מה דעתכם?

Elishabb

New member
בני - גם כאן

הצלחת להפיק דבר חדש, שבקריאה ראשונה לא חשבתי עליו. אלישע אגב - יש לך רקע של תלמיד ישיבה? יכולת הפילפול (במובן החיובי) שלך והוצאת דברים מתוך דברים היא מעולה.
 
היי אלישע ואלה קיצור תולדות../images/Emo140.gif

אלישע ואלה קיצור תולדות "הדת" שלי: בגיל 8 ימים היה לי מפגש ראשון עם הדת ( היתי מציין שהוא היה "טראומטי" למדי. אני זוכר שאמרתי לעצמי מפרשות ובקול : שמע "בני" עם זה מה שהדת עושה לך בגיל 8 ימים - לך תדע מה יהיה ההמשך... אל תתקרב לזה ... שמח בחלקך - תרתי משמע. לאחר מכן התגיסתי שרתתי למעלה מ- 20 שנה בצבא - והיתי באין סוף "ישיבות" בהם ישבתי כמו תלמיד... ( בהקשר לתלמיד ישיבה ) את התואר הראשון עשיתי בבר אילן ( שם יש קורסי יהדות חובה - "פר" אהבתי למדנו חז"ל , חוג מוביל היה "כלכלה" -אך נעדרתי מרוב ההרצאות,- אך בחז"ל הקפדתי להיות נוכח ) בתואר השני (מנהל עסקים ) כבר עשיתי בבן גוריון - ולא היה לו כל קשר לדת באופן ישיר אבל שם לומדים איך מנהלים "כסף" - אז בכל זאת מצאתי (גם כאן ) איזה שהוא קשר לדת .... טוב - נמאס לי מהישיבות שבצבא החלטתי שאני הולך להיות מנהל בי"ס או "יותר עדיף" מורה - שם אין לך כלום על הראש, רק אתה ותלמידיך "אחד על אחד" ומה אתה חושב גיליתי ????. וואלק כמה ישיבות עוד עוד עוד .... ( כבר מתגעגע לצבא ) אז לסיכום אפשר לומר במובנים מבסוימים שכן - אני "תלמיד ישיבה ...."
 

חני ב

New member
כן, בבי"ס שלי יש כמה מורות

שעורכות ביקורים. חברה שלי החליטה השנה לערוך ביקורים אבל לא אצל כולם, אלא אצל מס´ ילדים שחשוב לה לראות כיצד נראה חדרם, לעזור להם בסידור הילקוט. לא נעים לי לומר, אך היא ביקרה יותר אצל הברדקיסטים, אלה שהוריהם צריכים גם שהמורה "תעשה" להם סדר בבית ובחיים שלהם.
 
גם אני ערכתי בעבר הרחוק ביקורי בית

אצל כל ילדי הכיתה. בשנים הראשונות שלי בהוראה, נהגתי לבקר את הילדים בביתם עוד בחופשה הגדולה, לפני תחילת הלימודים. זה היה המפגש הראשון שלהם איתי ושלי איתם... אחרי שביקורי הבית שלי הפכו למסע לפיטום.. כל אחד התעקש שרק אטעם מהעוגה, שרק אוכל מהג´חנון שהוכן במיוחד.. מהקוסקוס...וכו´...כינסתי את ההורים והסברתי לכולם שמלבד כוס שתייה... לא אקח ובבקשה לא להיעלב.. לך תגיד את זה לאנשים האוהבים לארח ורואים בזה חובה. האמת שגם הבנתי שיש הורים המסדרים את הבית לכבודי.. פעם הילד ליד אמו.. שלא תחשבי שככה הבית שלי תמיד... היו הורים שישבו וספרו את כל קורות חייהם, אלבומים וכו´... היה סופר סופר סופר מעניין.. אבל ארוך ומייגע וכל משפחה כזו אומנם אחת אבל יש לי עוד ....... המחכים לביקורי בית והיו משפחות שהשיחה לא זרמה, שאחרי חמש דקות התפללתי שזה יסתיים מסיבות אלה וגם מאחר ועברתי לבית ספר שלא היה נהוג בו לערוך ביקורי בית וכשרק העלאתי את הרעיון כמעט סקלו אותי הפסקתי . אחרי שקראתי מה שבני כתב בעבר בזכות הביקורים ואחרי ששמעתי היום את הטייס... חשבתי אולי ויתרתי מהר מדי וזו הסיבה שהעלאתי כאן את השאלה. אני לא בעד הדרך בה נוקטת החברה של חני , ביקור רק בבתים מסויימים , בעיקר אצל אלה שזקוקים לנו נו נו.... אם כבר. אז אצל כולם. מה דעתכם?
 

