מה דעתכם?

[yulilior]

מה דעתכם?

הילד בן 4.5 אין לנו איבחון מסודר של הפרעת קשב (אנחנו רווי איבחונים של עיכוב שפתי)אבל אני די בטוחה שזה זה. כשאני יושבת איתו עם חוברות עבודה , הוא שומע הכל (מטוסים, מכוניות על הכביש, כלבים נובחים) והוא מוסח מיד ומודיע לי "אמא, שמעת את הכלב?". הוא לא אוהב למלא שטחים וכשאנחנו יושבים עם חוברות צביעה , אני רואה איך המבט שלו בורח מהדף (היד עדיין זזה ואז הוא כמובן יוצא מהקוים). אין בעיה מוטורית , עשינו איבחון אצל מרפא בעיסוק. אני כל פעם מנסה למקד את המבט שלו חזרה לדף אבל הוא בורח שוב. בדפי עבודה יותר מעניינים (למצוא יוצא דופן, לחבר בין חפץ לצל שלו) הוא הרבה יותר מרוכז. צביעה כנראה משעממת מדי והבנתי שזה תסמין של קו"ר.
לאחרונה אני פשוט יושבת איתו במסדרון בבית שלנו כך שאין לו ממה להיות מוסח , אין על מה להסתכל ואי אפשר לשמוע כלום. זה עובד יפה והוא קשוב יותר אבל אני תוהה האם זה נכון לעשות כי הרי בגן או בבית ספר הוא יצטרך להתמודד עם הסחות דעת אבל אני פשוט לא יודעת איך לרכז אותו כי כאשר לצבוע ציור אחד לוקח שעה (כל 5 דקות הוא מספר לי סיפורים, שואל שאלות או מנסה לשכנע אותי לעשות פעילות אחרת) , אני מרגישה שאני מאבדת את סבלנות.

 

[אלן אחת והיחידה]

שאלה לי למה זה חשוב למלא בצבע שטחים?

לי נאמר עם הבן הבכור שהיום בן 14 כמעט שהוא לא יצירתי ,,לא אוהב לצייר SO???
למה את חושדת בהפרעת קשב?
מוסחת יכולה לנבוע מהרבה קשיים אחרים כמו רגשי למשל,
עצתי לך,,אל תמהרי לקרוא לילד "בשמו" עד שלא תעשי אבחון עם מומחה להפרעות קשב,לא נוירולוג רגיל,
גם בגן וגם בכל מקום יש הסחות דעת,וגם בבה"ס מן הסתם,
בנך צריך לדעת להשתלב בזה כמו כל ילד אחר אבל,,אולי הצביעה בכלל משעממת אותו?
בני בן 6+ עולה לא' ולא אוהב לצייר,,אבל פתאום יכול בבית על דעת עצמו לקחת דפי ציור ולצייר ציור מדהים,נכון שזה עדיין לא "לכפי" גילו אבל צובע מדהים,,ממלא שטחים ועוד אנחנו תולים את זה על המקרר,,לצייר זה חלק מתרפיה,חלק מאומנות ויצירה ויש ילדים שתוך משחק מציירים ולא למידה,
אולי עצם הלמידה,הישיבה איתו על ציור מפריעה לו,,עובדה שיש כן דברים שמענינים אותו ואז משקיע ויושב,
עם בני הבכור ישבתי על חוברות עבודה מגיל 3+ כי היה בשל,,עם הצעיר לא העזתי ולאט לאט,שלב שלב הוא התפתח יפה,פשוט ילד שונה,
יש בבית חוברת עבודה על השידה ואמרתי לו"מתי שתרצה נשב יחד ....ובאמת כשהוא רוצה וזה יכול להיות בשעה 7 בערב ואני עייפה,,אני מקדישה לו ומחזקת אותו,

לאט לאט,אגב,,תזרמי איתו גם אם תוך כדי הוא אומר משהו אחר,זה מזכיר לי שבני הצעיר בערב כשאני מקריאה לו סיפור תמיד הוא שולף משהו אחר,,או מתעכב על פרטים בסיפור ואני זורמת,,אין בריריה,גם הוא מוסח בקלות והוא מאד תזוזתי כשאני מקריאה סיפור אבל זה חלק ממנו,,למדתי את עצמי להיות סובלנית עם כל הנסיון שיש לי עם הבכור,,מסתבר שכל ילד זה להתחיל מחדש רק עם יותר ידע,

אילנה

 

[גיל מאור]

דעתינו

גיל 4 וחצי זהו גיל צעיר לבחון תפקודים קוגניטיביים של קשב מתמשך. את מתארת ילד רגיש לסביבה, ובתיאור שלך לא ניתן עדיים לכוון להפרעת קשב. הואיל ואת רואה בהאופם השוואתי תפקוד שלא מתאים בהשוואה לילדים אחרים, אני מציע לך לפנות להערכה של מרפא בעיסוק, איתה אפשר לעבוד את תפקודי ניהול ולצמצם את הקשיים, גם עם בעתיד יתברר שמדובר בהפרעת קשב, לא תפסידי מהתערבות מוקדת בקשיים כבר היום.

חשוב לעשות זאת לפני גיל 6, שתוכלי לקבל בעתיד השתתפות של הקופה בטיפולים שונים.

אין מה לבחון הפרעת קשב לפני גיל 5 באמצעות אבחון מסודר.

בהצלחה,
גיל

 

[עדו בן צבי]

שלא ימלא משטחים. שיבקש ממך שתמלאי לו או

שתעברו למשהו שיותר מעניין אותו.
לגבי הפרעת הקשב, האם התסמינים שדומים לה מופיעים רק בעת צביעת המשטחים? אם כן, אז הניחי לנושא. לכולם יש בעיות וצריך לטפל בהן רק אם הן מאימות בהפרעה תפקודית. אם נטפל בכל חיסרון שלנו, נבלה את כל חיינו במרפאות.

 

[seaking]

מצתרף לכל החברים שמעלי

 

[דוריתקליין1]

אני לא בעד מילוי שטחים סתם מגביל את הדמיון

בכל גן רגיל מבקשים מילד למלא את הדף
בתור גרפיקאית וציירת ממש מיותר
אם הילד רוצה לצייר חלק שיצייר כדמיונו
לא הייתי מתרגשת מזה
אם יהיה לו קשה בכתיבה בעתיד זה משהו אחר
אבל למלא שטחים עם כל גננת הייתי מתוכחת על זה
זה לקחת לו את הדימיון והיצירתיות לא הייתי מתעקשת על זה מיותר.