מה דעתכם על חינוך...

[אורן של איה]

מה דעתכם על חינוך...

מתי לראשונה התחלתם לחשוב על לחנך את הפעוט/ה שנולדו? מעבר מסל קל למיטה, שינה רציפה, לא ידיים, כל מיני נושאים שנתקלים בהם בגיל צעיר ועוד לא בטוחים אם יש טעם לחנך או לא...

 

[קרן משם]

האמת אורן?

זה לא משהו שמחליטים בו על זמן...זה משהו שזורמים איתו... פתאום אתה מגלה שהם מבינים, מקשיבים בעניין למה שאתה אומר...בודקים דברים וכו'...ואז מגיע השלב שאתה מרבה לומר אסור, כן לא שחור לבן ואז אתה יודע שזה הזמן להתחיל לחנך....בעיקר להיות החלטיים ועקביים. ידיים מעולם לא החשבתי כפינוק ...לפחות לא עד גיל מתקדם יותר...ידיים זה צורך נטו...גם כיום אני מבדילה בין ידיים של פינוק, עייפות, צורך וכו'... לשינה רציפה זכינו מגיל 8 חודשים בערך...לאחר שהתפטרנו מהחמצן והפולססומטר של מתי....היינו צריכים להיות הכי רציניים בעניין הזה...3 תינוקות זה לא צחוק ומעולם לא ויתרנו להם...לאחר שהם הוכנסו למיטה יותר לא הוצאנו אותם משם עד שנרדמו. איה בת 8 חוד'? ואך היא בלילות? לעיתים זה קשה אבל צריך להיות החלטתי ולהחליט על מה לא מתפשרים...ובאותו נושא ברגע שאומרים לא לדעת להיות עקביים! פרקטיקה נחוצה בהחלט....בלי זה אני בטח לא הייתי גולשת שעות גם כיום.

 

[26יפעת]

כבר עכשיו!

המשימה הראשונה שלנו היא להבדיל בין לילה ליום (ממש כמו שעשה הקדוש ברוך הוא...). בפגיה אין הבדל בין שעות היממה ואצלנו, הפלא ופלא יש! אז אנחנו משתדלים ביום שיהיה אור ורעש ובלילה כמה שיותר שקט כולל האכלות בדממה כמעט מוחלטת (אני רק אומרת לו "עכשיו אוכל", עכשיו חיתול" שיהיה בתמונה) ורק טיפה אור (שלא יהיה מעבר דרסטי מידי מהפגיה המוארת). חוץ מזה יש לנו דילמה לגבי "ידיים" מצד אחד זה צורך ומצד שני, איך יודעים מתי זה יותר מידי? החלטנו שבשלב זה מרימים כל זמן שהוא רוצה, אבל בלילה אנחנו נותנים לו חצי דקה-דקה, (אולי הוא ירגע מעצמו).

 

[אורן של איה]

בנוגע לאוכל בלילה

היא קמה פעמיים (פעם)- באחת וחצי ובשש. אבל היא מתעוררת המון בגלל (שומו שמיים) המוצץ שנופל מה... מכה...

 

[26יפעת]

רק היום הסברתי לבעלי כמה אני

מתנגדת לעניין המוצץ, וזו הייתה הסיבה המנצחת!

 

[קרן משם]

../images/Emo127.gif

מסכימה איתך ב100% אפ'חד מילדיי לא לקח מוצץ ובירכתי על כך! ליהיא מוצצת אצבע...מתי וליאור מחוברים בצורה בלתי רגילה לחפץ מעבר...כרית דקה וקטנה שבלעדיה אני אבודה! בשני המקרים כלום לא נופל....הכרית צמודה לאינדקס בצורה מדהימה! והאצבע בהחלט לא הולכת לשום מקום

 

[אלמונית האחת]

לא מאמינה בחינוך

מאמינה שהילד הופך להיות העתק של הוריו אם הם אלה שנמצאים איתו רוב היום. שחר שלי בת שנתיים וחצי כמעט ואני לא חושבת שבמודע ניסית לחנך חוץ מאשר היא מרביצה או מכאבה ואז אני מרחיקה אותה ובקול תקיף אומרת לה שזה כואב ומעליב ושתפסיק להרביץ או לנשוך וכו. מין הנסיון הקצר שלי בהורות גליתי שכול שינוי קיצוני בגישה גורם להתנגדות קיצונית של הילד ומישם לבעיה חדשה למשל: אני גמלתי את הבת שלי מציצי בלילה בצורה די קיצונית פתאום בגיל שנתיים אז נכון שהיא התחילה לישון לילה שלם אבל נוצרה בעיה חדשה של שוקו על הבוקר ולפעמים בסקיוט בארבע בוקר, בקיצר פרורים במיטה . אולי אם הייתי עושה את הגמילה לאט יותר זה היה קורה אחרת. בקשר לידיים או כול מה שקשור במגע אני מאמינה שכמה שיותר יותר טוב ואם הילד דורש אז צרים ברוב המקרים להענות לדרישה , בעיקר אצל פגים שעברו חוויה של ניתוק מהגוף בצורה טראומטית למדי , יש לי דודה אחת שהיה לה גן שנים רבות (שנה וחצי עד ארבע)והיא סיפרה לי שהפגים שהגיעו אליה היו תמיד שונאי מגע או לפחות כאלה שקשה להם להיפתח להתקרב ולחבק , ולכן עם פגים גם אלה שבהתחלה נרתעים ממגע יש לתת כמה שיותר ולא לפחד שזה יהפוך אותם למפונקים ושאר שטיות הם זקוקים לזה עד שהם במילים שלהם יבקשו שתרפו מהם.