psa

New member
בראשית דרכי כמורה ,לפני..כ-. גם אני

ערכתי ביקור בית אצל כל תלמידיי (לעיתים 39 תלמידים). חשתי שאני לא יכולה "לקפח" אף אחד. הילדים ציפו לזה. התחלתי עם הילדים הבעייתיים יותר. בשנים האחרונות הבקורים התמתנו. (לעיתים קרובות אני חשה שאני צריכה לערוך בקורי בית בביתי הפרטי....,השתלמויות ויציאות לפחות 3 פעמים בשבוע...) ביקורי בית זה מעשה מבורך . אך דורש משני הצדדים הרבה מאוד. חיה , את ציינת את זה , כל ההכנות מצד ההורים , יש הורים שעובדים יותר מ-8 שעות ביום וכו´. מצד שני, הדרישות מהמערכת לאחרונה , לפחות אצלנו , מונעים להתפנות לאותם הביקורים. מצאתי דרך אחרת (סליחה ,שזה לא קשור ישירות לנושא ביקורי בית. אך קשור על שמירת קשר מעבר לשעות הלימוד...) אני מתכתבת עם תלמידיי דרך הדוא"ל.נכון , שזה לא אותו דבר אבל... עם אלה שאין להם אינטרנט-יש תיבת מכתבים בכיתה ותלמידיי רשאים לכתוב לי כל העולה בדעתם . כמובן שאני משיבה לכל מכתב באופן אישי.פותחים את התיבה ביום שישי לפני שהולכים הביתה. כל הדברים האלה דורשים זמן אך ההרגשה היא כיפית לשני הצדדים.
 

nivsh

New member
ביקורי בית - משהו אחר

בתחילת דרכי בהוראה היתה חובה לבקר בכל בתי הילדים עד חנוכה וגם אצלי חגיגת ה"אירוח היתה מוגזמת ו- 40 ילדים.... יום אחד הבת שלי, שנשארה עם ביביסיטר שאלה אותי בכעס " מתי תעשי גם אצלינו ביקור בית?,
 
מידע ללא יעוד - הוא -רכילות...

סיסמא אותה אני נוהג להזכיר לעמיתי גם בעת הישיבות הפדגוגיות... והיות ואיני רומז כאן, שהנני "חושד בכשרים" -אציין רק עובדה הידועה לכל שהטבע האנושי הוא להמשך "לפיקנטריה"... אני נוהג להזכיר ולתזכר (גם באותו המעמד) ש: זה מאוד נחמד שהאמא נראת "פצצה", והאבא "חתיך עולמי" - אך במה זה מקדם את הילד ? שוב באותה האנלוגיה - גם ל"ביקור הבית" יש יעוד ! והוא ללמוד על סביבתו הטבעית של הילד, בהקשר ישיר לביה"ס כלומר: להבין, ללמוד ולבחון דרכים שיסיעו לו ויקדמו אותו בתחומים בהם התעורר החשש/חשד שלקורות אותו בבית יש קשר והשפעה ישירה על התנהגותו בביה"ס( לאו דווקא מהיבט המשמעת. יכול להיות גם שינוי בקשב וריכוז, עיפות, איבוד ענין בלמידה, בחברים דכאון וכו´ ). אם ביקור הבית אינו מתוך הצורך הנ"ל ובא למלא אחר יעוד זה - הרי שהוא בבחינת "רכילות"... כך אני סבור...
 

amr riki

New member
ביקורי בית

היי חיה , בשנים האחרונות אני לא מחנכת כיתה , אלא מורה מקצועית . בשל פרוייקט לימודי אחה"צ לילדי כיתות ו במתמטיקה אותו ריכזתי בביה"ס ערכתי ביקורי בית אצל התלמידים שהשתתפו בפרוייקט . מה שלמדתי בביקורים אלה על כל תלמיד ותלמיד כפרו על השעות "שנגזלו" ממני.הכרתי פן אחר של הילדים , פן שלא בא לידי ביטוי בכיתה . הילדים שמחו להראות לי את החדר שלהם , את האוספים שלהם , להשמיע לי מוסיקה שהם אוהבים ....... בכיתה ספרתי על ............ ומה למדתי עליו בביקור . על כל ילד מצאתי משהו מעניין לספר . ברור שהביקור תרם לקשרים טובים יותר עם הילדים . הרגישו יותר קרובים ופתוחים . גם אצלנו בביה"ס יש מורות שעורכות ביקורי בית וכאלה שלא . לא יודעת אם יש הוראה מלמעלה לקיים ביקורי בית . אני חושבת שאם את הביקור המורה מייחדת לשהייה עם הילד (לשחק איתו , לקרוא איתו ספר שהוא אוהב , לשמוע איתו מוסיקה שהוא אוהב ...)הרי הוא ביקור מבורך . כדי לספר להורים על התנהגות התלמיד , שתזמין אותם לביה"ס .. שבת שלום ריקי
 
