מה דעתכם

JuStMe 20

New member
מה דעתכם../images/Emo35.gif

שלום, זאת פעם ראשונה שאני פה, אבל חיפשתי אתכם במיוחד... רציתי לשמוע מה דעתכם... אז בקיצור, אני לרוב מצטיירת כמו "הסיוט" של כל אח ואחות, האחות הבכורה המושלמת, החכמה, המצטיינת, הצודקת וכו.. כן, אותו תסריט ישן..
אנחנו משפחה מקסימה - תודה לאל ואין לנו בכללי בעיות כלשהן... אני סטודנטית לרפואה, מצטיינת, ודי משקיענית, ויש לי שני אחים מתבגרים (16 ו14 לצורך העניין). שנאלצים לספוג דברים כמו "תסתכלו איך האחות שלכם הצליחה..", "הלוואי ותגיעו להישגים האלה.." וכיוצא בזה. דברים שנאמרים כמובן במטרה לעודד, מפי ההורים וקרובי משפחה. אבל, אני מרגישה שזה יותר מזיק מאשר עוזר.. במקום לדרבן את האחים שלי להשקיע יותר זה גורם להם לתחושות של "פחות טובים" וכו.. והם מתרחקים עוד יותר ממני, ומההשקעה. אני מנסה להתקרב אליהם, לדבר, סתם להשתעשע ולצחוק יחד איתם, והכל טוב ויפה, אבל איכשהוא זה תמיד חוזר לעניין הזה. זה מאוד מתסכל אותי, וזה די כואב. לפעמים אני מצטערת בכלל שאני "כזאת מצליחנית", ואני די אבודת עצות באיך לשנות את המצב..
ביקשתי כבר מההורים שלי שלא ישוו אותם אליי,ושלא יגידו להם יותר ש "תהיו כמוה".. אבל זה לא הכי עזר. זה הופך לעניין מחנאות, ההצלחה שלי מול המאמצים שלהם. ואני מבינה אותם.. הציפיות הן אסטרונומיות, וגמני סובלת מזה, אבל אצלם זה עוד יותר מוחשי, כי יש להם אותי בתור דוגמה.. אני לא רוצה להיות "הסיוט" הזה, אני אוהבת את האחים שלי נורא והייתי נותנת הכל - כולל את ההצלחות שלי - רק בכדי לזכות בהם... בבקשה, תעזרו לי.. איך אתם לו הייתם במקומם היתם רוצים שיתיייחסו אליכם? מה להגיד? מה לא להגיד? ובכלל איך אני שוברת את התדמית הזאת? ומה אני יכולה לעשות בכדי לשנות את זה!!! מחכה לתגובות...
 
אוי זה קשה

הן מצידך והן מצידם. אני חייבת להודות שבתחילה בפעם הראשונה שקראתי קצת כעסתי עלייך, על זה שאת אומרת שלך זה סיוט כי לאחייך זה בטח פי אלף, בפעם השניה הבנתי את מה שאת אומרת, את זה שלהיות האח המושלם זאת עבודה קשה ומכבידה שלרוב מניחה אותך במקום שלא רצית להגיע אליו. אם כבר דיברת עם ההורים שלך וזה לא עזר הייתי ממליצה לעשות צעד אחר, קצת קיצוני ומוזר אבל יכול להשתלם בגדול. אני מניחה שלמרות שאת סטודנטית לרפואה מצטיינת, עדיין יש לך מגרעות, אף אחד מאיתנו לא מושלם, וכנראה שגם לך היו כשלונות (לא בהכרח בלימודים) וסביר להניח שגם את נפלת כמה פעמים אבל הצלחת לקום קחי את הדברים "הרעים" האלה ותחשפי אותם בפני אחייך, תני להם את ההרגשה שגם לך היו קשיים, שגם את לא מושלמת כמו שהוצגת לא באשמתך. אם ההורים שלך או אחיך יציגו אותך כמושלמת תחזירי להם במשהו אחר שאת לא טובה בו, אם זה משהו שאחיך כן טוב בו זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי. זה יכול להיות כל דבר מ"אבל אני לא יודעת לצייר יפה כמו...." או " אני לא טובה במתמטיקה כמו..." וכדומה.. מקווה שזה יעזור תספרי מה קורה עם זה.. ובהצלחה בלימודים, מגיע לך מה שהגעת אליו.
 

