מה דעתכם?

[רזאי]

מה דעתכם?

רציתי לשאול לדעתכם בעקבות מקרה שקרה לי בפורום אחר.
התייעצתי בפורום שאני פעילה בו בנושא קשיים שיש לי בביה"ס עם הילדה. הילדה מוכשרת ומתקדמת במהירות, והמורות במקום לעודד אותה מנסות לעצור אותה.
בעקבות כמה מקרים שקרו לנו השנה בכיתה, אנחנו שוקלים אם להעביר אותה בי"ס.
חוויתי התקפה מאוד לא נעימה מצד משתתפת קבועה בפורום. לדעתה, כל ה"ישראלים האלה" רק מתחרים בכולם, לכולם ילדים מחוננים, כולם פרופסורים, כולם מרוויחים הרבה כסף, ואף אחד לא במינוס.
רציתי לשאול אם אתם נוהגים לשמור את הבעיות שלכם עם הילדים המחוננים לעצמכם, כדי שלא יפרשו אתכם כמתנשאים או משוויצים. קשה לי לחשוב שהבעיות שאני חווה לא לגיטימיות, רק בגלל שהן מהצד ה"טוב" של הסקאלה.

 

[galizoe]

יש תגובות כאלה.כאילו אני משויצה בילדה במסווה

של התייעצות ...
יש אנשים שלתפיסתם מי שמחונן הכל קל לו...
אפילו אנשי חינוך לא תמיד מכירים ומודעים לקשיים של המחוננים, במיוחד כשהמערכת מאוד מוטה לעזור ולקדם את החלש ו'לסגור פערים' למכנה הנמוך ביותר...

בפעם הבאה תדע/י היכן להתייעץ והיכן לסגור את הפה.

 

[רזאי]

כרגע אני נוטה לחשוב

שפורום בו אני צריכה כל הזמן לחשוב מה מותר ומה אסור לי לכתוב, אולי הוא לא פורום שמתאים לי.
כולם היו מאוד תומכים כשהקטנה חוותה קשיי קליטה...

 

[חייבתלהגיב]

First of all, I agree with her - all

children ARE gifted.

Second, one participant does not represent an entire forum.

Third, I do tend to ask my questions in the forum I think is most relevant - I would ask your specific
question in this forum, for instance.

Fourth, the forums are full of people who attack people for their views - since I have
unorthodox views on many issues, I am totally used to it, and wouldn't even have
noticed there was anything unusual in the response you mentioned.
The point in asking is to get helpful advice and points of view from others - as long
as you get the help you need, alongside the few bad comments, I would keep asking there.
If not - I would search for another forum that could address my questions on that issue.

 

[רזאי]

הי, נחמד לפגוש אותך גם כאן.

גם אני חושבת שכל ילד הוא בעל תכונות שמייחדות אותו, ושתפקיד ההורים הוא להתמקד ולהבליט את הצדדים החזקים של ילדיהם.
הסיבה ששאלתי את השאלה דווקא בפורום ההוא, היא שהם מלווים אותי מתחילת השנה. בהתחלה קיבלתי המון עצות וסימפטיה שעזרו לי במעבר ובקליטה שלה ושלנו בתרבות ושפה חדשה.
חשבתי שמי שמכיר אותנו לאורך זמן יוכל לייעץ טוב יותר. חשבתי גם, ששם יודעים שאני מספרת גם את הדברים הפחות טובים.לא ציפיתי להתקפה אישית כזאת, ובעצם, שום נסיון לעזור...

 

[mikilk]

למרות שאין סיבה לפסול פורום שלם

אני כ"כ מבינה את תחושותיך, ולא רק במדיה הוירטואלית - גם בחיים האמיתיים.
לעיתים מרגיש לי צורך להסתיר את העובדה ששלושלת ילדי מחוננים, אני באופן ישיר מתוייגת כסנובית (מה הקשר?) כשוויצרית וכו. מי שמכיר אותי יודע שזה כ"כ לא אני...
לפעמים מרגיש לי שמחוננות זה סוג של בעיה... אנשים מתייחסים לזה בהרמת גבה, בתגובות לא ענייניות ועוד (כמובן לא מדובר על חברים - דווקא נתקלתי בזה במערכת החינוך.
להתעלם, להחליק ולעבור הלאה

 

[רזאי]

אני מבינה למה את מתכוונת בתגובות לא ענייניות.

עברתי את זה עם הבנים הגדולים. דווקא הילדה קטנה, ולכן לא עברה איבחון עדיין. כל מה שאני אומרת זה שהקליטה שלה מהירה יחסית. אולי היא תאובחן בהמשך כמחוננת, ואולי לא.
אני תמיד משתדלת לא להגיד דברים שיכולים להשמע כהתנשאות. דווקא שם מכירים אותי, וציפיתי שמישהו (אולי מנהלת הפורום) יגיד משהו על ההתקפה הזאת.
בגלל שאף אחד לא ניסה להצטרף לדיון ולרכך את הדברים, אני לא מרגישה שם נוח כרגע.

 

[טובה53]

להתעלם מתגובות פוגעניות.

