מה דעתכם ?

מה דעתכם ?

האם מי שנבגד ומרגיש שסולח , סולח באמת... האם מי שנבגד יכול להפסיק לחפש ולחשוד... האם מי שנבגד פעם אחת , יבגד שוב ...(וסליחה שהמילה לא ממש מהלקסיקון העברי ) האם מי שנבגד - יכול אבל באמת - פעם לשכוח את הבגידה ולא משנה כמה צודקת ונכונה היא הייתה.... ולא משנה אפילו כמה טוב היא עשתה גם לצד הנבגד בעצמו.... האם הנבגד יכול לשחזר ולחזק את האמון בבוגד ???? ואיך ???? ובכלל מה הגבול הדק כל כך בין שיתוף אמיתי וחברי לבין פרטיות ..... מה דעתכתם????
 

מלבלבת

New member
דעתי ....

זה מאוד אינדבידואלי! אני מניחה שכוונתך לבגידה בין שני בני זוג- הסליחה-תהליך! בהתחלה יש רגש נקמני משהו-נבגדתי-ואני יחזיר לו על כך.... אחר כך יש קבלה/הבנה-שלא בך האשם-אז את סולחת לעצמך..... והשלב האחרון-החלטה-להישאר ולהתחבט כל הזמן בלמה זה קרה? איך יכלתי למנוע? מי אשם? לשנוא אותו? לנקום בו? להחזיר לו?-או פשוט לזרום עם החיים, עם תובנות חדשות... להיות קצת יותר זהירים....ולהחליט שיש חיים אחרי-ולפעמים אפילו טובים יותר!והסליחה-אמיתית היא-כי היא מגיעה מבפנים לאחר תהליך עיבוד! לשכוח?-לא, לעולם לא! אבל הנושא עצמו לא בראש מעייני מדי יום ביומו. לשחזר אמון שנבגד?-עדיין חושבת על זה! למרות שהסובבים אותי גורסים אחרת-"פעם בוגד-תמיד בוגד!"טרם הגעתי להחלטה סופית! האם בגלל שנבגדתי בעבר-יבגדו בי שוב?- מה זה, כרוניקה של בגידה?-מקווה מאוד שלא! ולשאלה האחרונה-זה מצריך ממני מחשבה עמוקה יותר-אשן עליה .....
 

ליידילי

New member
להעמקת מחשבה - ע"ע תגובה למטה

זה קורה לי לעיתים, שאני מגיעה באיחור יחסי, ותגובות שמענין לי איך יגיבו להן נותרות מיותמות... אז אשמח אם תבדקו.
 

ימית2000

New member
דעתי חיובית ../images/Emo13.gif

אני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות אם הם רוצים, ואם הם עושים את המאמץ הנדרש. והכוונה שלמי שסרח ולא רוצה לחזור לסורו וגם למי שנפגע ולא רוצה לחשוש יותר להבא. שניהם צריכים לעבוד על עצמם (עם אותו בן זוג או עם בן זוג אחר) אנשים לא שוכחים את מה שהם עשו, או את הכאב שנגרם להם אבל הם יכולים לצמוח ממנו ולא לשקוע ולהתחפר בזה שוב ושוב, הגבול בין שיתוף לפרטיות הוא מאוד אינדוודואלי, לכל אחד יש את המרחב הפרטי שהוא שומר לעצמו ואצל כל אחד זה קצת אחרת (תלוי באישיות) ולטעמי, הגבול הזה עובר במקום שחשיפת היתר תפגע בצד השני כלומר: מחשבה שעוברת בי, או מעשה שעשיתי, והצד השני ייפגע אם ידע מזה - אז אשאיר את זה לעצמי. כמובן שאני לא מדברת על שקרים, אלא על שיתוף או חוסר שיתוף. חברות שמבוססת על שקרים - אין לה קיום וסופה להתנפץ. זו, כמובן, דעתי בלבד.
 
אז נניח

שהייתה איזושהי מחשבה או דעה או משהו שקרה אבל אם אדע אותו אני לא אפגע, אולי פשוט אראה צד אפל או חולשה מסויימת של בן הזוג, אז נניח שאת זה לא מספרים לי האם אני צריכה לחשוב שמושג החברות נעלם שהשיתוף אינו קיים?!?! כאן השאלה היכן הגבול.....
 

