מה גורם לכם לשמוח?

[Mist2]

מה גורם לכם לשמוח?

 

[neophile]

הלא מוכר משמח אותי

כל רגע יכול להיות לא מוכר , חדש , בעל משמעות אבל זה רק במידה שאני עושה מאמץ להתבונן בעצמי ושיש לציין שהתבוננות זאת היא לא בגדר מצב חד פעמי אלה רמה של תודעה שיש לתת להתפתח בעצמנו .

להתבונן ואז לראות את עצמי כפי שהיני ברגע זה ואז ...

 

[ינוקא1]

אין שמחה אלא בבשר ויין , אמרו חכמים.

(כחלק ממצוות החג).

ואני חושב שיש בזה משהו.
השמחה קשורה בקשר הדוק אל המציאות החומרית.
טבעה של המציאות החומרית הוא חסרון , והשמחה נגרמת מהשלמה של החסרון.
לכן אדם חומרי שמח בכסף , באוכל בנשים ובכבוד .
כי באופן כללי השמחה נובעת ממילוי של תאווה וחוסר.

גם אצל אדם רוחני השמחה נובעת מהשלמת החסרון הטבוע במציאות החומרית.
אך אצל אדם רוחני השמחה קשורה לכך שהרוח יורדת עד המציאות החומרית ומשלימה אותה.

דהיינו : כאשר השפע הרוחני חזק עד כדי כך , שהגוף והמציאות הפיזית מקבלים ממנו שלמות גם כן.
כי כל עוד הגוף נשאר מנותק מההשגות של הנשמה - אין שמחה אפשרית.
השמחה נובעת מהשלמת הגוף וחסרונותיו דווקא (או השלמת המציאות הפיזית וחסרונותיה דווקא).

כאשר ההשגה של הנשמה חזקה מספיק שהגוף והנשמה מתאחדים , זו השמחה האמיתית.

(והנמשל לזה בעולמינו - שמחת חתן וכלה.
הכלה היא הגוף והמציאות הפיזית , החתן הנשמה והמציאות הרוחנית).

 

[lightflake]

שלווה

 

[דניאל גליקר]

החיים

פשוט לחיות אותם.

כל יום 24 שעות של שמחה ואושר עצומים.
7 ימים בשבוע.

 

[Mist2]

אוי הבחירה הבחירה

זה כמו לומר שמותר לנו לעוף, הבעיה שאנו לא יכולים לעוף.
לפני שנצליח לעוף, צריכים אנו קודם להצמיח כנפיים, וגם אז מי יודע אם נצליח לעוף. אולי סתם נסתובב ננפנף בכנפינו ונספר לכל מי שיסכים להקשיב שאנו בטוחים שאם מותר לנו לעוף זה אומר שאנו יכולים לעוף.

חג חרות שמח!

 

[Mist2]

סליחה זה לא המקום הנכון לתגובה זו

 

[דניאל גליקר]

תגיד מיסט היקר

מה העניין שלך עם "לעוף".
יש לך כנראה בעייה גדולה עם זה.

חג שמח.

 

[Mist2]

זה מטוס? זו חללית? לאאא זה דניאל....

 

[דניאל גליקר]

צר לי

עדיין לא מבין את הפיקסציה שלך.

 

[סטיבן מקטאולי]

דניאל, אחי, אתה באמת יכול לעמוד מאחורי ההודעה

הזו...? זאת אומרת לתת מילה של גבר, ש24/7 אתה מאושר... אין לך דאונים? רגעים בהם אתה מתוסכל ולא מאושר..?
אני שואל כי זה מאוד יוצא דופן לדעתי, כל אחד שאני מכיר (נראה לי) יודה שהוא לא תמיד מאושר ויש רגעים יותר לא נעימים,
והייתי משער שהאדם היחיד שבאמת יכול להגיד שהוא מאושר 24/7 זה אדם ער.

 

[בן טל-שחר]

אדם ער אינו מאושר בהכרח.

