אם במשה האמינו קל וחומר בה'
כלום אי אפשר להאמין בה' ולעבדו כראוי בלא הצדיק? כותבת התורה: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד ל"א) וכתבו חז"ל במכילתא: "אם במשה האמינו קל וחומר בה', ומה תלמוד לומר "במשה" (כלומר איזה חידוש בא להשמיענו הכתוב? ופירשו) ללמדך, שכל המאמין ברועה ישראל, כאילו מאמין במי שאמר והיה העולם". כלומר ששקולה האמונה בצדיק כאמונה בה' עצמו. וכן כותבת התורה: "והיה כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה" (שמות ל"ג ז') וביאר רש"י: "מכאן למבקש פני זקן (זה משה שהיה באוהל מועד) כמקבל פני שכינה". מי שמבקש את ה' וחפץ לדעת דרך בעבודתו - "יצא אל אוהל מועד", ילך אל הצדיק והוא יורהו את הדרך. כך מלמדת אותנו התורה. וכן דיבר פעם אחת רבינו ז"ל בענין זה ואמר: "אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם כשמתקרבין לצדיק האמת שבדור. כי קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם (כמו לפני מתן תורה, למשל) יכולים להתקרב להשם יתברך בעצמו, אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו" (חיי מוהר"ן רצ"ט). וכן מובא ענין ההתקשרות בדבריהם של גדולי ישראל בכל הדורות, ונביא כאן מעט מהם: "הנביאים והחכמים מוכנים לקבל החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים (לכך) מבני דורם" (דרשות הר"ן דרוש שמיני) "אשרי תבחר ותקרב" (תהילים ס"ה ה') - ידוע, שהצדיק בעולם הזה הוא כמו צינור, שבו יורד השפע מלמעלה בזכותו, וממנו יושפע לכל העולם " (חיד"א ב"יוסף תהילות") וזהו ממש דברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן תורה ר"מ): "כל ההשפעות וכל הדברים הם באים רק מצדיק האמת".