלעדי אחד משני גורמים אלה בחקירתך, היית תועה, כנראה.
מה דעתך?

 

[רועי החושב]

..............................

בעיני הטכניקות הללו של גורדייף וגואנקה אינן קשורות למדיטציה כלל אלא הן אומנויות שמייצרות תוצר אחד- אושר.
מי שעוסק בהן עשוי להשתחרר מתסביכים שמונעים ממנו להיות מאושר.
למי שתכליתו היא אושר- הטכניקות האלו הן פסגת חלומותיו. אני חושב שמי שרוצה להיות מאושר- שילך ויתעמק בטכניקות הבודהיסטיות ודומיהן.
אבל בעיני- אושר הוא דבר משני. הדבר החשוב בעיני הוא חוכמה.
בשביל חוכמה יש מדיטציה.
יתכן שנפש אומללה, החוכמה תהיה למשא על כתפיה, אבל יש גם יתרון למי שמגיע למדיטציה ממקום נקי מטכניקות.
אני אף סבור שיש משהו בטכניקות של מה שאני מכנה "אומנויות האושר" שמקשה על מדיטציה.
יש מחיר לטכניקות. הטכניקה מייצרת מעין קליפה על הנפש. הקליפה הזו אולי משחררת את הנפש מהשפעות אקוטיות של קליפות אחרות שמאמללות אותה, אבל היא עצמה קליפה.
ובמדיטציה- מתבטלות הקליפות. לא נוספות!
כך שלעיתים קרובות מאד מה שמונע מאדם להגיע למצב המדיטציה זה בדיוק העיסוק שלו ב"טכניקות מדיטציה".
נכון שהוא מאושר בעקבות העיסוק בטכניקות האלו. אבל חכם הוא לא נהיה מהן.