מה דעתכם? אולי ט'

[פרח נובל2]

מה דעתכם? אולי ט'

דיברתי עם הפסיכולוגית היום.
אמרתי לה שיש בי עכשיו דחפים נוראיים לראות סרטים על הפרעות אכילה.
היא אמרה לי בשום פנים ואופן לא לראות. זה עוד משהו שיכול להפיל אותי. את זה אני מבינה כי באמת בגלל סרט נורא הידרדרתי בעבר.
היא שאלה אותי עם אני קוראת דברים באתר על הפרעות אכילה וכאלה, אמרתי לה שכן והיא אמרה לי להתרחק
ואז היא שאלה אותי עם אני נכנסת לפורומים וכותבת... היא אמרה לי להתרחק מזה. כי לא טוב לי עכשיו לשמוע צרות של אחרים. אני צריכה להתמקד רק בעצמי ואיך לעזור לעצמי. ואני יכולה לקרוא משהו אחד טריגרי שלא טוב לי ואז...
מצד אחד אני רוצה להקשיב לה, אני חושבת שהיא יודעת מה שהיא אומרת. אבל מצד שני כיף לי בפורום! ואני לא רוצה לעזוב. אני מרגישה כאן המון תמיכה ועידוד ושאנחנו ביחד והמון חום!. ואני צריכה את זה.
מה אתם חושבות? הפורום באמת יכול להזיק לי? להישאר? להתרחק?

 

[אלומת האור]

אני חושבת שרק את יכולה לענות על זה

הפורום הזה, כמו כמה פורומים אחרים הוא ממכר, ויש לו החסרונות והייתרונות שלו. יש תקופות שאני מעדיפה להתרחק קצת, ויש תקופות שאני כותבת כל יום או לפחות קוראת כל יום. אני עושה מה שמתאים לי בכל רגע נתון, ואני חושבת שאת מאוד חכמה ויכולה להבין בעצמך מה עושה לך טוב ומה עושה לך רע.

אני יכולה להגיד לך שגם המטפלות שלי אומרות לי חד משמעית להתרחק מהפורומים האלה של התמיכה הנפשית לסוגיה. למרות התמיכה העצומה שאני מקבלת וגם נותנת, אני גם לוקחת ללב נורא קשה סיפורים של אחרים והיות שיש לי בעיה של גבולות ואני נוטה להתערבב עם אחרים, אני סופגת וסופגת ובסופו של דבר סובלת מאוד.

כדאי לנסות למצוא תחומי עניין ופורומים לא טעונים רגשית כדי להעביר בהם את הזמן במקום או בנוסף לפורומים האלה, ותמיד אפשר להתרחק ולהתקרב במידת הצורך. הכי חשוב שתגני על עצמך

.

 

[תמרה45]

אני דווקא

בניגוד לאלומה, לא חושבת שהפורום הזה ממכר.. אם חשים מחויבים לענות בכל מחיר זו יכולה להיות הבעיה וזה מה שעלול להיות עבורך טריגרי וקשה מידי לנשיאה, כך לדתי. גם לי הייתה מטפלת שכך סברה פעם, ויכולתי להזדהות עם הבקשה שלה אבל תחושי את עצמך. אם את מוצפת וחשה כי שהיה פה מציפה אותך יותר והדרך להימנע מזה היא לא להיות פה, אוקיי, אבל מצד שני להימנע לחלוטין מלהיות פה גם חוסם אותך מלמצוא את הגבולות האישיים שלך בתוך המעגל החברתי הזה פה בפורום. חשובה שתרגישי נוח להיות או לא להיות, זה מה שחשוב. ולא שבכל מחיר, את מחויבת.. כך לדעתי לפחות.. מעבר לזה שאני ממש אוהבת אותך וממש שמחה שאת פה! (המובן החיובי של המילה, כמובן) עדכני המשך התעדכנויות ואני פה, שמחה לחוות דעה וכו׳

 

[מייפלס]

אני חושבת שאת צריכה לחשוב לבד מה טוב לך

בעיניין ...

לא מכאן ולא מהפסיכולוגית תקבלי תשובות !
רק מעצמך !

 

[פרפר בתוך אגרוף]

פרח

אני מסכימה עם המטפלת שלך שצריך לזהות מה מפיל אותך, ולהתרחק מזה, וגם מסכימה שהרבה פעמים העיסוק בסיפורים של הפרעות אכילה מכניס עוד יותר לתוך העולם הזה, מושך עוד יותר פנימה אליו ואל החוקים שלו ואל ההיגיון החולני שלו, וזה לא מקל על מי שמנסה לטפל בעצמה.

באופן כללי אני חושבת שצודקים המטפלים שמפחדים מהפורומים האינטרנטיים בנושא הפרעות אכילה. רוב הפורומים באינטרנט הם מאוד לא שמורים, ומה שקורה בהם הוא באמת מסוכן.
הפורום שלנו שמור בהרבה מפורומים אחרים, אבל גם בו יש צדדים שלא לכל גולשת הם מיטיבים ומושכים למעלה, ולפעמים עצם ההתחברות עם חבורה של בנות אחרות שזה מה שעובר גם עליהן יכול להיות מאוד טריגרי.

אני חושבת שהרבה מאיתנו התמודדו עם הדילמה הזו.
גם המטפלות שלי תמיד חששו מהכתיבה שלי בפורום, מהניהול שלי אותו, מהמקום שהוא תופס בחיים שלי.
בכל זאת, אני לא חושבת שהייתי מוותרת על הפורום ועל מה שקיבלתי בו, וחושבת שיש חלקים בתמיכה של הפורום שמי שחיצוני לו לא יכול להבין.
במובן הזה, כן, הפורום שלנו שונה וטוב יותר מכל פורום אחר שאני מכירה ברשת,
כי התמיכה שלו בהחלמה היא מוצהרת, והדחיפה שלו להכנס לטיפול ולהיות בטיפול היא אדירה.

אני כן חושבת שבמצבים כאלו של התלבטויות כדאי שזה יהיה מדובר בתוך הטיפול וכדאי גם לסמן לעצמך רשימה של נורות אדומות, איך תדעי שהפורום לא טוב לך ושאת צריכה להתרחק ממנו.

בנתייים, אני שמחה שאת כאן ושזה מרגיש לך טוב.