הפעם מהזוית של אמא

בקשר לביקורי בית. ביתי נמצאת בבית ספר מזה שלוש שנים (כיתה גׂ) ומאז, כל מורה הבטיחה, אבל אף אחת עדיין לא קיימה, ובכיתה שלה יש רק 25 תלמידים בממוצע, כך שאפשר להסתדר. היא ציפתה וחיכתה ומי לא בא ?? בכל אופן, אני יכולה לוותר על זה, אבל פגשתי מורות שפעם בחודש כותבות מכתב להורים, מספרות על מה למדו, איזה תכנים, דברים או פרוייקטים מיוחדים שהיו, וזה לדעתי חשוב מאוד. קשה מאוד לצאת לביקורים, אבל בהחלט אפשר ורצוי לשמור על קשר באמצעות המכתבים האלו. אז, קחו לכם טיפ, אפשר לשמור על קשר ועדכון עם ההורים, ואני בטוחה שהם ישמחו מאוד. שבת שלום אסנת
 
אכן יופי של רעיון

התנסתי גם בזה.. היו שנים שכל חודש הילדים היו מקבלים מכתב על מה שקרה בכיתה בחודש האחרון, ברכות ליום הולדת, אחים שנולדו או לעיתים גם חווינו פרידה (מוות) מסב/תא וגם זה צויין... אבל, האמת, כשכל דבר שנעשה חייב להיעשות גם אצל המורות המקבילות.. כל הדברים היפים האלה נופלים. כי די שאחת לא תסכים והרעיון נגנז. היו גם מחברות קשר ביני לבין הילדים , הם היו כותבים לי ואני הייתי עונה להם.. אבל לדאבוני לא התמדתי בזה. הרעיון של הדואל מוצא חן בעיני, וכנראה איישם אותו בשנה"ל הבאה.
 

חני ב

New member
חיה, יש אצלנו מס´ מורות

שהתחילו השנה עם דוא"ל ואני יודעת שזה הולך להן נפלא. חשבתי גם אני שבשנה"ל תשס"ד, כשאחזור משבתון, גם אעשה זאת. אני לא מסכימה איתך שכל דבר צריך להעשות יחד עם המקבילות שלי. להיפך. צריך ליידע אחת את השנייה אך אני דוקא אוהבת שאין אותם הדברים. לפעמים זה נראה כחיקוי. יש לי שכבה בבי"ס שהמחנכות עושות הכל יחד. לי זה מפריע, במיוחד שיש להן תאומים. לעשות הכל יחד אך עם שינויים - זה בסדר. לכל מורה מתאימים דברים אחרים, צריך גם לראות את הייחודיות של כל אחת.
 
חני, הבהרה

לא אמרתי שמרצוני כל דבר צריך לעשות עם המקבילות. אצלנו בביה"ס המנהלת דורשת שכך יהיה. שנה אחת הסכימה שרק אני וכיתתי (המקבילות התנגדו) נערוך "יציאת מצריים" שכללה פעילות מקסימה ובסופה לינה משותפת בביה"ס. כשרציתי לחזור על הפעילות עם המחזור האחרון שלי... נאמר במפורש או שלוש הכיתות או אף אחת לא. וחבל. מצד אחד אני מבינה אותה, כולם עושים אותו דבר, יותר שקט אבל קשה לי מאוד עם זה. כיתה אחת יצאה לצילום פרסומת כי אחת ההורים בכיתה עובדת במשרד פרסום והיו צריכים ילדים.. לקחה את כל הכיתה של בנה. אני יודעת שהורים אחרים התלוננו אצל המנהלת.. למה רק הם.... יש הרבה מאוד דברים שהייתי עושה בעבר (לדוגמא, מפגש עם ההורים אחת לחודש לדיון בסוגיות חינוכיות משותפות, הכנת משחקים לכיתה ולבית..) וכעת אני לא יכולה לבצע. אני מניחה שיש גם הרבה דברים שהמקבילות הנהדרות שלי היו רוצות לבצע ואינן יכולות כי צריך שלוש כיתות .. אני תומכת בדעתך, שיש מקום לייחודיות של כל אחת כמו שאנו מתייחסים לייחודיות של כל ילד. אבל כנראה שלמערכת יש צרכים אחרים שייחודיות לא כל כך מתאימה להם.
 

nivsh

New member
כאמא - וכמורה...

ביקורי בית הם חשובים, אך מאד קשה לבצע - אני איני אוהבת ביקורי בית רק לחלק מילדי הכתה. פתקים - מתברר שההורים לא תמיד מקבלים את הפתקים, והעלונים שאנחנו שולחים להם, כי לא את כולם זה מעניין - לצערי. אפילו פתקים המחייבים חתימה לוקח זמן רב עד שמצליחים לאסוף . הפתרון שלי האינטרנט שבו דיווח תקופתי... ואז הורה שרוצה יכנס ויצפה זה לא מתקמט, לא הולך לאיבוד...... באתר של הכתה שלי יש לוח מודעות המדווח על ארועים הקרובים, לשנה הבאה אקח את הצעתך ... והתלמידים יכתבו דיווח תקופתי - מה דעתך??
 