אפילו אדם מואר יכול לחוות עצב, בעסה וחבריהם.
מי שמחפש ערות/הארה בשביל להיות מאושר תמיד, יגלה אם ימצא, שערות/הארה לא מקפיאה את האושר וטוב שכך.
אך היא מאפשרת מודעות מסויימת לאושר האינסופי שקיים תמיד, גם כשמבועסים.
האושר הזה איננו אישי, אך הוא הופך להיות אישי כאשר מודעים אליו.
אם רוצים לטעום ממנו, אין צורך לשם כך להיות ערים/מוארים.

אהבתי מאד את ההודעה שלך, סטיבן, כרגיל.
אם כי יש להודות עליה גם לדניאל

 

[lightflake]

מאיפה אתה יודע את זה ?

 

[בן טל-שחר]

אולי אני לא יודע... אין לדעת.

וגם אם אני כן יודע... אולי המלים שכתבתי הובנו בצורה שונה מכפי שהתכוונתי... גם כן אין לדעת.

כאשר אנחנו רק האורגניזם הזעיר הזה ומערכותיו ותו לא, כמה כבר אפשר לדעת?

יתכן שבשביל לקרוא טקסט באמת, נדרש איזשהו מרחב מינימלי בינינו לבינו... וכמובן שקט פנימי שיאפשר לנו לקרוא אותו מבלי שמחשבותינו יתערבבו עימו.

אני כותב את המלים האלה עכשיו... ותוהה לעצמי, אם זהו הקשר היחידי. המלים. נדמה לי שדברים נוספים נוגעים.

 

[Mist2]

 

[דניאל גליקר]

אם אדם מואר

חווה "...עצב, בעסה וחבריהם..." הוא לא מואר.
או שהמלה "הארה" היא משהו ששנינו מבינים בצורה שונה.

יש אצל כל אחד מאיתנו מאגר אינסופי של אינטליגנציה, אנרגיה ואושר.
אדם מואר חי 24/7 את המאגר הזה.
כשיש לך משהו מאוד מתוק בחיים, המר/החמוץ/המלוח של החיים פשוט לא מורגש.
אתה (באינטלקט( יודע שזה שם.
זה לא יכול להמעיט את המתוק.

 

[בן טל-שחר]

הוא מורגש... והוא בהחלט לא יכול לפגום באושר.

לחוות בעסה ולהיות מבועס זה שני דברים שונים לגמרי. חווייתית.

 

[דניאל גליקר]

כעת בלבלת

אותי טוטלית.
מה דעתך:
1. אדם ער אינו מאושר בהכרח.
2. הוא בהחלט לא יכול לפגום באושר.

תחליט, בבקשה.
יש אצלו או אין אצלו אינסוף אושר.

 

[בן טל-שחר]

מסתבר שאני עושה את זה מדי פעם.

לאו דווקא בכוונה.

בעסה איננה חייבת לפגוע באושר.
אושר עמוק ורחב, אף מכליל אותה לעתים; היא מלבה אותו.

ככל שהמצב הפנימי ער יותר, כך רגשות ומחשבות מגדירים אותו פחות, מהותיים עבורו פחות.
אדם יכול להיות ער ולחוות בעסה באותו זמן.
הבעסה נחווית אחרת לגמרי מאשר האופן שבו היא נחווית תוך כדי שינה.

 

[דניאל גליקר]

עדין מבולבל

אתה כותה שאדם ער אינו מאושר בהכרח.
אתה כותב גם "...ככל שהמצב הפנימי ער יותר..."

אז ער או לא?
אין חצי ער כמו שאין חצי הריון.
מאושר או לא?

ושוב.
הבעסה היא לא משהו שהוא חווה.
היא משהו שהוא מודע שקיימת באיזה מקום שהוא, בלי שזה נוגע אליו (מבעס אותו כלל.

מה זה בעסה "...תוך כדי שינה...."?
כשישנים (אלה שאינם בהרה) אין בעסה, אין אושר, אין כלום.
זהו מצב תודעה בלי שום התנסות.
אולי הכוונה שלך בחלימה?