מה דעתכם על זה

מה דעתכם על זה

האמת על ארגון הלל מנקודת מבטו של פסיכולוג המתמצא בתחום לכבוד הנהלת האתר קראתי את מאמרו של שי הורוויץ, ורציתי על כן לעדכן אותכם בפרטים נוספים בענין פעילות ארגון הל"ל, כפסיכולוג מורשה, הרשום בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות, וכמטפל בבני ובנות נוער חרדיים ומשפחותיהם, רציתי להביא לתשומת לבכם חלק מפעילותי עם נוער חרדי, בהקשר של ארגון "הלל". במהלך עבודתי, בה אני עוסק במתן עזרה לילדים והורים חרדיים, הייתי מעורב אישית במספר מקרים בהם ילדים מתחת לגיל 15 (במקרה אחד הילד היה בן 13.5!!!) פנו ל"הלל", כנראה כדי לחפש סיוע בעזיבת משפחותיהם החרדיות. הילדים האלה סבלו מחוסר תקשורת עם הוריהם ומחנכיהם, מבעייתיות בהשתתפות בלימודים בבתי-הספר, ובמקרה אחד גנבו כסף וכרטיס אשראי מהוריהם. כפי המסתבר, הם היו לגמרי לא בוגרים מספיק כדי להבין את ההשלכות של עזיבת הבית, ולא היו בשלים להחליט ולבצע החלטה בסדר גודל שכזה. להפתעתי, גיליתי כי במקרה אחד "הלל" הפגישו את הילד למשפחה אומנת אפשרית , עוד בטרם שהתקיים דיון משפטי בעניינו, וכמובן ללא הסכמת משפחת הילד. כמו כן "הלל" קישרו בין הקטין, בן ה13.5-, ובין עו"ד של ארגון "הלל", ג"פ, אשר בהמשך ייצג את הילד במשפט ללא תשלום (היום אני מקווה שהוא סולק מהלל, מאחר שהיה מעורב באירוע משפטי בו נטיותיו הפדופיליות כמחבב ילדים ונערים פורסמו ברבים, וד"ל). במקרה נוסף של ילד בן 14 נמשכו המגעים של אנשי "הלל" עם הילד הרבה עוד לפני המפגש עם פסיכולוגית וללא ידיעת ההורים וללא שום ניסיון ליצירת קשר הורים. משעה שעמדו לילד האפשרויות שארגון "הלל" הציג בפניו, גדל והלך חוסר התקשורת, הקיטוב והפער בין הקטין ובין הוריו. בפגישה אחת בבית-ספרו של הילד, פגישה משולשלת בה השתתפו הקטין, הוריו והמחנך של הילד, התפרץ הילד בן ה13.5- החוצה מהחדר באומרו: "יש לי עורך-דין, אני לא צריך לשמוע לכם!". מבדיקות שערכתי ומשיחות שניהלתי בעבר הבנתי כי "הלל" מצהירה באופן רשמי שאינה מטפלת בקטינים, אך נראה שאינה מיישמת הצהרה זו במציאות. כל בר דעת מבין את ההיבט הלא-אתי שיש לסיוע לקטין פחות מבן 14 להתנתק ממשפחתו אינו מהווה צעד, מבחינתכם, לישראל חדשה ומשופרת. בכבוד רב, מ. רוטמן הנה זה הקישור
 
והנה התשובה

ציטוט בחדרי חרדים: פנה אליי אחד ממנהלי הל"ל במסר אישי (בני מין הסתם,) וביקש להביא את תגובתו להאשמות של הפסיכולוג מ. רוטמן. להלן דבריו ככתבם ולשונם ללא הבעת דעה כל שהיא מצידי: המקרה הנ"ל אכן התרחש לפני כ - 10 שנים. הילד פשוט נזרק לרחוב בנסיבות שאיני יכול לפרט שלא מחמיאות למשפחה על התייחסותה. באותה תקופה הלל סייעה גם לילדים מגיל 16 ולכן בתחילה לא רצו לסייע, אבל אי אפשר היה להשאיר את הילד ברחוב. בעזרתנו נמצאה משפחה שהסכימה בתאום עם לשכת הרווחה לשמש כמשפחה אומנת באופן פורמלי בהתאם לאישור של בית משפט. בכל מקרה , כיום הל"ל מסייעת רק ליוצאים מעל גיל 18.
 