האינטרנט מלא בתוכן פוגעני לצד תוכן מעולה שלא יסולא בפז.
להתייחס לפורומים (ולאינטרנט) כמו פרי שנהנים מהחלק המתוק שבו ואת הקליפה משליכים.

 

[רזאי]

גם בפורומים שאת מרגישה בהם כמו בבית,

עם משתתפות קבועות שמלוות אותך ואת אותן לאורך זמן?
אם זו היתה מישהי מזדמנת, באמת לא הייתי מיחסת לה חשיבות.

 

[tomi32]

אולי היא צודקת

ראשית, מי שחי באזורים מסויימים בארה"ב אכן פוגש ישראלים שרובם פרופסורים, מרוויחים טוב וזה בא בקורלציה גבוהה עם ילדים מחוננים ותחרותיות מעל הממוצע. אם הדוברת היתה מחוננת אולי היא היתה יודעת שלא בטוח שמה שהיא רואה מייצג עם של כמה מיליוני אנשים, אבל ניחא.

לשאלתך, תגובות עוקצניות של אנשים בפורומים לא כל כך מעניינות אותי וכפי שכתבו מעלי צריך להתייחס לפורומים באופן שונה מאשר לחברה אחרת אליה את משתייכת.
בעולם הלא וירטואלי, אני בהחלט לא משתף בבעיות שקשורות למחוננות של בני אנשים שאין להם התמודדות דומה.

 

[רזאי]

אם כך, זה כנראה היה אישי נגדי.

כתבתי בגלוי (לא חשבתי שצריך להסתיר) בתחילת השנה שהגענו לשנת/יים שבתון. כמובן שלא הזכרתי דרגה או שכר...
קיוותי לעזרה מצד הורים שמכירים את מערכת החינוך האמריקאית. כאן אני בטוחה שהיו עוזרים לי מאוד אם היה מדובר בבי"ס ישראלי.

 

[bhs]

רק לפני יומיים חבר לעבודה ספר לי

על הקליטה של אח שלו בכיתה ג כשעלו לארץ בשנות ה90.. המחנכת נתנה בוחן ואחת השאלות היתה חלוקה באפס - הילד כתב: אי אפשר. המורה קראה לו ושאלה אותו למה כתב כך ולא אפס, הילד אמר שככה לימדו אותו בבית, והמורה שאלה -" אמא שלך מתמטיקאית?" והילד ענה "כן "- אז היא ענתה - " כאן בישראל זה 0".
היא היתה בכל זאת מחנכת טובה ואחרי כמה ימים חזרה אליו ואמרה לו שהיא הלכה והתיעצה עם אחרים וגם בדקה עצמה במחשבון וגם שפ קבלה ERROR אז היא מתקנת את עצמה ואומרת לו שהוא אכן צדק וכך לפני כל הכיתה.
לפעמים אנו נתקלים בדעות קדומות וברור מאיכן הכאב שלה נובע, יתכן שדוקא מלהסביר לה את עמדתך ולא לתקוף חזרה יכול להביא לשיח פרודוקטיבי.
אבל בפרוש ישנה בעייה עם הורים ואנשים שלא מבינים במחוננים וזה גם אנשי מקצוע, לכן אני חושבת שהכי חשוב למצוא איש מקצוע שכן מתמחה במחוננים וליווה אותם בכל מני תקופות בחייהם וממנו נקבל את התשובות הטובות ביותר לאיך כדאי לפעול.

 

[רזאי]

לפחות המורה הזאת הודתה בטעות.

רובן לא עושות את זה.
הבעיה שלנו היא שאין לנו מספיק קשרים חברתיים כדי למצוא אנשי מקצוע מומלצים.ככה זה כשעוברים מדינה. בעוד שנה וקצת נחזור לארץ, ואז נוכל להתמודד ביתר קלות. בנתיים, הילדים רוכשים לעצמם שפה שניה ברמה גבוהה.

 

[bhs]

ולגבי מתנשאים ומשוויצים - לפחות יש במה

כי אני נתקלת בכל כך הרבה הורים שמשוויצים על כל גרפצ שהילד שלהם עושה...והוא כלל לא מחונן. אני מאוד גאה בהצלחות של הבת שלי ואני ממשיכה לספר עליהן רק בפני אלו שחוויתי תגובה חיובית.

 

[רזאי]

להשוויץ אני משוויצה רק בפני המשפחה.

הבעיה היא שהרבה פעמים דברים שאני אומרת נתפסים כשוויץ, בלי שאני מתכוונת.
למשל- כשהקטנה היתה בת 3- שאלה אותי אמא של אחד הילדים בגן איך זה עם בת זקונים. עניין אותה איזה קשר היא מצליחה לפתח עם האחים המאוד גדולים. אמרתי לה שהפער באמת מאוד גדול, אבל הם עושים מאמץ. בחצי שנה האחרונה, למשל, הם משחקים איתה "מלחמה" בקלפים. זה מאפשר להם זמן משותף. היא הסתכלה עלי במבט מוזר, ואח"כ הלכה ואמרה להורים בגן שאני מתגאה בכך שהבת שלי גאון מתמטי...

