מה דעתכם- לספר או לא

אני מטפלת בזוגות ומתמחה בזוגות עם הפרעות קשב

אני דוקא חושבת שמינון הריטלין לא חשוב בכלל. להפך, אדם שמשתמש בריטלין, גם אם זה פעם ב.. הוא אדם שמודע להפרעת הקשב שלו, יודע איך היא משפיעה עליו, ויודע לשיך התנהגויות שלו להפרעת הקשב. דוקא זה היה מוביל אותי לספר שאני לקוית קשב, כי עדיף שבן הזוג הפוטנציאלי יבין שיש לי הפרעת קשב וריכוז ולא יחשוב שאני מזלזלת בו, לא מבינה מה אומרים לי, חרשת, חולת נפש, חסרת אחריות, או אפילו קצת מפגרת... אני לא חושבת שאני יכולה להסתיר את הפרעת הקשב שלי, אולי אפילו לא בדייט הראשון... ואם הצלחתי להסתיר במשך שנה של היכרות- אז הכל יתפוצץ ברגע שאצטרך לקחת אחריות על הבית החדש שאני בונה ביחד עם בן הזוג, ואז מתחילות הבעיות. ותאמינו לי אלו בעיות לא קלות! ואם מסתירים, בן הזוג עלול לחשוב שקנה חתול בשק. אני מזכירה לכם את המאמר שתרגמתי והבאתי אותו לכאן ללפני כמה שבועות, אמנם דיברנו על הטיפים שניתנו שם שלא התיחסו מספיק לחלקו הדרוש של מופרע הקשב, אבל בתאורים של בני הזוג לפני החלק של הטיפים- נשמע שמאוד לא פשוט לחיות עם בן זוג עם הפרעת קשב וריכוז, במיוחד שבן הזוג המוגלג, לא מבין מאיפה זה בא לו בכלל...
 

Mandarinit

New member
לא על ההתחלה, ממש לא ../images/Emo70.gif

זה משהו אישי- ולא נראה לי שצריך לחלוק משהו אישי (גם אם זה משהו שלא צריך להתבייש בו) על הדייט הראשון. זה גם עלול להיראות מוזר. חוץ מזה- שזה עלול להרתיע, כי אנשים לא יודעים בדיוק מה זה. עדיף שבן זוג המיועד יכיר את ההק"ר יותר טוב ויגבש עליו דיעה ראשונית פחות או יותר. אם מספרים על ההתחלה, בן הזוג/הדייט ייחס ויקשר כל דבר להפרעת קשב. כל אדם עם קצת שכל ואינטליגנציה רגשית מינימלית יבין למה אדם עם הק"ר רצה לחכות עם זה קצת ויגלה הבנה. ואם הוא לא יגלה הבנה, כנראה שאם היו מספרים לו על ההתחלה הוא גם לא היה מגיב טוב. לא הייתי ממליצה לחכות עם זה יותר מידי, אבל מתי שמרגישים שהקשר רציני והולך לכיוון טוב אפשר לשקול לספר.
 

sha na na revol

New member
דעתי היא,

וזה על כל דבר, לא רק הק"ר, לספר כאשר הצורך עולה. כאשר זה משהו שעומד על סדר היום ואת צריכה להסביר לו או לה, באופן פרקטי, מדוע דברים קורים לך כך או אחרת, מדוע יש לך סיוע מסוים וכאלה דוגמאות. אני מאמין בשיחה שהיא ספונטנית ומרגישה לך 'נכון' באותו רגע מאשר שיחה יזומה.
 
לספר

אני חושב שצריך לספר על דבר כזה שמשפיע על הרבה דברים בחיים וגם יכול להיות תורשתי, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות המשפט הראשון אלא אחרי כמה פגישות וכו'. אני תמיד חולם על זה שאמצא מישהי שתרצה אותי עם כל החסרונות שלי, אני לא מאמין בגישה שטוענת שצריך להסתיר דברים כאלה.
 

sha na na revol

New member
כל עוד את עדיין לומדת, זה גלוי, לא../images/Emo35.gif...

מה שחשוב - אז אולי הסבר קצר לא מספיק פה, כמו שנועה אמרה זה קשה לאחרים לקלוט את המושג בכל אופן, את צריכה את הסבלנות להגיד במה זה כרוך... לפני שאת עושה את זה, תעריכי גם את הכישורים שלך להסברה בנושא, זה חלק חשוב שאנחנו בתור קוראים לא יודעים אותו.... את סיפרת כבר פעם למכרים חדשים
את מתכוונת שזה יהיה סמוי אצל הילד
אנשי מקצוע יכולים לדעת...
 
תגובה

אם לא הייתי בוחרת להמשיך בלימודים גבוהים, ייתכן מאוד ולא הייתי יודעת את זה, אז במה אני שונה מחצי אוכלוסייה שאין לה תואר או כל נגיעה לאקדמיה? אולי גם הם הק"רים מבלי לדעת? יוצא שאני נדפקתי ו"קילקלתי לעצמי את הגנים" ואילו הם לא יודעים זאת, אז החיים שלהם יותר קלים והם לא צריכים להסתיר כלום.
 

sha na na revol

New member
אם אני ממשיך בקו מחשבה שלך...

אם לא תספרי, את כאילו כמו אלה שלא אובחנו... כלומר אף אחד לא יגיד לך שאת דפוקה אלא אם כן תוכיחי שאת כזו. השאלה מה את מעדיפה, לגלות או להסתיר את זה.
 
למעלה