WolfandMan

New member
../images/Emo8.gif

שלום. משאני מציע לך לעשוצ זה דבר פשוט. את צריכה עוד הפעם לידבר אם ההורים ולהגיד להם שזה שהם אומרים שאחים שלך צריכים לכחת דוגמה מימך זה פוגע בך קשות ושזה לא צריך להיות כך! הם צריחים להיות את החיים שלהם ולא שלך או כמוך. ואז לידבר איתם ולהגיד שאת רוצה להיות איתם בכאף לחיות חופשי במוהם ושאת רוצה שהם יאזרו לך בזה. זה צריך להצליך. בהצלחה!!!!
 

oOMissingOo

New member
אני בספק אם זה יצליח.

זה דבר מתנשא לגמרי להגיד. אם אחותי הייתה אומרת לי דבר כזה הייתי מעיפה לה סטירה.
 

SIRI41

New member
תשמעי מה יש לי להגיד בענין

את כתבת דבר שלאף אחד אין מושג איך זה פוגע בגיל מאוחר באותם ילדים, הכל יהיה מופנם עד גיל מאוחר, בינתיים הם יחוו את הכאב של ההשוואה, ילמדו ויהיו אשר יהיו ויתחתנו ויביאו ילדים לעולם וינהגו כך בהם או שלא אין לי מושג - מה שחשוב מכל זה שבשנים הכי יפות שלהם הם צריכים להעביר לעצם את פער ההשוואה וזה עצוב. אני היום אחרי 40 לקח לי זמן ל רפא את הפצעים של ההשוואה, אהבתי ואוהבת את ההורים מאוד מאוד אבל לא יכולתי לשכוח להם את ההשוואה, שאני לא הספקתי לעשות כלום בחיי, כך חשבתי עד אשר בטיפול פסיכולוגי הבנתי שעשיתי המון מאוד, שיש לי אופי חזק, שאני אדם עם יכולות אדירות אשר לצערי לא התממשו מסיבות שונות, ואני במקרה שלי כמעט אבל כמעט הפכתי להיות המשווה בין שני ילדי, היום גם בלי השוואה ילדים פגועים, מה יהיה אילו עשיתי השוואה? תשמעי, כתבת שהכל ברוך השם בסדר בבית ואין בעיות, לפעמים בגלל חוסר בעיות, אנשים /הורים לא יודעים איך מתנהגים, אולי צריך לחוות סליחה על המילה, סוג של כאב מצד אחד הילדים כדי להבין שאסור לעשות השוואה. כמו שאמרתי, עשיתי השוואה, ואז הילד הגיע לגיל 13 והתהפך לי - הייתי בוכה בלילות [אני גרושה] לא ידעתי איך להחזיר אותו לדרך הישרה, למזלי אחרי חודש בטיפול שלא אזכיר אותו עכשיו, הילד חזר לעצמו וכל מה שהיה לו להגיד זה שהוא שמר בבטן את ההשואוות וכל זאת למרות שלא התכוונתי להשוות, אלא בקטנה [אתה לא עוזר לי והיא כן עוזרת]. ולסיום, לא מזמן יצא לי לדבר עם חברה מהעבודה שלומדת משפטים, נראתה לי יפה וחכמה כאילו לא חסר לה כלום, משפט אחד שלי על נושא כלשהוא עורר בה את הילדות, אמרה שיש לה משפחה טובה וכל זה אבל קשה לה להרפא מההשוואות שנעשו בזמנו שהיתה קטנה. ושוב לסיום - ההורים שלך חייבים אבל חייבים להפסיק את זה - לא את תועילי ולא אף אחד אחר. בהצלחה.
 

oOMissingOo

New member
אה... אכפת לך שאני אגיד לך משהו

שאני לא מעזה להגיד לאחותי, אחרת אמא שלי תכסח אותי? אני שונאת אותך!!!!!! זהו. תודה.
 

100vardit

New member
לדעתי-קודם כל תדברי עם

ההורים שלך.תבהירי להם שיפסיקו לעשות השוואות בינכם.זה גם מה שלי יצא להגיד להורים שלי-אצלנו 2 האחים הגדולים יצאו חכמים,ואני ואח שלי לא ממש....אני אמרתי להם איזה פעם-שכל אחד הוא משהו אחר-והאמת שמאותה שיחה-קצת יותר נעים.באסה שההורים שלך לא קולטים.הכול צריך להיות בגישה שכל אחד הוא שונה ומיוחד באיך שהוא.ואם כולם היו אותו דבר זה יהיה משעמם.לכל אחד יש את התחום שבו הוא טוב.אם זה ההומני או הריאלי. את לא צריכה לשנות את עצמך-תהי את!!קיבלת מתנה שהיא חוכמה-ותמשיכי להשתמש בה.אל תשדרי התנשאות.(אני מניחה שאת לא..)תמשיכי לאהוב אותם כמובן-ותעזרי להם במה שהם צריכים(אחותי עוזרת לי המון-וזה פשוט מעולה..) הכי חשוב להיות שמחים ולעשות מה שאוהבים.בהצלחה מתוקה:)והמשך חג -שמח!!!
 