אין לי תגובה ענינית

אבל מדובר באתר חרדי בשם "מנוף" אני אישית לא מאמין לאף מילה הכתובה שם. אני מפקפק אם בכלל מדובר בעורך דין אמיתי או מפוברק שהרי למען ה"אמת" מותר לשקר ולזייף.
 
והנה שוב שי הורוויץ

לפני שנים הגה, יזם והקים שי הורוויץ את עמותת הלל, שסייעה לצעירים שחזרו בשאלה. ביקשנו ממנו לכתוב את דעתו על העמותה ועל פעילותה היום, כמו גם על התופעה של החזרה בשאלה. לאחר שבגיל 15 נדחפתי החוצה מתוך העולם החרדי, החלטתי שנתיים לאחר מכן, בגיל 18 להקים עמותה לחוזרים בשאלה, מתוך רצון של נקמנות, ומרדנות. לצערי העמותה שהקמתי המשיכה לפעול גם לאחר שהתפכחתי ונוכחתי לדעת כי אנו קורעים צעירים וילדים ממשפחותיהם ללא הענקת מענה אמיתי לקשר בין הילדים להורים. עמותת הלל, פועלת היום, למיטב ידיעותי ולצערי, תוך ניתוק צעירים ממשפחותיהם, תוך שימוש במניפולציות פסיכולוגיות וללא ידע מקצועי בתחום מצוקות נוער מתבגר. ובייחוד, תוך בורות וחוסר הבנה של הרקע והמנטליות שבו גדלו הנערים והנערות הדתיים. חוסר הבנה זה גורם ליציאה חפוזה של נער דתי מהסביבה בה הוא גדל, תוך ניתוקו האכזרי והקיצוני מהחברה, משפחתו הקרובה והדת. ניתוק זה, ברוב המקרים שידועים לי, גורמים לתוצאות קשות של בלבול נפשי, בעיות קליטה, בדידות איומה ותהיות על הצעד החפוז שנעשה. במקרים רבים קשיים אלו מביאים את הנערים והנערות לשוב אל חיק משפחתם בסופו של דבר, אך בנפשם כבר טבועים צלקות עמוקים ממסלול היסורים שעברו, צלקות המונעות מהם לחיות באופן טבעי בסביבה הישנה, אותם נטשו ואליהם שבו. למותר לציין, כי אילו הנערים והנערות היו מקבלים סיוע הולם, אמיתי ומקצועי בזמן אמת דבר זה היה נמנע. את ניהול העמותה שהקמתי ירשו במקומי אישים שאינם דתיים, הנעדרים רקע והבנה של הנערים והנערות הפונים אליהם וחסרי ידע בדינמיקה של החברה החרדית (חברי הלל החילונים החליטו שלא למנות בראש העמותה חרדי מלידה שחזר בשאלה נבעה מהידיעה שאנשים שגדלו באורח חיים דתי\חרדי במרבית המקרים חוזרים חזרה לאחר שמתבגרים ומתפכחים). על כן היום הנהלת העמותה חסרה היכרות עם הציבור הדתי ודפוסי החשיבה שלו. מתוך כך פועלים מתנדבי העמותה באופן לא מקצועי, כאשר הסיוע או הטיפול שהם מציעים אינו הדבר המתבקש והפשוט: ניסיון לשקם יחסים מעורערים בתוך המשפחה או החברה - אלא מיד