בהמשך לשאלה שלך,
האם קמע אינו יחס לרמה מסויימת בו מצוי האדם? בשורה תחתונה, לדעתי, זה תלוי באיזה מצב של חשיבה נמצא הבנאדם.. משאבי האנרגיה שלנו הם אינסופיים והיחיד ששולט (לטעמי וסליחה אם זה פרובוקטיבי לדעת אחרים) ביכולת לנצל את המשאבים הם אנחנו באמצעות המוח שלנו..
המוח האנושי מטבעו זקוק לטקסים כדי לדעת שהוא מתחיל, מסיים או עושה משהו.. כמו הרמת כוסית ל'חיים', הפסקת עישון,קבלת תעודות - גביעים - סיכות וכ'ו כי זוהי החשיבה הגורפת בימים אלו בקרב בני האדם.. (ברמה הגדולה, טיול לפני ואחרי צבא, חנוכת בית ועוד..) בהמשך למנטליות התפיסה של טקסים - באים גם קמיעות, אבני מזל, הכוונה באמצעות בנומרולוגיה, קלפים, אסטרולוגיה וכ'ו... כי מגיע שלב בחייו של אדם בו הקלפים מספרים לו את מה שהוא כבר יודע ומודע אליו, האסטרולוגיה אומרת שיהיו קשיים בתחום הזה והקלות בתחום ההוא אבל האדם כבר מספיק מודע כדי להתעלות מעליהם ולהצליח במעשיו למרות המפה האסטרולוגית.. וכן גם לגבי קבלת סיוע מקמיע זה או אחר או אנרגיה מאבן זו או אחרת.. * אני לא מדבר על קריאה בקלפים וקריאה בקפה ככלי להתחבר לפנימיות שלנו, אלא ברמת הטקס, כלומר לאנשים שהולכים ליועצים בשביל הטקסיות שבזה.
על פי הראיה שלי, הקמיעות והאבנים, הפתיחות בקלפים והטקסים הם סיוע מנטלי למוחו של האדם לעבור את היום\להצליח במשהו\להישמר וכ'ו.. נניח ויש לאדם פלוני קמיע מצדיקים, הרי שהצדיקים נמצאים במימדים רמים מהמימד הזה.. ומידת החמלה שלהם יכולה להצית אור בכל היקום הזה.. והם לא בוחרים באופן סובייקטיבי את בר הקמיע.. "הו! לזה יש קמיע זהב אני הכי אוהב את קמיעות הזהב הללו.. אני חושב שאעזור לבחור הזה יותר.." אני אפילו בספק אם במימדים אחרים מהמימד הזה החומר נראה כמו שאנחנו רואים אותו בעיניים האנושיות שלנו.. אני כן מאמין, שבמידה והקמיע נמצא על הצוואר הוא מהווה איזשהי תזכורת לאדם לבקש את עזרת הצדיק.. ואז זה לא משנה אם בכלל הקמיע הוא מכסף, זהב, נשל נחש, סרט אדום שבא ממסורת האמורים או גללים של גמל העיקר הכוונה שבקמיע. כמובן שככל שהקמיע יקר ערך יותר ובא מרב מקובל יותר, הרי שהמוח משקף את התמורה מהקמיע לגבוהה יותר. (או הפוך על הפוך, ככל שאדם קנה קמיע רב ערך יותר ועלה למעמד גבוהה יותר [אצל הרב הכי מקובל בירושליים שהביא את הקמיע במיוחד מאדמת ברסלב] הוא חש מידת יראה גבוהה יותר והמוח משחזר בזיכרון את תחושת היראה שבמעמד ומשקף את התמורה מהקמיע לגבוהה יותר) וכן, יש את אלו שיגידו שהקמיע רוטט באנרגיה מסויימת כדי למשוך עוד מהרטט שלו.. אז מה הבעיה להתכוונן בעצמך לאנרגיה הזו? אנרגיה של סמל או צורה היא מאוד מזערית ביחס לכמות האנרגיה והרטט שאדם יכול ליצור רק מחשיבה על הצורה הזו...
ואחרי כל זה הנה בא הפרדוקס: המשפט הגורף בכל הדתות האמונות וההבנות זה ש - "הכל לטובה". * מה שרע - בא ללמד אותי משהו, לתת לי משהו, למנוע ממשהו אחר לקרות לי.. * מה שטוב, שיבורך - תודה.. יכול להיות שגם הוא בא ללמד לתת למנוע וכו'.. ואז בא אדם וקונה משהו שיתן לו שפע, עושר, בריאות וכ'ו.. אז איפה הקבלה של החיים ב'הכל לטובה'?
אני מתנצל אם נתפסתי על דוגמאת ה"צדיקים" פשוט זה מה שעלה לי לראש.. אין פה איזשהי כוונה לזלזל או משהו. אני גם מתנצל אם הטקסט יצא קצת לא אסטטי פשוט השעה עושה את שלה.. באהבה..
מיקי
