מה אתן עושות?

[yonit7]

מה אתן עושות?

מה אתן עושות כשבא לבכות ולפתע, כך פתאום הדמעות מבצבצות? מה אתן עושות כשההורמונים מטריפים וביקרים לכן אתן פוגעות? מה אתן עושות כשהפחד והריק מחלחל עמוק כשאתן ברחוב רואות אימהות? מה אתן עושות כשמצב הרוח חורק מכימיקלים וזריקות? לישון? לרטון? חופשון / נופשון? חולצה? אומצה? בריכה או אולי בריחה?

 

[blessed]

אני פשוט בוכה...

לא שולטת בזה, אני בכיינית רצינית...

 

[רוית ב]

../images/Emo7.gifגמני

 

[תקווה לנצח]

../images/Emo7.gif כנ"ל ../images/Emo7.gif

ואז... מרימה את הראש, מנגבת את הדמעות, מעלה חיוך ענק על פניי תוך כדי מחשבה על כל הנפלא בחיי ו... ממשיכה הלאה

 

[חגיתלה]

../images/Emo7.gif זה לגיטימי

מומלץ ואף רצוי. אני נכנסת לשירותים בעבודה או למיטה בבית ונותנת לדמעות לשטוף את עצמן החוצה... תבכי במקומי תבכי אני אומר זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ייגמר

 

[דנה 3 3]

השיר שלך

השיר שלך נגע מאוד לליבי. אני רוצה לספר לך משהו לא יפה שאני עושה ברחוב כשאני במצב רוח רע ומקנאה בכל האמהות עם העגולת והבטן ההרינוית. כשאני במצב רוח טוב אני מסתכלת על הילדים החמודים ומחייכת. אבל כשאני במצב רוח רע אני ממשיכה להסתכל ישר ומתעלמת מהילדים בכוונה. אני כאילו רוצה להעניש את האמהות ושהן לא יראו אותי מסתכלת על הילדים החמודים שלהם. רוב הסיכויים שהן לא שמות לבל בכלל, אבל אני כאילו מרגישה שאני מענישה אותן, שלא יהיה להן את הסיפוק. בחודשים האחרונים יש לי תחושה כ"כ מוזרה כשאני הולכת ברחוב ורואה את האמהות וההריוניות. אני הולכת המון ברגל כי אין לי אוטו ואני גרה במרכז ת"א. פעם כשהייתי הולכת ברחוב ורואה את כל האמהות ריחמתי עליהן שאני כ"כ עצמאית והולכת ובאה מתי שאני רוצה ואני לא צריכה לנקות את האף המנוזל של הילדים. אבל היום כשאני הולכת ברחוב לבד ב- 4 אחר הצהריים אני מרגישה כ"כ פטתית. אני מרגישה שכולם מסתכלים עלי וחושבים שזה מוזר שאשה שנראית בסביבות גיל ה- 30 (אני בת 33) הולכת לבד ברחוב ב- 4 אחר הצהריים. זהו פרקתי קצת, שתדעי שלכולנו יש את הרגשות האלה, רק שלא כולנו יודעות לבטא את זה כ"כ יפה בשירים וחרוזים.

 

[beli11]

בוכה ../images/Emo7.gif ועושה קצת שופינג כמה שניתן

במגבלות התקציב , אפילו משהו צנוע העיקר שיהיה משהו חדש מספר ועד תחתונים וכבר אני טיפה יותר מחייכת

 

[Otisco 12]

../images/Emo7.gifבוכה

בוכה, ובוכה עוד, ובוכה עוד ועוד. ואז בסוף נישבר לי לבכות אז אני מפסיקה. אני חייבת להגיד שזה ממש לא מרחמים עצמיים אלא באמת מכעס פשוט. זה מובן, לא!

 

[יעל הנחיית קבוצות]

ואפשר גם לדבר, להתנועע בחלל ולחוות

חוויה של טיפול זוגי בקבוצה של זוגות הנמצאים לפני או במהלך טיפולי פוריות. במקום פסטורלי, שישי-שבת (כל יום עד אחה"צ). נשארו עוד 3 מקומות לסדנה הקרובה שהיא מיוחדת במינה. אשמח להרחיב , יעל איתן-שילר, פסיכולוגית חברתית, מנחת קבוצות מוסמכת, מתמחה בטיפול פרטני, זוגי, משפחתי. 03-7300829 050-8818732

 

[סנונית 1]

אני פורקת הכל ../images/Emo9.gif

אני מודיע לסובבים הקרובים שלא ישימו לב אליי ומוציאה את הכל, בכי, קללות (כל הכבוד לבעלי שעומד בזה), ובעבודה כשהדמעות מופיעות סתם כך אני הולכת הצידה מתקשרת לבעל ובוכה ופעם בשבוע מוציאה הכל אצל הפסיכולוג.

