אז אולי בכל זאת אני אתווכח
צריך לזכור שמדובר כאן בסוף שנות ה60, ולא בשנות ה70, והפרוג עדיין לא היה עניין של מה בכך. אולי שלושת האלבומים האלה הם לא אלבומים פרוג מובהקים, אבל יש בהם משהו ששונה לחלוטין ממה שהייתה בתקופה, וממה שהם עשו לאחר מכן. הדגש הוא שהם שילבו הרבה מוטיבים קלאסיים ביצירות, וכמו כן, הקלידים הם כלי שולט ובלתי נפרד מהיצירה. כמו כן, אני לא חושב שיש ספק כלשהו שאפריל, או אלבום ההופעה עם הפילהרמונית הם לא פרוג. כפי שנאמר מקודם, הרכב עם פוטנציאל שנקטע באבו, אשר אם היה ממשיך לשנות ה70 עם המתכונת המקורית, ייתכן והיה נחשב לאחד מהרכבי הפרוג הגדולים. במקום זאת, יש לנו אלבומים חצי פרוגיים, או רבעי פרוג, ויש את אלבומי ההארד רוק, שיש בהם חמש אחוז פרוג, אולי.