מה דעתכם

מה דעתכם

שלום לכולם אני בת 25 וחבר שלי בן 27 אנחנו יחד שנה וכמה חודשים. אנחנו לא גרים ביחד עדיין אבל חושבים לעשות זאת בעתיד אני מאוד אוהבת אותו והוא מביא הרבה שמחה וכיף לחיים שלי וכיף לי לבלות איתו הבעייה היא שיש לנו השקפות שונות על זוגיות - אני חושבת שיש דברים שכל אחד בזוגיות עושה לבד והוא חושב שעושים הרבה ביחד. בדר"כ אין לי בעייה עם הביחד ואני מאוד נהנית אבל בזמן האחרון זה מחניק לי. לדוגמא הוא חיפש מנוי לחדר כושר מזה זמן מה ולא מזמן אני חידשתי את שלי, אז הוא נעלב שלא הצעתי לו שנרשם יחד (אני מבחינתי ידעתי שזה מקום יקר ולפי ההתלבטויות שלו ידעתי שהוא לא ישלם כזה סכום) הוא הרבה פעמים נעלב ממני על דברים כאלה. ואם לדוגמא אני רוצה לצאת עם חברות שלי והוא עם חברים שלו הוא לא רוצה שנתפצל הוא מעדיף לוותר לי ולבוא איתי או שאני אבוא איתו והוא יבוא איתי פעם אחרת. אני מאוד אוהבת שאנחנו ביחד עם חבים אבל זה בסדר גם לבוא בנפרד לפעמים.. לפני יומיים היה לנו ריב בו הוא אמר שהוא מרגיש שהוא מקריב הרבה יותר ממני ואני לא מתנהגת כמוהו. אני פשוט חושבת שזה לא הוגן שהוא מציב כזה רף גבוה של ציםפיות ומתאכזב שאני לא רוצה לעמוד בו ואח"כ נעלב זה כבר ממש נמאס ומתיש אותי שהוא כל הזמן נעלב ממני על דברים כאלה - לפי דעתי מכון כושר זה לא כ"כ חשוב שנעשה יחד - אז מה יקרה אם נהיה לחוד? הוא מבחינתו אומר שאני ממשיכה בחיים שלי מתוך נוחיות ולא עושה הרבה ויתורים כמוהו כדי שנהיה ביחד אני רוצה רק לציין שמבחינת ההרגשה שלי אני משקיעה במערכת יחסים המון אני סטודנטית ועובדת ואני באמת איתו כל זמן פנוי שיש לי ,אני עושה בשבילו דברים קונה לו דברים קטנים כשאני חושבת עליו ואני רואה את עצמי כבנאדם מאוד חם מפרגן ונותן אהבה ואני באמת באמת אוהבת אותו הוא בחור מקסים עם לב טוב והון רצון לתת האם מישהו פה נתקל במצב הזה? ויכול לייעץ לי איך אני ממשיכה?
 

seeyou

New member
"כיף לי לבלות איתו"../images/Emo178.gif

גם בלי להיות פילוסוף או יועץ אפשר להבין אותך הפרשנות שלך ל"זוגיות" היא שונה מה"מקובל". ברור שמבחינה "טכנית" לכול אחד יש תאום עם אדם אחר בנושים שונים יש חברים לבילוי יש חברים לטיולים יש חברים לדיבורים ויש אחרים לזיונים זה אמור להיות מצב האידאלי. כאשר מחליטים להכנס למערכת יחסים - "זוגיות" אז משתדלים להתאים את עצמינו למציאות . ייתכן שאת עדיין (כמו עוד עשרות אלף אחרים-אחרות) לא בשלה לזוגיות . לא הייתי ממהר לעבור למגורים משותפים-למרות שמבחינה מסיימת ישפר את החיים. "אני חושבת שיש דברים שכל אחד בזוגיות עושה לבד והוא חושב שעושים הרבה ביחד." לדעתי-הוא צודק. יוסי נ.ב זה באמת לא חשוב מי הצודק-את לא תוכלי לשנות את הטבע שלך.
 

לנושנוש

New member
כן, מזן הביחדניק והמקריבניק.

אני אישית לא אוהבת דיבורים של הקרבה בקשר. אפשר לשבת ולדבר על איזה דברים נוספים אתם יכולים לעשות ביחד. זה שוני בהשקפה וגם ההשקפה שלך מתאימה לזוגיות. זוגיות שבה חוזק שלה לא נימדד לפי זה שעושים הכל ביחד. מצד שני אם זה החבר שלך, אז בידקי באיזה מצבים את יכולה "לוותר" לו ולהצטרף לבילויים שלו. תשאלי על יותר דברים אם הוא רוצה גם, ביחד וכו'. מצדו הוא יצטרך לגלות התחשבות גם ולהבין שאת יותר עצמעית ולא זקוקה לעשות הכל יחדיו ושזה נורמאלי לגמרה(!) ולא, העמדה שלו היא לא עמדה זוגית אולטימטיבית. אם הוא מרגיש שהוא מקריב המון שיפחית ויעשה מה שטוב לו. אם הוא מקריב ביגלל שהוא שלא רוצה לעשות שום דבר לבדו(בלעדיך) אז זוהי הקרבה בשבילו. השורה התחתונה שדרכו היא לא הדרך האולטימטיבית ותצטרכו להתפשר ולימצוא דרך באמצע.
 

