אז ככה (לאור ההתעניינות../images/Emo3.gif) -
קודם כל, איך שמגיעים לחניון של השמורה, מריחים ריח של רפת. בנאדם נורמלי שואל את עצמו "ראבאק! מה הם אוכלים, העופות האלה?!". אבל לא. מדובר בריח שעולה מהאדמה העשירה בנתרן. בזמן הקטיושות נחתה שם באיזור קטיושה, וגרמה לבעירה רצינית. בכל פעם שכיבו את השריפה היו בטוחים שזהו, אבל זה תמיד היה נדלק שוב. האדמה הזאת ממש דליקה, ובערה מבפנים ("כל הקיץ הרקיע היה אדום מכאב, מתחתיו האדמה בוערת"). רק כשהציפו במים את כל איזור הנפילה, האש נאותה להרפות. בכניסה יש שלל כלי רכב לא ממונעים (או ממונעים חשמלית), שזה אומר: אופניים; ריקשות כאלה, על ארבעה גלגלים שגם אותם מניעים בעזרת פדאלים; ואותן ריקשות, רק ממונעות חשמלית. שזה אומר שגם נשים הרות, למשל, יכולות לבוא, וגם ילדים שלא רוכבים על אופניים. עולים על כלי הרכב, ורוכבים בעקבות מדריך לכיוון המצפה (כשאנחנו היינו שם המדריך כל הזמן אמר "לשמור רווחים, לשמור רווחים" וכששאלתי אותו תוך כדי נסיעה על איזו ציפור שראינו, הוא ענה "לא יודע, לא יודע" [יש לו איזה קטע עם משפטים כפולים] "תשאל במצפור" ושוב "סעו בזהירות, סעו בזהירות. לא בא לי להגיע לחגים עם מחסור באופניים" [שזה אומר "תמותו, רק תרדו קודם מהאופניים"]. כבר בדרך רואים כל שלל דורסים, ועופות מים. גם הנוף לא רע. במצפה עצמו יש (לפחות היה) טלסקופ, ולידו איש של השמורה שמסביר ועונה לשאלות. יש שם טנדו אחד שהתעקם לו הכידון. אני מקווה שסדרו אותו (לא כ"כ שמרנו רווחים שמרנו רווחים).