פלטרון

New member
לדעתי יש לך חלק סמוי אך מרכזי בבעיה

קודם כל- בהחלט ייתכן ואני טועה, הרי אני לא מכיר אותך או את משפחתך. רק קראתי את הודעתך ועל סמך מה שקראתי בשורות, ובעיקר בין השורות, אני מנסה לעזור. אני מרגיש שאיכשהו יש לך חלק סמוי בבעיה שאת מתארת. החלק שלך הוא שאת נהנית באיזשהו מובן להיות האחות המוצלחת, היותר טובה, המודל לחיקוי. ואולי אין פסול בלהנות מזה.. רק אולי. אבל מה שבטוח- ההנאה שלך חיבת להישאר בפנים. אסור שהם ירגישו אותה. והניחוש שלי היא שהם מרגישים. השורה התחתונה היא - אני מנחש שהאחים שלך מרגישים שזה לא רק ההורים שמטיפים להם, אלא גם את שנהנית לשמוע. ובגלל זה הכעס שלהם. כמובן ש - א. ההורים לא בסדר. הם רוצים לחנך- סבבה. לגיטימי. אבל לא על חשבונך. ב. האחים שלך הם עדיין נערים. אז בגיל הזה קריזות לא תמיד חייבות להיות הגיוניות. תני לזה כמה שנים, והם ישכחו הכל. אולי. ג. אולי.. (שוב ניחוש) קיימת נגדך קואליציה שטבעה אחר. כלומר לא המוצלחות שלך, אלא תכונת אופי אחרת שמאגדת אותם. אני מכיר משפחות שבהן אח שמחזיק תכונת אופי (לרוב שלילית כמובן) מאגד נגדו את שאר האחים מבחינת זה שבוויכוחים הם כמעט תמיד נגדו. תזכרי שזה ניחוש במטרה לעזור. ועדין רק ניחוש. עיצות - א. תתייעצי עם "דודה מבינה" שכזאת שיכולה לתת לך מבט מהצד. אולי היא תסביר לך איפה את טועה ואיפה יכולה לתקן. ב. תשתדלי להפגין טיעוני נגד מול ההורים אבל בנוכחות האחים. למשל "על מה אתם מדברים.. דני הרבה יותר טוב ממני ב-X.. אתם סתם מגזימים" (כלומר לומר להורים בנוכחות האחים. כמובן שאם את לא מאמינה בזה, אז זה משפט מיותר. כי האחים ירגישו שאת מזייפת ויכעסו.) ג. את טוענת שבסופו של דבר הכל חוזר לנקודה הזאת. זה אולי "באשמתם" ואולי "באשמתך". אז לפחות מהכיוון שלך תנסי שלא לדחוף לכיוון הזה בשיחות והכל. אפילו לא בטעות או בלי להרגיש. ד. לי יש משחק "הפוך" עם אחי.. אני מונה את רשימת התכונות בהן הוא טוב יותר ממני, לדעתי. הוא כמובן מתחיל למחוק חצי מהרשימה וטוען שאני טוב יותר ממנו.. אבל זה בקטעים שלנו.. אז לא בטוח שזה יעבוד אצל כולם..
 

oOMissingOo

New member
אני לא בטוחה שזה יעבור.

אני תמיד אזכור את ההרגשה הרעה שאמא שלי ואחותי עשו לי.
 

JuStMe 20

New member
אז ככה..