הענקת אפשרות "בריחה ומנוסה" של המתבגר לקיבוץ או למשפחות מארחות, כל זאת ללא סיוע והתמודדות עם הבעיות האמיתיות של המתבגר ומשפחתו. אנשי הלל מייחסים בגרות נפשית מכל בחינה אפשרית גם לקטינים בני 15-18, והם פותחים בהליך של יעוץ טלפוני ופגישות תוך הובלה לפתרון אחד ויחיד של עזיבת המשפחה והחברה - דבר שהוא בעוכרי הנער בשלבים מאוחרים יותר. בידי רשימה שמית של קטינים כאלה שקיבלו "סיוע" - ובסופו של דבר התגלה כהאצת הדרדרות הנער. מעיד אני עדות אישית שלעיתים משתרבבות כוונת זדוניות (כמעט מיסיונריות) בפעילות חלק מהמתנדבים שהכרתי. חלקם של המתנדבים רוצים "להצליח בכל מחיר" בהעברתו של צעיר מעולם זה למשנהו, כוונה זדונית זו היא בניגוד לכל כללי המקצוע בעזרה למתבגרים במצוקה. אנשי "הלל" פועלים מתוך ניתוק מוחלט של העבר החינוכי שממנו הגיע הפניה, בהרבה מקרים נתגלו ידיעות נחוצות מעברו של היוצא (כגון: תקיפה, אונס, כפייתיות או בעיות פסיכטאריות) לאחר שנשלם תהליך היציאה, דבר שגורם לחוסר אונים בקרב המתנדבים עצמם. דבר זה היה נמנע אילו גורם כל שהוא מהעמותה היה פונה לגורם חינוכי-דתי הבקיא בעברו של הנער, או היכול לקבל מידע מהסביבה בה גדל הנער, וכך לבנות פיתרון המתאים לרקע הפונה. אך מהלך תקין ופשוט זה לא נעשה (יש הגורסים משום דימיונות שווא כאילו "אין עם מי לדבר" אצל החרדים – אך אין לכך ביסוס: עובדה רציתי לדבר, והם מסרבים לשתף פעולה). לצערי למרות פניות אל ראשי הלל, הם סירבו לשתף פעולה וגם סירבו לשמוע ממני, או מגורמים מקצועיים דתיים אחרים, המעונינים לסייע למי שפונה לעמותה. ומכיוון שהם עוסקים בנוער חרדי ודתי, הרי הם צריכים לשתף פעולה עם גורמים בחברה הזאת, אשר יכולים לסייע הרבה יותר, מקבוצת הסטודנטים המתנדבים שמתחלפים בקצב רצחני. העובדה שאין הם מסכימים לכך, שם בסימן שאלה את עצם קיומם. לשמחתי כיום ישנה מודעות גבוהה מאוד בקרב הציבור החרדי לבעיית הנשירה והוקמו עשרות מסגרות טיפוליות. אין ספק כי ניתן לסייע ליוצאים בהליך בריא, אמיתי ונכון בלי הגברת והקצנת בעיות המתבגרים. היום יש ארגונים חרדיים רבים אשר יכולים לסייע, מתוך הבנה וידע ו מתוך נכונות אמיתית. אלה גם, לעיתים קרובות משמשים גשר בין הנער ומשפחתו, מיותר לציין כי הם יעילים יותר לאור היכרותם את החברה בה הקטינים גדלו.
 