ימית2000

New member
במצב שהכל תקין

ואת לפתע מגלה משהו שלא סופר לך, אולי זה לא היה נורא חשוב לבוא ולספר (לפעמים תוך כדי היום יום דברים נשכחים או נשמטים) אולי בן הזוג חשב שתפגעי ואת מגלה בגרות והבנה מעבר למצופה? אולי תשאלי אותו למה לא סיפר לך? כי נראה לי מהשאלה, שאת מחפשת סיבות לחשוד, וחשדות זה לא בריא ליחסי חברות... אז אם את כבר במילא יודעת, תפתחי את העניין לדיון ואולי תגלי שמדובר בחוסר הבנה או סיבה פעוטה אחרת שלא שווה בגללה לבנות תילי תילים של תיאוריות מבהילות.
 
אם המצב הוא שהכל תקין....

אז לשם מה לבגוד? לעניות דעתי הבגידה באה להשלים חוסרים למלא את החסר בבית? לא? סליחה על השאלה אבל יש אמת בדברי?
 

ימית2000

New member
לא התייחסתי לבגידה

התייחסתי לשאלה בנוגע להסתרת מידע, בנוגע לגבול שעובר בין חברות שבה מספרים "הכל" ובין הפרטיות שאדם משאיר לעצמו
 
../images/Emo121.gif ים

יש לי תחושה מוזרה, שלא הבנתי מה שאלת בהודעה הראשית.
מי בוגד במי? איזה סוג בגידה? למה ההגדרה היא בגידה? יש לך מקרה מסוים שאת מדברת עליו? אולי דרך זה אפשר יהיה להבין, על מה את שואלת...
 

*חתולה*

New member
בגידות

מה זה בגידה? הרעיון בגדול הוא בגידה ביחסי מין, יחסי אישות מחוץ לנישואין. בדרך כלל, זה מה שמקובל לומר כבגידה. כל זמן שבן/בת הזוג מדברים או מתחלפים עם רגשות עם מישהו אחר אין בעיות. ברגע ש"נתפסים", נשברו הכלים. הרבה פעמים גברים ונשים יוצרים קשר אינטימי במשך זמן בגלל אינטימיות רגשית. משפחות המוצא קובעות סוגי "נורמה". אם אני באה ממשפחה שהגברים או הנשים בגדו כאילו יש לי סוג של לגיטימציה. אם במשפחת המוצא יחסי מין עם מישהו אחר זה סוף העולם כך גם אני יאמין בזאת. בגידות מחולקות למספר קטגוריות: ״בגידות, שמטרתם לשמר את הנישואים. להדליק אור אדום, שאומר "משהו לא בסדר אצלנו". זה כאילו הבוגד משאיר עקבות כדי להודיע שיש לנו בעיה. מסוגי הבגידות שקיימות – אלה הבגידות הקלות לטיפול. ראשית – איכפת להם ויש ניסיון להעביר מסר. אפשר להעביר בניסיונות בטיפול. אצל כל זוג נורמלי יש מריבות מדי פעם. ישנו זוג שאין אצלם מריבות – זוהי זוגיות, שבה אחד מבני הזוג מגיע מבית שלא רבו, ששם חילוקי הדיעות נתפסים כקטסטרופה, כסופם של הנישואים. ״הסוג השני, שהבוגד משאיר עקבות זה אותו זוג שנוצר מצב של התרחקות ושחיקה בחיי הנישואים. שם יצאו לבגוד בחוץ כדי לומר: "התרחקת יותר מדי, אנחנו לא משקיעים בזוגיות". בדרך כלל, יש אחד מבני הזוג שמרגיש יותר את החיסרון כאשר ישנם ילדים קטנים ומתרחקים. איך בונים חזרה את הזוגיות? אחרי שעושים את העיבוד של הכאב, של הבגידה, של אובדן האמון. ״הבגידה שקשורה למשבר "אמצע החיים", גיל המעבר, זה השלב של גיל הסנדוויץ´ – לחץ ההורים שזקוקים לטיפול, הילדים שבועטים ואנחנו שמביטים במראה. אז נוצר לחץ כאילו אנחנו מפסידים, שאנחנו, שאנחנו מזדקנים והרבה פעמים אחד מבני הזוג יוצא לחפש מישהו צעיר יותר. הגבר מוצא את עצמו בקונפליקט בלתי נסבל באם הוא בוגד בין האהבה למאהבת לבין נאמנותו לאישתו ולילדים. ״בגידה חד-פעמית – "סטוץ". אותה סיטואציה שאחד מהם נוסע ופוגש שם מישהי. אותה סיטואציה שהגבר או האישה פוגשים באופן די מקרי, זה משהו "שקרה לי". כשמנסים לבדוק את משמעות הבגידה לצורך הנישואים יש הנחת יסוד, שמשהו לא בסדר בזוגיות. אין ממש תשובה חד-משמעית. לחץ חברתי זה אומר, שאם כולם בחברה מספרים סיפורים, יש לחץ סמוי שמי שלא עושה את זה הוא פרייר, יש לגיטימציה סמויה שזה בסדר. ״"דון ז´ואן" אותו איש שבוגד יש בו אי שקט פנימי, איזה שהוא קושי להיות בתוך מערכת זוגית. גם לאהוב, גם להימשך וגם שתהיה אותה אחת. אנו רוצים להשיג את בת הזוג כדי להוכיח שאני שווה. לא מסוגל להיות בתוך סיטואציה זוגית בגלל שאני מרגיש שאני "נחנק". בחוויה של האיש הוא כבול ונחנק. ******************** החומר נלקח מתוך הרצאה שהקשבתי לה והתחברתי. כמובן שהחומר נכתב בלשון זכר וזה תקף מאוד גם ללשון נקבה. אישית יש לי עוד הרבה דברים להוסיף. אבל בעצם טרם התעוררתי. אז בוקר טוב
 