אינטרנט - לא לכולם

אתן לך דוגמא למשל, בשכונה בה אני גרה, רק לכ-30% מהתלמידים יש מחשב בבית, ומיעטו מחובר לאינטרנט.(תוצאות סקר שנערך בבית הספר) בבי"ס שבו אני מלמדת, לכ-85% מהתלמידים יש מחשב בבית, ולפחות ל-60% מהם יש אינטרנט. (תוצאות סקר שערכתי) כך שלא תמיד הרעיון הזה מתאים. אבל מכתבים תקופתיים - הכי טוב. למרות שאני מורה ,ואני יודעת בדיוק מה הבת שלי לומדת, ומה קורה בבית ספר, חשוב לי שיהיה קשר בית הבית לבית הספר, ולא תמיד קשר שהוא שלילי כאשר המורה כותבת משהו במחברת קשר על התנהגות, או לחילופין קשר להודעות שונות. המכתב להורים הרבה יותר זול מטלפון, יותר קל מהודעות במחברת קשר. ההורים מעריכם את זה מאוד, והיחס שלהם למורה משתנה בעקבות זה.(בדוק). קשר קבוע, מתמיד, מעניק איכות נוספת ללימודים, הבנה שיש המשכיות גם אצל ההורים, חשוב ומבורך. אסנת
 
שיהיה ברור

כשהתכוונתי קשר שלילי לא התכוונתי לביתי, היא שתהיה לי בריאה, מביאה לי נחת ושמחה בכל הקשור אליה..
 

nivsh

New member
אצלי בכתה יש רק 4 ילדים ללא אינטרנט

אך יש להם מקום בו הם יכולים לצפות ... והם מוזמנים לשכניהם ילדי הכתה לצפות באתר
 

sheer 4

New member
גם אצלי...רק לאחת אין.

הרעיון של ביקורי בית נהדר...אך לצערי קשה מאוד. אני מקפידה אחת לחודש ואפילו פחות לכתוב להורים מכתב דשן. במכתב אני מפרטת מה היה ומה יהיה...תחושות.... הפידבקים מאוד חיוביים ותומכים. אני מקפידה גם להתקשר להורים לעיתים קרובות.ומעודדת אותם להתקשר. ביצועית... הביקורים קשים עלי.
 

מ א ש ה

New member
ביקורי בית ועידן האינטרנט

כמורה, בתחילת דרכי, קיימתי ביקורי בית אצל כל תלמידי ולא פסחתי על תלמיד. הביקורים העמיקו את הקשר שלי לתלמידי ולהורי התלמידים. לשעה קצרה הייתי כולי של התלמיד ומשפחתו. בלי שום ספק הדבר תרם לאכות הקשר עם תלמידי הכתה. מה שתרם יותר מכל היה שהילד הרגיש שאת שלו ולו לרגע. חברה שלי נתקלה בקשיים בתחילת עבודתה בבית הספר. הצעתי לה לקיים ביקורי בית והרבה בעיות משמעת נפתרו בדרך זו. כמה פעמים אנחנו פנויים להאזין לתלמידינו? לשמוע מה מציק? לתת תמיכה בעת הצורך? היום בעידן האינטרנט ניתן אכן, כפי שכבר צויין, לפתוח פינה באתר הבית ספרי - כתתי להודעות על מה שקורה בכתה, תכניות אירועים מיוחדים, חומר לימודי וכד´. גם לדואל יש מקום חשוב. במשימות מקוונות ניתן לאפשר לילדים לשלוח את המשימות שלהם הישר לדואל של המורה, שתתיחס, תעיר הערות והארות ותחזיר לתלמיד. הילדים מאד אוהבים לפתוח קובץ משימה ולגלות בפנים התייחסות של המורה. הילד יכול גם להפנות למורתו דואלים בהם יספר על בעיות וקשיים. דרך מאד טובה, בתנאי שיש לך את הזמן המתאים היא להתחבר עם ילדי הכתה באמצעות המסנג´ר. המסנג´ר הוא תוכנה למסרים מידיים, מעין צ´אט פרטי, שניתן באמצעותו לשוחח שיחות נפש עם תלמיד, לקיים שיחת ועידה ועוד אופציות. כיצד להתקין את המסנג´ר - דף הסבר בכתובת: http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/mashatp/ מורה יכולה לקבוע עם התלמידים שעת קשר ולאפשר לתלמידים להתחבר אליה.
 
למעלה