ואני שואל

מדהים לראות את חוסר הסובלנות של החרדים.. לשקר וללכלך למען האמת הנצחית מותר.. איך בדיוק יכולים "ארגונים חרדיים רבים" לעזור לצעיר\ה שלא מאמינים בשיט והוריהם לא מוכנים להתפשר בשיט.. והאם ארגון חרדי יתן בכלל את ידו בעזרה לבחור שמאס בדת להפוך לחילוני באופן הדרגתי ושקט.. הרי זה אנטי-תזה לכול דרך חייהם. חוץ מסעודת שבת אצל אברך רחמן אין להם מה למכור.. ואת ה"עזרה" הרבה שלהם להחזיר "נוער שולים" למסגרת אנו רואים בשטח.. וכמובן לשאלה הנגדית..האם חוזרים בתשובה לא עוברים מסכת יסורים כפולה?
 
ואני חושב

שטוב לפעמים לראות את העולם המכוער שאותו עזבנו (טוב נו לא צריך להגזים גם אצל החילונים יש בשפעעעעע).
 

soelistit

New member
אין מצב

אין לך מושג איזה מערך של תמיכה יוצרים סביב החוזרים בתשובה - ממש שואבים אותם פנימה עם אין סוף חיוכים ואהדה ופרגון והכרה עם הצד היפה והמשובח של המטבע ושכנוע וסיוע טכני וממוני ורגשי - ומה לא ... אפילו דואגים להם לשידוכים - אבל אז - אז מגיע רגע הנטישה - פשוט פורקים אותם איפה שהוא - ושם הם כבר אמורים להתמודד לבד עם הריאליטי - שאינה מאירת פנים וחובקת כפי שהורגלו - שעוינת אותם וחשדנית כלפיהם, שמתעלמת מצרכיהם, שמתכחשת לקיומם, שבזה להם, שהם מצויים בתחתית הרשימה האנושית שלה - באותיות שחורות ומכפישות - ללא אב ואם... אך העיקר - העיקר שהצליחו במשימת הקודש - דאגו וטרחו והשקיעו ע"מ לנתק כל קשר או מסוגלות להשתלב שוב בחברה ממנה הגיעו - כי הרי קיים פער של שנים - פערים תרבותיים, פערים של הישגיות, של קידום, של השכלה - שנמחקו מהרקורד - ושנים של חיים בתוך בועה - פיתחו דפוסים והווי שרק מעצם היותו מוכר וידוע וצפוי - מאלץ אותם להשאר באותה נקודה ולהמנע מצעדים מהפכניים כלשהם... ומאותו רגע - חייהם מסתכמים בנסיון לשמר את אותה נקודה, להצמד אליה בכל הכח - ולא לאבד אותה לטובת נקודת זינוק שתזעזע את חייהם... ואם קורה מקרה שמנער אותם - הרי זה כבר נעשה מכורח המציאות, ללא שבחרו או הזמינו את התקרית - ולכן ברור שזה מאתו יתברך ויתעלה ויתקדש - ואין להם על מי לסמוך אלא עליו, וידיהם קשורות ואינן מאפשרות להם להשפיע על גורלם - מלבד התפילה והמלמול... (ואגב - הכרתי את שי - כיוצא בשאלה וכמקים ארגון מנוף...)
 
שאלה לי אליך

שי כותב שבגיל 15 יצא בשאלה ובגיל 18 עשה שוב מהפך וחזר בתשובה. האם זה נכון? אייך בחור צעיר חסר ניסיון מצליח להקים במעט זמן עמותה רשומה?? ‏ אגב את זוכרת אייך התחיל הרעיון להקים עמותה ליוצאים בשאלה? תודה!
 

מתלבט13

New member
שי בחור מוכשר

ככל הידוע לי הוא הצליח יפה גם בעולם החרדי. לפעמים צעירים מצליחים להקים משהו. ואגב "הלל" של אז זה לא הארגון הגדול והממוסד של היום
 

aviroz81

New member
הלל- מניעים טהורים

לחרדים קל מאוד להשמיץ את הארגון ולכנות אותו כמסיונרי ועוד ועוד... אני זוכר שבהיותי ילד נתלו מודעות ענק ברחובות בני ברק כי "נודע שהארגון הידוע לשמצה הלל פתח ברח' רבי עקיבא שני חנויות בגדים שכל מטרתם היא להחטיא בנות ישראל וד"ל" סוף ציטוט. 1. בתור יוצא שכבר כמה שנים בהלל אני יכול לומר שאם יש ארגון שיש לו מניעים טהורים ועובד קשה עם כל הלב וללא כסף זה ארגון הלל עם מתנדבים יקרים שבטוב ליבם מנסים לעזור ליוצאים כמה שיותר ודרך אגב יש הרבה יוצאים שמשמשים גם כמתנדבים. 2. הארגון בחיים לא "משכנע "אדם לצאת בשאלה ובודאי לא לנתק קשר עם משפחתו אלא להיפך מעודדת קשר עם המשפחה, הארגון עוזר לאנשים שלקחו החלטה בעצמם ושינו את אורחות חייהם לעזור להם כי כמו שכולכם יודעים החיים ליוצא ובמיוחד בשנים הראשונות לא קלות בכלל. 3. הטענה שכביכול להלל יש נבערות ברקע היוצא הם שקר גס כל כך כל מתנדב עובר קורס יסודי מאוד בהכרת הציבור החרדי ובקשיי היוצא, כמו כן הרבה מאוד מתנדבים הם יוצאים בעצמם כך שהטענה מופרכת מכל וכל. 4. ושוב לא נשאר אלא רק לומר שזה ארגון המורכב מאנשים בעלי לב אצילי אשר מקדישים מזמנם ומהונם ע"מ להקל ככל הניתן לציבור היוצאים בשאלה. 5. אני יוצא השייך לארגון וכל הדברים שכתבתי הם על דעת עצמי בלבד
 

rigoletto111

New member
ה"נימוקים" של הורוויץ נגד ארגון הלל

ראויים להתעמקות בדיוק כמו ה"נימוקים" בעיתונות הסורית בזכות משטר הנשיא אסד. כשיהיה לנו עסק עם אדם שמותר לו לכתוב אחרת ולחשוב אחרת, זה עשוי להיות מעניין. בינתיים לא.
 