 

[אלה 2]

בוכה../images/Emo7.gif בוכה../images/Emo7.gifובוכה../images/Emo7.gif.

טוב... וגם מתעצבנת בלי פרופורציות על כל מי שבסביבה... וכל זה עוד בלי טיפת הורמונים...

 

[vq51260]

מה שעושים ? בוכים ../images/Emo9.gif

תבכי יונית, זה טוב לבכות, זה משחרר את הכאב ומפנה מקום לאמונה ולדרך חדשה שתסלול לך הריונות יפים ועגולים. ובינתיים שולחת לך טישיו והרבה הרבה

ותדעי שכולנו כאן איתך!

 

[14me]

היי יוניתוש ../images/Emo13.gif

אני פשוט בוכה, בוכה ובוכה לבעלי הוא מרגיע אותי ומכניס בי המון אופטימיות ואז אני נרגעת וממשיכה הלאה כי אין לי יותר מידי ברירות. אני מציעה לך פשוט לפרוק את הכל ולבכות כי אז מרגישים קצת יותר טוב. מאחלת לך המון הצלחה ומי ייתן הטיפול הבא יצליח , אמן אמן אמן

 

[elian5]

בוכה למוות , ומרימה שוב ת'ראש...

לפעמים נדמה לי שיום אחד אני אמות מבכי.. לא אשקר לעצמי או לכולן שהדרך לא קלה.. אבל התוצאה הסופית עומדת מולי , ואני יודעת שבסוף האושר הגדול יציף וכל הרע יעלם ,יתפוגג. זה מה שמחזיק אותי להמשיך ולהתמיד ולהרים תראש קדימה!! "אני נופל וקם נופל וקם..." "אני נופל וקם עם ראש מורם..." אני אימצתי את הפזמון הידוע של השיר הזה, חזק לליבי. שיהיה לך המון בהצלחה!!! אליאן5

 

[שוגהבייב היחידה]

יונית היקרה../images/Emo25.gif

לפחות לגבי האמהות הגאות ברחוב, אני תמיד מנסה להגיד לעצמי, מי יודע אולי גם היא חוותה חלק מהכאב ואני אפילו לא יודעת וסתם מקנאה. זה קצת מוריד אותי לכדוה"א ובאופן אישי, נותן לי דחיפה קלה בכתף להמשיך ולא לוותר. שבת שלום, שוגה. אה, וגם נופשון לא יכול להזיק...

 

[ינית]

בוכה ועוד פעם../images/Emo7.gif

כשהייתי ילדה אמרו לי שאם בוכים הרבה אז הדמעות נגמרות, לצערי בתקופה הזו גילתי שיש יותר מדי דמעות והן לא נגמרות כל כך מהר. מזדהה איתך גם לי זה קורה לעיתים קרובות מאוד ופשוט צריך לתת לדמעות ליזול זה משחרר. שיהיה לך ולכל הבנות שבת שלום ושבוע נהדר.

 

[ענתלה35 היחידה]

אני לא מפסיקה לבכות

יושבת

מרחמת על עצמי

ולא מפסיקה לבכות ולבכות

לבכות ולבכות

לפעמים אני רק בוהה או נאנחת מכל הלב או מתכסה בשמיכה כאילו אין מחר, אבל רוב הזמן אני פשוט בוכה ומתלוננת אני באמת אלופה בזה

 

[פּוֹנְג]

חורזת לנו חרוזים אהה? ../images/Emo8.gif

מסתירה את הכאב בין השורות?

כל אחת מתמודדת עם הדברים באלו הצורה שונה אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני רוב הזמן אדישה אבל כשזה מתפרץ - אז זה מתפרץ בעוצמה שאני לא מכירה בדרך כלל. לדעתי עדיף שזה יצא כל הזמן בקצת ולא פעם ב... בעוצמות שמפחידות את "בעל הבית"

 

[geni1]

אוי ../images/Emo7.gif

כ"כ מזדהה עם התחושות ... במיוחד בזמן האחרון אני ממש מחפשת את הנשים בהריון ברחוב (פתטי , אני יודעת

) . כשהתחלנו את הטיפולים (בעיית זרע) לא חשבתי שייקח הרבה זמן ולכן הייתי אופטימית , אבל ככל שהטיפולים נכשלו כך האופטימיות ירדה ורמת הרגישות עלתה... היום אני מסוגלת להיות במצב רוח רע כמה ימים אפילו בגלל השכנה שגילתה שהיא בהריון עם תאומים והיא מבואסת (ממש מסכנה

)... מה אני עושה כדי לשפר את המצב רוח? באופן כללי כלום. מותר לבכות ולהרגיש ולדבר על זה, כי זה טבעי! וכמובן שאין אין אין כמו הפורום הזה !!!

בהצלחה!!!