אני חושבת שבגידה זה הודעה לסוף..

זוגיות או חברות מכל סוג שהוא שיהיה, ברגע שחבר לחיים חברה בעל או לא חשוב מי שיהיה, בגד בך פיזית, חלק איתך דברים אינטימים או אחרים.. שהיו חשובים למערכת יחסים שבינכם ועלול לפגוע בה, באותו רגע שעשה זאת ניפץ את כל מערכת האמון שנבנתה, ואז כבר אין מה לחפש יחד, להרוס זה פשוט לשקם זה קשה! גם סודות או דברים שבין חברות הרי מספרים הכל בלי מרכאות חברה טובה או חבר טוב או בעל או כל מה שיהיה אמורים לחלוק הכל לא?! אז בגידה לדעתי היא סוף לאותה מערכת, וכמובן ניפוץ האמון שהוא כמובן חלק בלתי נפרד מאותה מערכת יחסים. בוקר טוב
 
שלומלום קראתי בשקיקה את ...

תגובתך וחייבת לציין שאהבתי..מעניין וממש הזדהתי לחלוטין!!
ושב"ש איש
 

ליידילי

New member
ארון הבגדים האישי

בתוך שרשור התגובות להודעה שבלינק, היתה תגובה אליך - של "עגבניה" כמדומני, אש בתוך דבריה שיבצה את הביטוי "קולבים מוסריים". יואו כמה מצא חן בעיני. קניתי. במקרה וידוע לך אם זה תצריף מלים שלה, או שמא משהו שמתרוצץ כבר ואין יודעים את מקורו המדויק?
 
"קולבים מוסריים"

שלומלום לך, אינני יודע אם תצריף המילים "קולבים מוסריים" הוא המצאה של הכותבת תחת הכינוי "עגבניה אדומה" אך אני שמעתי אותו לראשונה ממנה. שלומלום
 

ליידילי

New member
ענין

משהו משונה קרה פה עם ההודעות. ו... אמנם קצת איחרתי להשתלב בשרשור, אבל נורא מעניינת אותי דעתכם על הדברים שכתבתי.
 

ליידילי

New member
מנסה כיווני מחשבה חדשים

קודם כל כמה נקודות: *כמו שנאמר כבר, בטבע, נקבות מנסות ל"אסוף" כמה שיותר זרע, והדבר נובע ממניע קיומי השרדותי של הגזע כולו, - (ולא מנימפומניות גחמתית פרטית שלהן). *אצלנו, התפיסה הרווחת הינה שיש הבדל בין נשים לגברים בהתייחסות למגע מיני. וכך גם ל"גיוון מיני מחוץ לנישואין". *יתרה מזאת: ממזר הוא בנה של אישה נשואה מגבר שאינו בעלה... אך לא בנו של גבר נשוי מאשה שאינה אשתו. קחו נא בחשבון שאשה יודעה בוודאות שתינוקה הינו יוצא חלציה, בעוד שגבר יכול לקוות לטוב, להאמין או לסמוך. ולתלות יהבו בדמיון חיצוני. (שמתגלה אולי רק לאחר שהצאצא גדל). וכאן מתחיל להתגלות הפארדוקס: ומתברר שכמו דברים רבים אחרים, גם התנהגויות נורמטיביות או ערכים מוסריים מוכתבים על ידי מניעים כלכליים של כח עוצמה וכסף. אז תחשבו על זה....
 
למעלה