מה דעתכם על זה?

[Sigal H]

מה דעתכם על זה?

מפה לשם מצאתי את המאמר הזה: ההתמודדות הפסיכולוגית עם כאב כרוני.
מה אתם אומרים לגבי 10 הטיפים?

 

[הסנפיר הכחול]

היי סיגל

דבר ראשון מה שלומך?


שנית סעיפים 2 + 5 מאד נכונים מבחינתי

7 התחברתי לחלקו

שאר הסעיפים לא ממש מדברים אלי

אבל הרעיון והצגתו יפים מאד

שבת שלום

 

[Sigal H]

יה, איזה כיף לראותך!

אני לא יכולה לכתוב הרבה עכשיו אבל דע שהארת לי את הערב אתמול (למרות שלא עניתי אז). מה שלומך? דברים המשיכו להתפתח בינתיים? מקווה שלא, ואם כן אז רק למקומות חיוביים.

אני עצמי סימנתי

ליד כל סעיף וסעיף. הייתה לי התלבטות לגבי טיפ 9 כי עקרונית אני בעד אבל בפועל זה לא יכול לקרות עם כל רופא ואני, לצערי, עוד לא מצאתי רופא שאני יכולה לבטוח בו שייקח אותי ברצינות.

מסקרנות, לאיזה חלק של הטיפ השביעי לא התחברת?

 

[עוד יבואו ימים]

מה דעתי...

ובכן, קודם כל אני שמחה שאת כאן.

ושנית אינ מבקשת להתנצל שנעלמתי. בגלל הפריצה בתפוז לא יכולתי להיכנס עד עכשיו ליוזר שלי ולכן לא יכולתי לכתוב כאן.
(בתוספת של להיות חולה, בית חולים, עניינים מעיקים אחרים וכו).

ושלישית - מה שאומרים ברשומה הזאת הרי "ידוע" לכולנו, אבל כמו שהוא מציין שם - הבעיה היא שלא תמיד אפשר לעשות את זה.
מה שכן, הייתי היום אצל האורתופד שלי, שגם הוא עצמו עבר עכשיו ניתוח גב, לא פשוט. והוא חזר לעבודה אחרי שבועיים מהניתוח.
אני הייתי בהלם מזה, והוא הסביר, את מה שאני בעצם יודעת - שהוא חזר כי ככה פחות כואב. כי כשאתה עובד, ואתה עסוק, אתה פחות "חושב" על הכאב, ו"פחות מרגיש" אותו.

נדמה לי שזה סוד ידוע, שכמה שהוא נשמע לנו לפעמים לא הגיוני, כי .. לעבוד זה אומר להתאמץ, ולכאורה, זה אומר להגביר את הכאב, אבל בעצם, זה מסיח את הדעת. וזה אחת התרופות הטובות בעיניי.

 

[Sigal H]

להסיח את הדעת זה טוב

אבל לא להתעלם לגמרי. בכל זאת הכאב כמנגנון הוא שיטת התראה על מה שעלול להתברר כבעיה שיש להתייחס אליה. כמו סיפור "כאב כאב" (על משקל "זאב זאב").

לא לכל כאב זה רלוונטי. לי זה מאוד, כי יש לי תשישות כרונית ששם הקו בין להסיח את הדעת מהכאב לבין להגזים הוא דק ושביר, וצעד אחד יותר מדי יגרור נפילה שההתאוששות ממנה איטית וארוכה.

 

[עוד יבואו ימים]

זה נכון. מכירה את זה היטב

גם אצלי הקו בין הסחת דעת להתשה הוא בלתי-נראה ברוב המקרים, והתוצאה היא שפעמים רבות אינ מותשת למוות, בלי ששמתי לב.
מצד שני, קשה לי מאוד מאוד לשים את הגבול בזמן ובמקום הנכונים.
עדיין מחפשת את ה"טריק" שילמד אותי לעשות את זה

 

[ויויאן טאץווד]

באתי להציץ בפורום השכן (אני מהתסמונת תשישות כרונית, דלת ליד).

הקו הדק הוא הסיפור שלנו - חולי פיברו /תת"כ.