יש גם כאלו שמעל גיל 18 שהסרסור
מכריח. ויש כאלו, שהמצב הכלכלי מכריח, ויש כאלו שההתמכרות לסמים (לפעמים גם בתיווך הסרסור) מכריחה. ולא רק זה, יש גם הרבה ילדים, לא רק ילדות בגילאים האלו שהסרסור מכריח. או כמו שאמרו בכנס, אם זנות היא אופציה, אז איך זה שרוב הפונות/ים לזנות, הם אלו עם הכי פחות אופציות? בכל אופן, לדעתי אסור שהזנות תהיה לא חוקית. ואסור למסד את הזנות. וזה איננו כלל דבר והיפוכו. הזנות בישראל חוקית כיום. אני נגד חוקים שיגבילו את הזונות עצמם. לעומת זאת, מיסוד לא ישפר את מצבן של הזונות כהוא זה. מיסוד בא רק לתת הכרה לסרסורים. מה שצריך לדעתי לעשות זה מצד אחד להאבק באלו שחיים על זנותם של אחרים (סוחרים, סרסורים) ולתת לזונות יותר אופציות. שמי שתרצה לעזוב (ועל פי מחקרים למעלה מתשעים אחוז רוצות לעזוב) תוכל אכן לעזוב. המתענינים/ות מוזמנים/ות לקרוא את מאמרי הפורום בנושא, יש שם שלא מעט. קישור דרך הסרגל האפור שלמעלה. וכקונטרה לסיפור על הזונה המאושרת שהיא עורכת דין ביום ו´לילית´ בלילה, אז הנה כמה נקודות מסיפור אחר ששמעתי היום בכנס ממר מיקו רוט. זהירות, טריגר בגיל 5 אימו ניסתה להתאבד ולכן הוא ואחותו המבוגרת ממנו בשנה נשלחו למשפחה אומנת. אחרי סידרה של משפחות אומנות הם נשארו באותה משפחה 9 שנים. ההורים האומנים היכו אותם והתעללו בהם פיזית. הוא חיפש דמות אב חלופית, שכן סיפק זאת עבורו, אבל ניצל את האמון בו כדי לנצל אותו מינית ולקיים איתו יחסים אוראלים ואנאלים. בגיל 15 הוא הוחזר לאימו והתחיל טיפול פסיכולוגי בגלל התלונות על התעללות פיזית (התביש לספר על המינית). בגיל 16 הוא נאנס במלתחות גברים, תחושת האשמה שאם שני גברים שונים אונסים אותו, כנראה שהבעיה היא בו ולא במישהו אחר היתה הקש ששבר את גב הגמל ומגיל 16 עד גיל 22 לערך הוא עבד כזונה וכשחקן פורנו, כולל סמים, וכמה נסיונות התאבדות. אני ארחיב יותר כשאעבד את החומרים מהכנס.