מתלבט13

New member
זה לא שחור לבן

ראשית, ברור ששי מעוות את התמונה לרעת "הלל". לא אגיב כאן על הדברים הלא נכונים. את זה אחרים כתבו. אתמקד בכמה נקודות שיש בהם משהו. 1) חוסר היכרות עם העולם החרדי. להבנתי הדלה, גם אחרי קורסים והרצאות וכו', לא יוכלו חילונים להרגיש ולהפנים את העולם החרדי. זה כוכב אחר. פלנטה אחרת. אפשר ללמוד את הדברים חלקית, אבל להבין לעומק וכו' מאד קשה. יתירה מזו, חוסר ההסכמה היסודי עם הערכים של התרבות החרדית, יוצרים מצב של חוסר הבנה בסיסי. אדם שמשוכנע באלף אחוז שהמקום הנכון והראוי לחיות בו הוא החילוניות, לא יוכל להיות "אוביקטיבי" בייעוץ אישי. הוא יוכל לא להיות טיפש, ו"ולא להתערב בהחלטות" אבל ברור שהבדלי התרבות יוצרים בעייה גדולה מאד. 2) גם כאשר העמותה לא נוצרה למטרת מיסיון. עצם הימצאות העמותה מעודדת יציאה בשאלה. אבהיר. גם כאשר חברי העמותה טהורים ועקביים בכוונתם רק לעזור למי שכבר החליט לצאת. עצם הפעילות היא סוג של עידוד לצאת. 3) הצד הנפשי והרגשי. זו שאלה מאד סבוכה, אבל אנסה ליגוע בקצה הנושא. יש מקרים בהם אדם לא יוצא בשאלה מתוך כך שהחליט לצאת בשאלה אלא בתוצאה מקשיים רגשיים, וכו'. במקרים כאלה, האחריות היא רבה. בחור שעף מישיבה, בגלל קושי להתמודד עם מסגרת למשל. או מישהו שיש לו סכסוך מר עם הדרישות של הוריו. האם מה שהם זקוקים לו זה התחלנות? בהרבה מקרים מה שהם זקוקים לו זה פתרון של הקשיים שלהם. והתחלנות היא רק סוג של בריחה. (ואגב, אידיאליסטים חילוניים נלהבים עשויים בטעות לסייע ההדחקה רגשית של קשיים רגשיים הגורמים ליציאה, תוך כדי אמונה נלהבת בכך שהנער הוא אמיץ ומאמין בדרכו וכו'. תופעה דומה קיימת בחזרה בתשובה). עכשיו שקט ילדים - סיפור (אמיתי). פסיכולוג שטיפל בבעל תשובה. אדם עם "עבר פלילי" עשיר. אינני זוכר כבר את פרטי הסיפור אבל העלילות של הנער היו רבות, עד שהוא חזר בתשובה. ואחרי שנים הוא הגיע להבנה שהוא זקוק לטיפול פסיכולוגי. אחרי תקופה ארוכה של שיחות, הבחור עד כמה הוא באמת דומה לאמו, אשר בעומק לבו הוא חשש מאד להידמות לה. ואז הוא אמר לפסיכולוג "אז עשיתי את כל הבריחה הזאת כדי להתרחק מאמא שלי. ואחרי כל המסלול העצום הזה, אני עדיין כל כך דומה לה" לא דת ולא נעליים ולא גרביים. יש המון פסיכולוגיה מאחורי הצעדים שלנו.
 

uty76

New member
ארץ להד"מ

אז בשביל לפזר את הערפל כדאי לזכור: 1. שכל פסיכולוג רשום בפנקס הפסיכולוגים. זה לא הופך אותו ליותר אמין. (רק את השקר שלו ליותר מכוער). 2. הפסיכולוג מתפרנס מהחברה החרדית ולכן ממילא הוא צד בעניין ובשום אופן לא אובייקטיבי.(כפי שמנסים להציג אותו) 3. אם ארגון מנוף היה רשום כעיתון וכתביהם כעיתונאים היה פשוט יותר להגיש תביעה על הדיס-אינפורמציה שהם מפרסמים. סיכום: הכותב הולך על הגבול הדק ונזהר שלא להגיד דבר שאפשר לתבוע אותו עליו, או אפילו להתלונן באיגוד הפסיכולוגים על עבירה אתית.
 

babylon_a1

New member
נו באמת

מנוף הוא בגדול אתר השמצה חילונית וחופש הוא התאום שלו מהצד השני מומלץ להתיחס בהסתייגות לכל השתלטות חרדית, או קונספירציה חילונית שקוראים באתרים האלה
 
למעלה