עובדה זאת יכולה לחזק את אינטרס הנקם שלו
ורק הופכת אותו פחות אובייקטיבי.
נראה שרוב הטענות שמעלה לא נוגעות לרמאויות וגזל, אלא להחלטות גרועות ולא יעילות. ונו, עמותות לא עובדות באופן יעיל כמו חברות, כנראה שלא תמצא כזו, אלא אם כן עמותה לקחה מנהל מקצועי בשכר גבוה, עוד דבר שתורמים שונאים. הדרך לשנות צריכה להיות להשתלב בהן מבפנים ולשפר את המצב, ולא לצאת לכבס את הכביסה בחוץ. הרי אישור ניהול תקין מרשם העמותות יש, כך שאי אפשר לומר שמדיניות כזאת מפקירה לגמרי את הציבור ואת זכותו לדעת.
האם אנחנו חייבים לשמוע את שני הצדדים, באופן פומבי כל כך? ערך השקיפות חשוב מאד במוסדות ממשלתיים, ושם הן מתאימות מאד. בעמותות פחות. למה צריכים להתיחס לטענות של "שקיפות" בעדינות כשזה מגיע לעמותות? כי בניגוד לרוב החברות ובוודאי בניגוד למוסדות ממשלתיים, מוניטין שנפגע של עמותה בקלות יכול לחסל את העמותה. אנשים תורמים לעמותות לפי רגש, שמועות, מוניטין. אנשים גם מחכים שתתגלה ערוותם של פעילים מפורסמים בעלי מוניטין טוב ומוסר גבוה, זה עושה טוב בלב לכל מי שלא אכפת לו משום דבר חוץ מעצמו ומנטרל רגשות אשם. כשהמידע - אפילו אם הוא חלקי או שגוי - יגיע לעיתונות, כפי שאני בטוחה שיקרה בקרוב, אנשים יפסיקו לתרום כי הם שמעו מתישהו שההתנהלות לא תקינה. שלזינגר יודע זאת. "למענם" זה לא.
אבל זה בסדר! בעצם לא צריכה להיות פגיעה בתרומות, כי הנה כתבה של שלזינגר מלפני חודשיים, בה הוא מצביע על אי-ההגיון שבתרומה לפי הוצאות העמותה והתנהלות הבכירים בה, ולא ע"פ עשייה ותרומה לקהילה:
http://tinyurl.com/lcxzzb8
אני חושבת שלתל"ל בהחלט יש תרומה גדולה כזאת, ויותר ממסך חלקיה.