לגבי כל ראיית העולם שמוצגת בסרט
אני מסכים איתך שזה לא כל הסיפור, ז"א, הם עדיין יוצאים מהנחה שיש עולם חיצוני ועולם פנימי ודואליות של צופה ונצפה, אם הייתי צריך לבחור מודל של המציאות אז אני חושב שהמודל של אור שמוקרן ויוצר סרט הוא המודל הטוב ביותר כאשר כל העולם שאנו חווים הוא אותו אור ומה שאנחנו זה האור הזה וזה כל מה שקיים, "אור" שמשנה צורות, האמת היא קיום האור עצמו וכל המשמעויות האחרות שניתנות לצורות המשתנות באופן מתמיד הן פרשנויות שאנחנו נותנים לסיפור שהצורות יוצרות וכך נוצרת הדרמה של החיים, אבל היא לא קיימת מלבד במחשבותינו...
האור הזה הוא רק מילה אחרת למילה תודעה
לגבי מה שאמרת שרעיון האשליה הוא רק ההתחלה...
הייתי אומר שרעיון האשליה הוא גם הסוף
מה זו הארה אם לא לראות ראיה ברורה של אמת מול אשליה ?
השאלה לאיזו רמה אתה מגיע עם ראיית האשליה, השאלה אם אתה יכול גם לראות שאתה זו אשליה, כלומר מי שאתה חושב שאתה
לראות את זה זה קץ הסבל כי איך דמות דמיונית יכולה להמשיך לסבול?
אם אתה מזהה את עצמך כתודעה עצמה זהו סוף החיפוש.