טוב שאמא שלי לא קוראת פה
כי אני מבינה אותם לחלוטין. וזה מצב מאוד מתסכל כי מבחינה תרבותית אני מאוד אוהבת את המקום הזה עליו אנו החיים, אבל אם אני רוצה לגדל את הילדים שלי ככה שלא יהיו בור ועם הארץ ברברים שיגידו לי מתוך אהבה "למה מה קרה?!" "למה מי מת?!" ובגיל 9 ישימו עגילים על האוזן וישאלו את כל העולם מה זה 69 (אני לא המצאתי כלום - זה הופיע באחת הפורומים בשער של תפוז). אני לא יכולה לגדל אותם כאן. מצד שני, אף אחד לא מבטיח לי שבארה"ב יהיה יותר טוב. מצד שלישי, אני רוצה לגור בזכרון יעקב בעתיד. מצד רביעי, אני רוצה שידעו אנגלית כמו שצריך. מצד חמישי, אני רוצה שידעו עברית כמו שצריך. מצד שישי, אני רוצה שיהיו מתורבתים. מצד שביעי, מערכת החינוך פה בארץ היא על הפנים. מצד שמיני, אני רוצה להשאר ליד אמאבא. מצד תשיעי, אבא כבר בארה"ב. מצד עשירי... אוי יוקאס, תשתקי כבר! אוקצור, החיים קשים. במיוחד כשיש לך אופציה ריאלית (יש אזרחות אמריקאית כן, אני לא מדברת באוויר) לשינוי אבל זה לא מובן מאליו.