קודם כל,
רבהההה על ההתייחסות.. אין לכם מושג כמה זה חשוב לי
אתם אחלה אנשים
אני אגיב לכול ההודעות בהודעה זו.. חלק מהטכניקות שהזכרתם, כבר התחלתי ליישם, כמו להגיד להם שיש דברים שהם יותר טובים ממני בהם - ויש מלא כאלה. להסיר להורים עד כמה הוא טוב באנגלית, והשני חכם בשפת C וכו וכו.. ואני אמשיך עם זה. ואני לא אזייף כי אני מאמינה בזה. אני מנסה להתקרב אליהם דרך הדברים ששניהם אוהבים.. תחביבים, תחומי עניין וכאלה דברים, אני אנסה להרבות מזה גם. ואני מספרת על כל מיני פאשלות שלי - וגם כאלה יש לא מעט.. ואני מרגישה שזה עוזר קצת, אבל לא הרבה.. אני אנסה לדבר עם ההורים שלי שוב... מקווה שזה יעזור, אם הם יבינו את ההשלכות של זה לעומק, ואני אדאג להסביר להם, אז הם יפסיקו. וגם עם האחים שלי, אני אדבר, למרות שאני עושה את זה כל הזמן, הם די בוגרים יחסית לגילם, ואני חושבת שהם יקבלו את זה... אני לא רוצה שהם ישנאו אותי, כי אני אוהבת אותם, וMISSING, אני בטוחה שגם האחות שלך אוהבת אותך, אולי היא לא מראה לך את זה, אבל היא כן אוהבת. אני מקווה שזה לא יפגע בהם בגיל מאוחר יותר, אני אעשה הכל כדי שזה לא יפגע.. כי הם מקסימים מוכשרים ויש להם המון מה לתת! ואני לא אתן לשום דבר בעולם למנוע מהם להגשים את עצמם! פלטרון, הבנתי אותך, אולי אתה צודק.. אני אשתדל לשים לב לזה יותר, השיחה מגיעה אלי לא "באשמתי", סתם בכל הטפת מוסר או משהו זה עולה.. אולי כי זה "טיעון טוב, וקל". אבל אני אמנע מזה לקרות. ושאלה אחרונה, זה לא אבוד נכון? כלומר מבחינת הזמן, אם אני דואגת לשנות את השיטה עכשיו, זה לא מאוחר מדי.. (למרות שאני מאמינה שזה לעולם לא מאוחר מדי אבל בכל זאת.. אתם מבינים) ולבסוף,
רבה לכם.. ממש תודה
יום מקסים..
 

oOMissingOo

New member
אני מאמינה שזה עדיין לא אבוד...

אבל כשההורים שלך יפסיקו עם זה קצת בלי קשר אליך או אליהם אין שום דרך לתקן את זה. תתמכי בהם, תראי להם שהם טובים בהמון דברים, שהם מוכשרים, מוצלחים ומדהימים כמוך ואולי אפילו יותר, ואולי זה יתקן את הנזק. והעיקר: אל תתנשאי!!!!!! בא לי לחנוק את אחותי כשהיא מתנהגת ככה.
 
בהחלט פלונטר ../images/Emo10.gif

אחותי היא גם כזאת- הכי מצליחנית, הכי גאונה, הכי נפלאה בעולם אבל לך לעומתה יש את הידע וההבנה שמשווים כל הזמן אליך, היא עוד לא הגיעה לתובנה הזאת. מה שאני מציעה זה מצד אחד להמשיך לעשות שיחות עם ההורים, בסוף יחדור אליהם משהו... ומצד שני- להמשיך לתת לאחים שלך את התמיכה שלך והאמונה שלהם בהם ולתת להם לטפח את האני שלהם- לעודד יצירה של דברים שאת לא עושה, לתת מחמאות וכו'.
 

JuStMe 20

New member
../images/Emo51.gif ../images/Emo13.gif

אני אשקיע בזה, ובעזרת השם אבוא עם חדשות טובות בבוא הזמן.. ו
 
מקור השוואה מצד ההורים

אני חושבת שכדאי לך להסביר להורים שלך עד כמה זה חשוב שהם לא ישוו. ותסבירי להם אפילו בזמן שהם משווים בינך לבין האחים שכל אחד וההשגים שלו והכשרונות שלו ושחבל אם כולם יהיו אותו הדבר ולא ימצו את הייחודיות שלהם. ותנסי להסביר גם לאחים שלא יקחו את זה קשה ושיהיו עצמם וישקיעו את ההכי טוב שהם יכולים ולא את הכי טוב שאת יכולה... וכן זה לא רע להיות מצליחנית ב"ה קיבלת מתנה ענקית וכל הכבוד שאת מנצלת אותה לטובה! אפשר להסביר להם שכל אחד ינצל את המתנה שהוא קיבל למקסימום אבל כמובן גם לא להגזים.
 

h e n y

New member
ממממ

העניין של ההשוואה זה באמת דבר קשה... אבל אני בטוחה שאם תרעיפי אהבה לאחים שלך, דברי איתם בגובהה העיניים,ככאילו הם שווים לך בגיל, תהיי חברה שלהם, וכל פעם שתשמעי את ההורים שלך משוואים בינכם אז תגיני עליהם שיראו שאכפת לך....אני בטוחה שאם תעשי את כל הדברים האלה הם יתקרבו אלייך ולא יתחסו להשוואות של ההורים... ואני אומרת לך את זה בתור אחות קטנה שסובלת מהיחס כזה... כל הקטע שאם אחים שלי היו מתנהגים אליי אחרת לא הייתי שמה למה שהורים שלי אומרים... זה הכל תלוי בך
 
למעלה