מאמר של יהודית נאות בנושא חינוך.
(מעיתון שינוי) ח``כ יהודית נאות חינוך לבינוניות במקום למצוינות, "הגברת הנגישות" באמצעות דרדור הרמה, וקניית תארים אקדמיים למטרת תוספות שכר * את המגמה המסוכנת הזו, מתריעה ח"כ נאות, מובילים במכוון שרי החינוך והאוצר כחמישים שנה רווחה בישראל תפישת היתרון האיכותי, לפיה לא בכמות אנו עולים על אויבינו ולא בכוח. יתרוננו טמון "במוח היהודי", בעילית הטכנולוגית, בהישגים המדעיים ובאיכות האנושית. אולם בשנים האחרונות השתנתה המגמה. "אליטה אקדמית" הפכה למילה גסה, ובמקום מצוינות אנו מחנכים לבינוניות. אנו עדים ליותר ויותר נסיונות לפגוע לא רק במעמדה של ההשכלה הגבוהה, אלא גם ברמתה. מילות המפתח לפופולריות ציבורית הן "הגברת הנגישות" - מטרה יפה כשלעצמה. הבעיה היא, שכל אחד מפרש אחרת את משמעות הביטוי והדרכים ליישום המטרה. כך קורה, שבמקום להעלות את רמת הידע וההשכלה של התלמידים, החל מביה"ס היסודי ועד סיום העל-יסודי, ובמקום להבטיח שכל בוגר תיכון יהיה ברמה נאותה ויוכל לעמוד בדרישות הסף להתקבל ללימודים אקדמיים - עסוקים שרי החינוך בהורדת הרמה ובהנמכת הסף, כך שיתאים לרמת הידע הירוד והמידרדר בישראל. לפני מספר שנים יזם ח"כ סילבן שלום הצעת חוק, לפיה ייפתחו שערי האוניברסיטאות לכולם, והמיון ייעשה בסוף השנה האקדמית הראשונה. בהצעה זו יש רק בעיה אחת: בזבוז אדיר של כסף ציבורי ושל כספם הפרטי של הסטודנטים. זאת יחד עם אבדן שנה מחייהם של צעירים וצעירות, אחרי שירות בצה"ל, אשר ינשרו בשלב המיון לאחר שנה, מאוכזבים. גם את ההצעות לבטל לחלוטין את המבחן הפסיכומטרי ולהשתמש רק בציוני הבגרות במיון מועמדים למוסדות ההשכלה הגבוהה, יש לבחון בזהירות. מצד אחד, קיים הוויכוח הלגיטימי על יעילות הפסיכומטרי בניבוי הצלחה בלימודים של אוכלוסיות תלמידים שונות. מצד שני, קיימים הממצאים שפורסמו לאחרונה, על הירידה ברמת בחינות הבגרות עד שבקרוב תעודת הבגרות לא תהיה שווה את הנייר עליו היא כתובה. פוליטיזציה אסור להתעלם מהעקביות והנחישות שמגלים משרדי החינוך והאוצר, המתחרים זה בזה על הפגיעה במעמדם הציבורי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. שרת החינוך לבנת, אשר הכריזה עם מינויה לתפקיד מלחמת חורמה ב"אליטות", החלה בקרב על הרכב המועצה להשכלה גבוהה ועל זכותה לשלב בה מינויים פוליטיים. הניסיון המסוכן לפוליטיזציה של אחד מהגופים החשובים, המקצועיים והרציניים בישראל, שעד עתה לא היה נגוע בפוליטיזציה - נהדף רק בזכות ההתעוררות הציבורית והמאבק הנחוש של אנשי האקדמיה בארץ. פריחת שלוחות אקדמיות זרות ותופעת קניית תארים בכסף בחלק משלוחות זרות אלו, אשר נחשפה לפני כמה חודשים, היא דוגמה נוספת לאותו עניין עצמו. אין ספק שתופעות אלה לא היו מתרחשות אלמלא הוחלט להעניק תוספות שכר בגין לימודים, שעד היום אין כל ודאות שרמתם והדרישות האקדמיות שלהם דומים בכלל לאלו של האוניברסיטאות והמכללות הישראליות. זילות כזו של ההשכלה הגבוהה הביאה למצב בו אפילו מורים - עובדי משרד החינוך - רכשו תארים בשלוחות מפוקפקות ואף זכו לתוספות שכר בגינן. האם ניתן לטעון שזוהי המשמעות של "הגברת הנגישות"? ודאי שלא. כולנו תומכים בשוויון הזדמנויות בחינוך, ואין ספק שכל אדם ראוי שיתאפשר לו לרכוש השכלה גבוהה, ללא קשר למקום מגוריו ויכולתו הכלכלית. השאלות הן: מהי הרמה של ההשכלה אליה אנו שואפים; והאם נשב ונחריש נוכח הניסיונות לדרדר באופן מכוון ומתוכנן את רמת המחקר המדעי שלנו ואת ההשכלה הגבוהה בישראל - הידרדרות אשר ללא ספק תפגע בטווח הארוך בעתידה של המדינה.