Master Stav

New member
תיקשורת ....

לכו למקום שאתם אוהבים .... חוף הים, המיטה או סתם מקום בו תוכלו לנתק את הנידים ולדבר .... בזוגיות אין הקרבה ....אני באופן כללי לא מחבב את המילה הזו מתוך היותה חלק מתהלךיך בו מעורב/ת קורבן וכאשר יש קורבן יש ניצול .... כך ש....זוגיות כן עושם הרבה דברים יחד זוגיות עושים גם דברים לחוד בואי נאמר שאני יכול להבין את השיקול שלך לגבי חדר הכושר מצד שני אני יכול להבין אותו מאחר ויחד יותר כיף להתאמן עבור לגור יחד לפני שתלבנו את הדרך בה אתם הולכים משול בעיני לקפוץ לבריכה מבלי לבדוק אם מילאו אותה מים .... תיקשורת ...זוגיות היא קודם כול תקשורת ... שיהיה בהצלחה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הקרבה - לא בבית ספרנו

המצב שאת מתארת הוא ממש לא נדיר. הגישה שלו יש בה מידה מסוימת של תלותיות. יש אפשרות לפתור את זה מן היסוד, ויש אפשרות למסמס את הבעיה. אני נגד מיסמוס הבעיה הכל מיני טריקים קטנים, כי אז היא רק תלך ותתעצם אם ממש תגורו יחד. את צריכה לברר לעצמך שהעסק לא הולך לצאת מכלל שליטה. אני מציע לנסות להגיע להסכמים מאוד מאוד ברורים מה כן עושים ומה לא עושים, ותוודאי שההסכם יהיה מאוד מקוב על שניכם. באם לא הגעתם לכזה הסכם - צריך לדעת שמסוכן מאוד למסד את הקשר! מריוס
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אם היא נחנקת, מישהו חונק אותה...

נכון שזה שהוא חושב ש"הוא חושב שעושים הרבה ביחד" זה עדיין לא תלותי. אבל כשהיא כותבת "בזמן האחרון זה מחניק לי", אז יש להניח שהוא קצת חונק אותה... למה הוא עושה זאת? למה היא בלחץ לוותר על הלבד שלה? היא כותבת: "הוא הרבה פעמים נעלב ממני על דברים כאלה". זאת אומרת שיש שם משהו פגיע, שאם היא לא איתו, אז זה פוגע בו. "הוא מרגיש שהוא מקריב" - למה צריך להקריב? מן הסתם, נותנים כדי לקבל. בקיצור המון לחץ כדי לקבל תשומת לב. לא סתם בקשה - אלא לחץ, ברמה של "מחניק לי". אדם שהוא לא קצת תלותי היה מקבל את זה, אולי עושה הסכמים, אבל לא היה מפעיל כזה לחץ. שימי לב שהבחורה לא אדישה או מנוכרת, לפחות לפי דבריה: "אני משקיעה במערכת יחסים המון אני סטודנטית ועובדת ואני באמת איתו כל זמן פנוי שיש לי ,אני עושה בשבילו דברים קונה לו דברים קטנים כשאני חושבת עליו ואני רואה את עצמי כבנאדם מאוד חם מפרגן ונותן אהבה ואני באמת באמת אוהבת אותו" לא כתבתי שהוא מאוד תלותי, אלא שהוא תלותי במידה מסוימת. ואם את כבר שואלת, אם זה מה שיש אחרי כמה חודשים כשעוד לא גרים יחד, זה יצוץ עוד יותר בהמשך. כמובן שאני יכול לטעות. אבל כך אני קורא את הסיפור.
 

I C E M A N 7

New member
"הוא מרגיש שהוא מקריב"

תחושת ההקרבה נוצרת כאשר הפשרה אינה מתוגמלת כראוי. גם הם יגיעו להסכם שכלתני משביע רצון לשניהם, זה יהיה רק נכון לעכשיו, בהתאם ל"מאזן" הקיים ביניהם כרגע. ההסכם כנראה שלא יעמוד במבחן הזמן וההתנגשויות בין השכלתנות שלה והרגשנות שלו יהיו בלתי נמנעות. הקשר שלהם ידרוש השקעה גדולה ומתמדת מצד שניהם. ברגע שצד אחד "יתעייף" ויאבד את הנכונות להשקיע, הוא יהפוך למקריב ואז הסוף יהיה עניין של זמן. הסיכויים לא לטובתם אבל שיהיה בהצלחה.
 