 

[mikilk]

ילד ספורטאי כדורגלן

אני זוכרת סיטואציה אחת שכאבה לי במיוחד.
חברים שלנו, שהיו לנו כמשפחה - היה להם בן בגיל של הבן שלי.
הם גדלו יחד לאורך לכ שנותיהם הראשונות (ועד שהחבילה הכוללת בינינו התפרקה). יחד זה אומר הכל - טיולים כל שבת, חגים ביחד, חיים ביחד!

הבן שלהם היה (עדיין

) ילד מאוד מאוד מקובל, כדורגלן, מהסוג שהבנות מאוד אוהבות. הבן שלי - הספורט ממנו והלאה - חכם בטירוף, סקרן בטירוף.

הילד והוריו היו משוייצים ללא הפסקה בבן שלהם - בעובדה שהוא כדורגלן מחונן ואהוד הבנות - מלך הכיתה.
באחת הפעמים - האמא (חברתי הטובה) התקשרה ואמרה שהבן שלה מאוד נפגע כי הבן שלי השוויץ בעובדה שהוא מחונן וחכם... (מה שכנראה גרם לבן שלה להרגיש קצת מאחורה בנושא הזה.)

הפעם לא שתקתי ועניתי לה כי אני לא רואה כאן שום בעיה - בדיוק באופן שהבן שלה משוויץ במחוננותו כספורטאי, הבן שלי משוויץ בשכלו - זה מה שיש לו ואני לא רואה שום סיבה שהוא ייאלץ לשתוק ולא לנפנף עם מה שהוא טוב בו.

למה ספורטאי מחונן מתקבל באהדה (גם אם רומס את כל שאר חבריו ה"רגילים") וילד מחונן - אם רק יזכיר זאת, ייחשב שכחצן?

 

[רזאי]

אני תמיד חשבתי על אנשים כאלה-

איזה מזל שיש משהו שהם יכולים להשוויץ בו בקשר לילד שלהם.

הורים שמרגישים צורך להשוויץ בפני הורים אחרים אולי לא בטוחים בכישרון של הילד שלהם ולכן מנפנפים במה שיש.
באמת מוזר שזה נחשב נפנוף לא הוגן לספר על הצלחות של הילדים בתחומים אינטלקטואלים, אבל בסדר להתפאר בהצלחות ספורטיביות.
אגב, גם להורים לילדים שמנגנים ברמה גבוהה- מותר להשוויץ.

 

[חייבתלהגיב]

אני מלמדת את הבת שלי לא להשוויץ מגיל צעיר

אין בזה טעם, וזה גורם בעיקר לעוינות. (מותר, כמובן, להשוויץ בבית לאמא...)
נקודה נוספת היא שיש הבדל בין להשוויץ ב"תכונות" שיש לך - אני חכם יותר ממך, אני יודע יותר ממך, וכו' (שזה בכלל לא משהו שהוא באמת מדיד - כל אחד יודע דברים אחרים, לחוכמה בכלל אין הגדרה ברורה, וכו') - מה שבעיקר מייצר עוינות (כי גם כשלא אומרים "אני יותר ממך" זה מה שמשתמע) - לבין לשתף חברים בהישגים שלך שמבוססים על אותן "תכונות" - זכיתי במשחק, קיבלתי מקום ראשון בתחרות רובוטים, וכו' - קודם כל פה יש סיפור מעניין שאפשר לשמוע, חוויה שבאמת רוצים לחלוק, וכו', ושנית אין פה עניין של השוואה - אלא אם השני השתתף באותה תחרות (ואז ל-א כדאי לדבר איתו על זה) אין פה עניין של השוואה ביניכם, גם לא במשתמע - אולי הוא גם יכול היה לעשות את זה אם היה מנסה - כרגע רק אתה עשית את זה, ואתה רוצה לשתף בחוויה.

 

[רזאי]

גם זה לא עובד.

הבן שלי משתתף בנבחרת התחרותית במתמטיקה של ביה"ס שלו. כולל קבוצה אחת שהוא מוביל. תאמיני לי שאף אחד לא מוכן להקשיב לחוויות שלו מהתחרויות.

 

[חייבתלהגיב]

אה, זה כי אולי זה משעמם אותם

לא כל מה שמישהו מעוניין להשוויץ בו גם מעניין את המישהו האחר. הנקודה היא שלפחות זה לא פוגע במישהו האחר או גורם לו לעוינות - במקרה הזה הוא סתם לא מקשיב או אומר שזה משעמם - אבל אין פגיעה ביחסים, ואין פגיעה במי שהשוויצו בפניו. אבל כן, ללא ספק יש דברים שפשוט לא יעניינו את רוב הילדים האחרים - מה לעשות, זה המצב. אז אם רוצים לדבר על זה עם מישהו, מדברים על זה עם אמא, והיא מתלהבת - זה מספיק... ואם זו נבחרת אפשר לדבר גם עם האחרים בנבחרת על איך היה וכו' (אלא אם הם היו לא טובים בתחרות...).