I C E M A N 7

New member
השילוב הקלאסי של אדמה ומים

קשר מפרה ומפריח שממות, אבל בסופו של דבר מסתכם בבוץ.
 

karmma

New member
אם כל דבר אתם עושים בנפרד...

...אז לסקס שנשאר ביחד קוראים סטוץ
 

BlackUnicorn

New member
אתם צריכים לשבת ביחד וללבן את העניינים.

בדוגמת חדר הכושר - מה שמפריע לו ללא שום ספק (לדעתי, כמובן) זה לא אם תתאמנו ביחד או לא, זה עצם העובדה שלא טרחת ליידע אותו או להתייעץ איתו, וכאן אני חייבת להסכים איתו. את נמצאת בגישת ה-"ביחד אבל לחוד", והוא בגישת ה"ביחד - עד הסוף". אני אכן תומכת בגישתו, אני חושבת שזה לא קשור לתלותיות אלא להבנה מסוימת שכשנמצאים בזוגיות נמצאים ביחד עם עוד אדם, חשוב לשמור על רמה מסוימת של שיתופיות, תקשורת טובה וכו', וברגע שכל אחד חושב קודם כל על עצמו (במידה מסוימת זה טוב, אבל כשזה מוחלט זה רע) ורק אח"כ על הזוגיות ועל הטוב של השניים - זה כבר בעייתי. עם זאת, יכול להיות שהוא גם יבין את הצד שלך ויבין שאת צריכה את הספייס שלך. אבל אתם צריכים לדבר ביחד ולהגיע לעמק השווה, ואם לא - לשקול אפילו פרידה. מנגד, אולי מגורים יחד יגרמו לכם להגיע לעמק השווה מכורח המציאות. רק מעניין אותי לדעת - האם גם בזוגיות קודמת, בהנחה והייתה, היית בגישה הזו? של חוסר שיתופיות? ביחד אבל לחוד? האם את חושבת שבהנחה ותעברו לגור ביחד, והוא יחליט לקנות לדוגמא כל מיני דברים לביתכם מבלי להתייעץ עימך או לשתף אותך, זה יהיה בסדר? אז נכון, כעת אתם לא גרים ביחד, אבל כשגרים יחד זה כבר די הכרחי. כמובן שיש דברים שכל אחד צריך לעשות למען עצמו - מותר לצאת לבד, מותר שיהיו תחביבים אישיים וכו', אבל קודם כל, בעיניי, צריך לקדם את הזוגיות.
 
זוגיות

קודם כל אני מודה לכם על התגובות ןעל ההתייחסות שלכם לנושא שהעליתי לשאלך - אני חושבת שכאשר מגיעים ללגור ביחד אז בהחלט מתייעצים ועושים דברים עם שיתופיות לכל מה שנוגע לבית אני גם הרבה פעמים מתייעצת איתו על נושאים שקשורים לחיים שלי כי אני מאוד מכבדת את הדעה שלו ומעריכה אותו בתור בנאדם בזוגיות הקודמת שלי לא נתקלתי בסיטואציה כזו שבן זוגי אמר לי "למה את לא משתפת אותי?" אולי הוא פחות היה צריך את זה אני בהחלט מתכננת לדבר איתו על הנושא כששנינו רגועים ואף אחד לא נעלב - אני מאוד מקווה שהוא יבין אותי שאני מאוד אוהבת אותו אבל בסך הכל מה שאני צריכה זה ספייס - כי תמיד שהוא נפגע ממני אני מרגישה שעשיתי משהו רע ובאמת שאני לא מחפשת לפגוע בו אלא להיפך - אני רוצה שנמשיך יחד בכיף בהרמוניה ושבאמת נתרכז בדברים הטובים (אני יודעת שזה נשמע תמים...) מקווה שזה אפשרי ושאני לא משלה את עצמי
 

BlackUnicorn

New member
לדעתי זה דווקא אפשרי.

דווקא בגלל שאת אומרת שאת מבינה את רעיון השיתופיות כשגרים יחד, אני חושבת שתסתדרו בעתיד. הוא בעצם אומר לך - אני עכשיו מוכן לגור ביחד, ובינתיים אני מתנהג איתך כבת הזוג שלי לכל דבר ועניין, גם אם אנחנו לא גרים יחד. את לעומת זאת, עדיין לא שם כנראה, וזו הבעיה העיקרית. בקיצור, דברו בכיף וברגוע, כמה שיותר פתוח. תקשורת זה הבסיס להכל - אם יש לכם את זה אני בטוחה שיהיה בסדר.
 
למעלה